ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- קדיש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הקדיש
למדונו חז"ל 1 : "כל דבר שבקדושה לא יהיה פחות מעשרה, שנאמר 2 : "ונקדשתי בתוך בני ישראל", ונאמר 3 : "הבדלו מתוך העדה". וכיון שבשני הפסוקים חוזרת המילה "תוך" אנו לומדים בגזרה שווה זה מזה, שמה כאן מדובר ב"עדה", אף כאן צריך "עדה". מי נקראו עדה? היו אלה המרגלים כשהסיתו את ישראל לא להכנס לארץ. כמה מרגלים היו? שנים עשר. אולם, שנים מתוכם היו כשרים יהושע וכלב- ועליהם לא אמרה התורה העדה הרעה. אם כן נשארו עשרה והם הנקראים עדה.
אם כן כשכתוב "ונקדשתי בתוך בני ישראל" 4 , גם כאן "תוך" בני ישראל, מדרגת התוכיות הפנימית של ישראל, היא לא פחות מעשרה. מרן הרב צבי יהודה קוק זצ"ל העיר שמוזר הדבר, שכאשר באים ללמוד על קידוש ה' בתוך בני ישראל לומדים זאת דוקא מן המרגלים הרשעים. לכן יש ללמוד מכאן שעם ישראל, גם הרשעים שבהם, יש בהם מקום להופעת קדושה מהצד הציבורי שבהם, כי מצידם הפרטי הם רשעים.
ממילים אלו- "ונקדשתי בתוך בני ישראל"- נלמדת מצות קידוש ה' הגדולה והחשובה, שעיקרה מסירות הנפש ממש על אמונותינו- תורתנו ומצוותיה. וכן למדו חכמים שגם כאשר עשרה יהודים יחד לשם דברים שבקדושה יש בזה קיום המצוה "ונקדשתי בתוך בני ישראל".
מהם אותם דברים שבקדושה? אותן תקנות וסדרי התפילה שיש בהם קדושת שמו יתברך על ידינו. במסכת מגילה 5 נאמר אלו הם: קדיש וקדושה שבתפילה, ברכת כהנים וקריאת התורה בציבור. אי אפשר לקיים אחד מאלה בפחות מעשרה יהודים בני מצווה. באמירת הקדיש אפשר לראות כבר במילים הראשונות שאנו באים לקדש את שם ה', כי הקדיש פותח במילים: "יתגדל ויתקדש שמיה רבא", כלומר שמו הגדול. נמצא שברגעים בהם אנו אומרים קדיש, מלבד העובדה שזוהי פתיחת התפילה הציבורית שלנו שבה ועל ידה אנו נקראים גוי גדול, אנו בזה מתקשרים למצוה הגדולה ביותר בתורה שהיא שיא השיאים של כל המצוות, קידוש ה'. מצווה זו היא המדרגה החשובה ביותר שתלמיד חכם יכול לשאוף להגיע אליה.
אם כן, חשוב לשים לב באמירת הקדיש, ולהשתתף בו כפי יכולתינו. בזוהר 6 מסופר שרבי שמעון בר יוחאי ראה פעם יהודי שקפץ ממקומו ורץ לענות קדיש, ואמר שבודאי יהודי שמשתדל לענות קדיש בצורה כזאת יהיה אדם גדול, ואכן כך היה.
בודאי שאסור בתכלית האיסור לדבר דברי חול בזמן ששומעים קדיש, ואפילו אם לומדים תורה או מתפללים חייבים להפסיק ולשמוע ולענות אמן עד סוף החלק הראשון המסתיים במילים "דאמירן בעלמא ואמרו אמן". יותר מזה, גם במקום שאסור להפסיק בשום אופן, כמו בתפילת העמידה, נפסקה ההלכה שאסור להמשיך ולהתפלל כאילו מתעלמים מאמירת הקדיש, אלא יש להפסיק ולהקשיב עד שיסיימו את חלקו הראשון של הקדיש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
