ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- קדיש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הקדיש
ראשית, אמרו 1 : "גדול העונה יותר מן המברך", כי עונה האמן מעיד שדברי המברך הם אמיתיים, ובזכות אישורו זה הם נאמנים יותר מאשר בזכות אמירת האומר לבד. עוד נאמר במסכת שבת 2 : "כל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו אפילו גזר דין של שבעים שנה לרעה שהיה עליו, נקרע בכח אותו אמן". ובזוהר נאמר 3 שבכח עניית הקדיש לשבור שלשלאות של ברזל ולבטל כל מיני גזירות קשות ורעות.
עולם הבא נבנה באמונה
אבל לא רק תיקון גדול של עולמנו יש בקדיש, אלא יש בו גם אחרית ותקוה לעולם הנצח. למדונו חז"ל 4 שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, ונשאלה שאלה ממתי יש חלק לעולם הבא? כלומר, אם ח"ו נפטר ילד, מאיזה גיל יש לו זכות להגיע לעולם הבא? אמרו חז"ל מהרגע שהילד יודע לענות ועונה אמן. למדו זאת מדברי הנביא ישעיה 5 : "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים", ואמרו 6 : "אל תקרי שומר אמונים אלא שאומר אמן". אם כן, יש בכח אמירת אמן להביא לחיי העולם הבא.
יש להבין, מדוע כח האמן גדול? ואיך שינו חז"ל את המילים "שומר אמונים" למילים אחרות- שאומרים אמנים? הסבר זה זכיתי ללמוד מדברי מרן הרב צבי יהודה קוק זצ"ל. נאמר במשנה 7 : "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", ונאמר בהמשך: "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא: האומר אין תורה מן השמים, והאפיקורוס, והכופר בתחיית המתים". ההסבר שנתן הרב צבי יהודה הוא פשוט מאוד. נאמר כמה פעמים שהשם ברא כמה עולמות, למשל בישעיה 8 : "בי-ה ה' צור עולמים", ובתהילים נאמר 9 : "מלכותך מלכות כל עולמים".
אם כן יש עולם של חומר, עולם המושג על ידי חושי הגוף, וישנו עולם עליון רוחני שניתן להשיג את מציאותו דרך השכל הרואה כיצד ישנן השפעות ממנו לעולמנו זה, שכן שניהם קשורים יחד. כדברי המשנה באבות 10 : "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא", ובתוך הפרוזדור אפשר להתבשם מאור הטרקלין השופע גם אל הפרוזדור. אדם שכל מה שיש לו בעולמו הוא רק החומר והקשור אליו, כיצד יוכל להגיע לעולם שהוא מעל החומר? מי שנמצא בעולם החומר, אך הוא קשור במחשבותיו וגם במעשיו עם ערכים רוחניים, יש אפשרות שיגיע אל העולם הרוחני, הוא עולם הבא. הכופר בתורה מן השמים ורואה את יסודה באדם, ואת האדם הוא מעריך לפי צרכיו החומריים, הוא מנותק מהעולם הבא ולא יוכל להגיע אליו. אם כן המנותק הוא הכופר והמקושר הוא המאמין.
יסוד הקשר לעל-חומרי, אל הרוחני, הוא בנין האמונה בנפש האדם. ביטוי האמונה מגיע בברכות במילה אמן. זאת היא המילה בה אנו מכריזים שכל מה שנאמר בברכה על הקב"ה, שהוא מלך העולם וממנו באות המצוות ואליו מגיעות התפילות, הוא אמת, ויש להאמין בה ולחיות דרך אמונה זו. זהו פירוש המילה אמן. המאמין הגדול מאמין גם כאשר כלפי חוץ נראה שלא משתלם להאמין, ובכל זאת הוא מאמין. והוא לא רק מאמין אלא יותר מזה, הוא שומר אמונים. הוא אותו שומר שעליו אומר הנביא 11 : "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים".
ישנה עוד משמעות במילה "שומר", והיא: מצפה ומחכה מתי יתקיים הדבר, מתי יוכל כבר לראות זאת בעיניו. כמו שנאמר אצל יעקב אבינו בקשר לחלומות יוסף: "ואביו שמר את הדבר" 12 . אם כן שומר אמונים הוא המצפה ומשתדל לקראת הרגע שבו יוכל להראות את אמונתו. רגע זה של הצהרת אמונים של אדם מישראל המאמין באמונה שלימה, הוא רגע אמירת האמן. עכשיו ברור מדוע מי שאומר אמן הוא בן העולם הבא, ומדוע הביטוי שומר אמונים איננו שונה במשמעות הפנימית מדברי חז"ל, שאומרים אמנים. רגע עניית אמן הוא אם כן רגע גדול ביותר.
אמן ציבורי
אבל גם בזה יש מדרגה גבוהה ממדרגה. יש אמן שהוא תשובה לברכה הנאמרת על ידי אדם יהודי פרטי, ויש אמן הנאמר רק לתפילה ציבורית, וממילא הוא אמן גבוה יותר, אמן ציבורי. זהו אמן של הקדיש הנאמר אך ורק בציבור, שלא כמו כל הברכות שניתן לאומרם ביחיד. לפי זה, אמן של קדיש הוא מדרגת האמונה המכשירה אל חיי העולם הבא. מכאן ברור למה יש כח עצום לאמן של קדיש לשבור רתוקות ברזל ולנפץ מסגרות פלדה.
האמונה, שבכוחה עבר עם ישראל את ים הגלות ושבר את כל המכשולים שעצרו אותו מלבוא אל חוף מבטחים, וסוף סוף נאחז והגיע אל החוף, אמונה זו עומדת במבחן כל העת האם יצליח להתמיד באחיזתו בפסגת תקוותיו, או ח"ו אחרי שהגיע הוא עוד עלול למעוד ולהדרדר אחורה. נסיון זה וההצלחה לעבור אותו תלויים אך ורק בכח המאמינים המתמידים וממשיכים ללא הרף באמירת הקדיש ובענייתו בבתי הכנסת. ובימינו, כל בית נוסף, כל עץ נטוע, כל המשך עבודה עם אמונה שלמה, הם אמירת קדיש בידים וברגלים המצטרף אל הקדיש בפה ובמחשבה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













