- מדורים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
"וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה"
פרשת משפטים היא הזדמנות טובה לעיין בלשונה של תפילת שמונה עשרה: "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה....".
לשונה של ברכה זו מבוססת על נבואת ישעיה הרואה בתיקון מערכת המשפט חלק מהותי ויסודי של גאולתם של ישראל.
במבט ראשון נראה, כי ברכה זו עוסקת בתפילה לחידוש המשפט העברי ומינוי דיינים, הפועלים על פי ההלכה ועקרונות הצדק היהודי, הידועים לטובה עוד מימי משה רבנו (גם לפני בא יתרו, מימי מרה "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט"). אומנם המשך הברכה "ומלוך עלינו אתה ד'... מלך אוהב צדקה ומשפט" אומר דרשני. האם הברכה עוסקת בחידוש מערכת השפיטה? או בהופעת מלכות ד'?
הביטוי "שופט" יכול לקבל שלש משמעויות:
א. הקב"ה-שופט כל הארץ.
ב. דיין.
ג. מנהיג כמו השופטים של ספר שופטים.
גם המושג "יועץ" יכול לקבל כמה משמעויות:
א. דיין כמו בתקבולת של התחלת הברכה "שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה".
ב. מנהיג , מלך כמו בתקבולת בפסוק הבא "הֲמֶלֶךְ אֵין בָּךְ אִם יוֹעֲצֵךְ אָבָד" (מיכה ד' ט).
[ואולי גם ג. ככינוי לקב"ה כמו שרמוז בפסוק: "פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר" (ישעיהו ט' ה) ואכמ"ל].
גם הביטוי "אלהים" יכול שיקבל אחת משלש המשמעויות הללו, כפי שכבר העיר הרמב"ם בתחילת ה"מורה".
התשובה לשאלה זו מצוי בהבנה, כי תפקידו של השלטון במדינת היהודים הוא לייצג מלכות שמים ולפעול על עקרונות המשפט והצדקה היהודיים. אחד התפקידים היסודיים של השלטון הוא להקים מערכת משפט יהודית שמבוססת על אותם ערכים. גם הדיינים חייבים לראות את עצמם כשליחים להגשים מטרה נעלה זו. חילול השם, אם יגרם חס וחלילה, במילוי תפקידם אין לו שיעור. בכל הליכותיהם עליהם לשאול עצמם האם מעשיהם משתלבים במגמה שנקבעה עוד בתקופת האבות:
בהזדמנות זו נתפלל ונשתדל כי הקב"ה יזכה אותנו לפעול
באמצעות רשת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית"
כנדבך נוסף בהתגשמותה של תפילה זו.
לשונה של ברכה זו מבוססת על נבואת ישעיה הרואה בתיקון מערכת המשפט חלק מהותי ויסודי של גאולתם של ישראל.
"וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה:
צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" (א' כו-כז).
צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" (א' כו-כז).
במבט ראשון נראה, כי ברכה זו עוסקת בתפילה לחידוש המשפט העברי ומינוי דיינים, הפועלים על פי ההלכה ועקרונות הצדק היהודי, הידועים לטובה עוד מימי משה רבנו (גם לפני בא יתרו, מימי מרה "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט"). אומנם המשך הברכה "ומלוך עלינו אתה ד'... מלך אוהב צדקה ומשפט" אומר דרשני. האם הברכה עוסקת בחידוש מערכת השפיטה? או בהופעת מלכות ד'?
הביטוי "שופט" יכול לקבל שלש משמעויות:
א. הקב"ה-שופט כל הארץ.
ב. דיין.
ג. מנהיג כמו השופטים של ספר שופטים.
גם המושג "יועץ" יכול לקבל כמה משמעויות:
א. דיין כמו בתקבולת של התחלת הברכה "שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה".
ב. מנהיג , מלך כמו בתקבולת בפסוק הבא "הֲמֶלֶךְ אֵין בָּךְ אִם יוֹעֲצֵךְ אָבָד" (מיכה ד' ט).
[ואולי גם ג. ככינוי לקב"ה כמו שרמוז בפסוק: "פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר" (ישעיהו ט' ה) ואכמ"ל].
גם הביטוי "אלהים" יכול שיקבל אחת משלש המשמעויות הללו, כפי שכבר העיר הרמב"ם בתחילת ה"מורה".
התשובה לשאלה זו מצוי בהבנה, כי תפקידו של השלטון במדינת היהודים הוא לייצג מלכות שמים ולפעול על עקרונות המשפט והצדקה היהודיים. אחד התפקידים היסודיים של השלטון הוא להקים מערכת משפט יהודית שמבוססת על אותם ערכים. גם הדיינים חייבים לראות את עצמם כשליחים להגשים מטרה נעלה זו. חילול השם, אם יגרם חס וחלילה, במילוי תפקידם אין לו שיעור. בכל הליכותיהם עליהם לשאול עצמם האם מעשיהם משתלבים במגמה שנקבעה עוד בתקופת האבות:
"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְקֹוָק לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"
אז יתקיים בעה"י בקרוב:
"לְמַעַן הָבִיא יְקֹוָק עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו"
"וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" (בראשית י"ח יח-יט).
אז יתקיים בעה"י בקרוב:
"לְמַעַן הָבִיא יְקֹוָק עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו"
"וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" (בראשית י"ח יח-יט).
בהזדמנות זו נתפלל ונשתדל כי הקב"ה יזכה אותנו לפעול
באמצעות רשת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית"
כנדבך נוסף בהתגשמותה של תפילה זו.

ישמעאל בני, ברכני!
הרב יוסף כרמל | תשע"ד

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת - בואו נשים את השֵׁם ואת השָּׁם במָקוֹם
הרב יוסף כרמל | טבת תשפ"ג

ומידת התורה - כותבת ומפרסמת עושה מצוה
הרב יוסף כרמל | אלול תשפ"ב

כיצד יראו ימות המשיח?
הרב יוסף כרמל

הרב יוסף כרמל
ראש כולל "ארץ חמדה" לדיינות

שאלו שלום ירושלים
אייר תש"ע

"וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה"
שבט תשע"א

למה ניגש שוב נציגו של יהודה אל נציגו של יוסף?
חלק ג
שבט תשפ"ב

קדושה משולשת?
שבט תשע"ד
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
מה מברכים על פיצה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
מהו הסוד של פורים בשנה מעוברת?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
למה ללמוד גמרא?
מה זה אומר בחזקת בשרי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי

הלכות ייחוד
הרב יוני לביא | אלול תשס"ח

לבנות חורבות ירושלים
הרב דוד דב לבנון | תשס"ב
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
כל ההתחלות קשות
הרב עזרא כהן | סיון תשפ"ג
