ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שומרים על ההובלה

דף הבית בית מדרש מדורים חמדת ימים הלכה פסוקה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשע"א

שומרים על ההובלה

ערך: הרב סיני לוי



מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
גילה בת רחל

המקרה
משפחת בורנשטיין, הזמינה הובלת דירה מטבריה לחיפה, מ'מוביל הכל". רמי, הבעלים והמנהל של 'מוביל הכל' ביקר בביתם, על מנת להעריך את נפח ההובלה. כיוון שמדובר היה בכמות גדולה של חפצים, סוכם על העברת המטלטלין על ידי משאית ונגרר בעלי נפח דומה.
בשעות הבוקר החלה העמסת החפצים - תחילה על הנגרר, ואחר כך על המשאית. בשעות אחרי הצהרים, לאחר שתכולת הדירה הועמסה על המשאית והנגרר, יצאה המשאית לדרך. במשאית ישב רמי ושני סבלים ולאחריו נסעה מכונית מסחרית של החברה שבה נסעו עובד של 'מוביל הכל' וכן מר בורנשטיין.
אין חולק כי על הנגרר הועמס ציוד בכמות גבוה מזו המותרת על פי הרישוי ממשרד התחבורה לשימוש במרכב של נגרר זה. הרישוי של הנגרר הוא ל2 טון. להערכת רמי הועמס עליו כ3-2.5 טון. בתחילת הנסיעה, הדבר בא לידי ביטוי בכך שגלגלי הנגרר היו פחוסים. כמו כן, יצול הנגרר (הרכיב המחברו עם המשאית), הגיע לגובה נמוך. בתחנת הדלק הסמוכה למקום היציאה, מילא הנתבע אויר בגלגלים.
לאחר כחצי שעה, עלה עשן מעומק הנגרר. העשן זה התפתח במהרה לשרפה ונסיונות הכיבוי לא צלחו. לאחר מכן, כובתה השריפה בידי מכבי האש. רוב מוחלט של תכולת הנגרר נשרף או ניזוק באופן המוציא אותו משימוש.

את שאריות השרפה אספה חברת ההובלה אל משאית אחרת שהוזמנה לצורך כך ונפרקו בחצר בית התובע עד השעות הקטנות של הלילה.
תכולת המכולה לא הייתה מבוטחת על ידי התובעים או הנתבע. התובעים טוענים שמקובל שחברת ההובלה דואגת לבטח את התכולה.
לטענת הנתבע- הוא לוקח אחריות אישית על כל נזק שנגרם מחמת פעולה שלו, אך אינו מבטח
מפני נזקים שאינם נגרמים על ידו.

פסק הדין
שנינו: "כל האומנים שומרי שכר הן".1 וכן נפסק להלכה בשו"ע2 . דינו של שומר שכר הוא שהוא פטור מן האונסים, וחייב בפשיעה ובגניבה ואבידה.

עם זאת, מצאנו ב"דברי הגאונים3" כתב שמי ששכר בעל עגלה להוליך סחורה ובעל הסחורה נסע עמו בעגלה ונגנבה הסחורה בדרך שבעל העגלה כיון שאינו מקבל שכר שמירה ממש אלא שכר הולכה בלבד. וכעין זה כתב בשו"ת אגרות משה4 שבעל עגלה אפילו אינו בגדר שומר חינם, שמסתמא לא קיבל עליו לשמור כשבעל הסחורה עמו. לפי זה, נהג מונית אינו נדון כשומר על החפצים שהנוסעים מניחים במונית5.
נראה שאין לדמות את דברי הפוסקים האלו לנדון דידן, שכן בשירותי הובלה השכירות היא על העברת החפצים בצורה בטוחה. השירות כולל העמסת החפצים מקצועית ונהיגה בטוחה, ובזה הוא שונה מנהג מונית שעיקר תפקידו הוא להוביל את הנוסעים.

האם כשומר שכר ממש?
הגמרא במסכת בבא מציעא6 קובעת, ששומר בהמות שהעביר את הבהמה במעבר צר, ודחפה אחת את חברתה וזו נפלה ומתה, חייב בתשלומי הנזק, למרות, שזהו סיכון סביר, שאנשים נוהגים לקחת על עצמם.
הגמרא מסבירה, שטעם הדין הוא, שהבעלים טוען כלפי השומר: "להכי יהבי לך אגרא לנטורי לי נטירותא יתירתא". דהיינו, שומר שכר חייב בשמירה ברמה גבוהה יותר מאשר הנורמה הרגילה של ההתנהגות, וזאת משום שהוא קיבל את שכרו על מנת שינהג בזהירות רחבה זו.
במשנה למלך7 הביא מדברי מהרש"ך שגם לדעת הפוסקים שאדם שמצא אבידה, שדינו כשומר שכר, הוא אינו ממש כשומר שכר לכל דיניו כיון שאינו נוטל שכר ממש ולכן כל ששמר כראוי לו פטור, ולא מוטלת עליו החובה הנוספת של שמירה מעולה. המשל"מ והקצות החושן שם דחו דבריו.
נראה, שאין למחלוקת זו נפ"מ בנדון דידן, שכן, המוביל חפץ בשכר דינו כשומר שכר גמור, כמבואר בבא מציעא פ"ב ע"ב. הטעם הוא, שברור שהשכר הניתן למוביל אינו רק על העברת החפצים ממקום למקום אלא גם על הזהירות בשמירה על החפצים ובביצוע ההובלה. על כן, דינו של מוביל בשכר הוא כשל שומר שכר גמור, שחייב גם במקרה של נזק שנגרם מחוסר שמירה מעולה.

שמירה בבעלים.
עובדת היות הבעלים עם עובד של המוביל ברכב מלווה, אין בה כדי לפטור את המוביל משום "שמירה בבעלים". מסוגיות הגמרא עולה שדווקא במצבים בהם משתתף הבעלים בפעולות לתועלת ולעזרת השומר (דהיינו: השואל, השוכר, או השכיר, בנדו"ד) - השומר פטור מחיובי שמירה. אך הימצאות הבעלים אינה פוטרת מדין שמירה בבעלים.
כאן, כיוון שהבעלים, התובע, רק נכח במקום, אין מקום כלל לדון את המצב כ'שמירה בבעלים', הפוטרת את השכיר מאחריות על החפצים.
לסיכום, דינו של רמי כשל שומר שכר, החייב בגניבה ואבידה. נבהיר, ש"גניבה ואבידה", פירושו של דבר שחייב גם במקרים שאינם בפשיעתו של השומר, כל עוד אינם אונס גמור.
בגיליונות הבאים, נעסוק בהיבטים הלכתיים נוספים של האירוע. ביניהם, האם מדובר בפשיעה, המקרה דומה ל"גניבה ואבידה" או שנחשב ל"אונס"? האם היה הנתבע חייב לבטח את החפצים?

____________________________________________________

1 ב"מ פ ע"ב
2 סימן ש"ו ס"א.
3 כלל צו ס' ע"ז בשם שו"ת שאילת שלום מהדו"ת ס' קצג
4 חו"מ ח"א ס' ע'
5 וראה עוד בספר "פתחי חושן" בהלכות פיקדון פ"א הערה י'
6 צג ע"ב
7 (פ הרמב"ם פרק י' מהל' שכירות ; ובקצות החושן ס' עב סק"ה
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il