ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
"עגל הזהב" שאליו עבדו בני-ישראל, מעלה את שאלת היחס לכסף וצבירת הרכוש בתפיסת היהדות.
ברכה או עבודה זרה?
הרב שלמה אישון שליט"א, ראש מכון 'כתר' - כלכלה על פי התורה, ורב שכונה ברעננה
בהסבר הדיבר: "לא יהיה לך אלהים אחרים", כותב בעל העקידה: "ויש בכלל זה, העבודה זרה הגדולה, המצויה היום בעולם מציאות חזקה. והיא: התכוננות כל המחשבות והעסקים לקיבוץ הממון והצלחת הנכסים, שהמה להם האלוהים האדירים, אשר עליהם הם נשענים, ובאמונתם הם נסמכים, ועל קדושת שמם הם מכחישים אלוק ממעל ועוזבים את תורתו ומניחים אותה עגונה ועלובה בקרן זוית, וזוהי גופה של עבודה זרה ועיקרה".
על פי המדרש, גלו בני גד וראובן תחילה מפני החשיבות המוגזמת שיחסו לממון: "וכן אתה מוצא בבני גד ובני ראובן שהיו עשירים והיה להם מקנה גדול וחבבו את ממונם, וישבו להם חוץ לארץ ישראל, לפיכך גלו תחילה מכל השבטים".
מאידך אומרים חז"ל: "אין הנבואה שורה אלא חכם, גיבור ועשיר ובעל קומה". ואף שהרמב"ם באר ש"עשיר" כאן הכוונה לבעל מידת ההסתפקות במועט, דחה זאת הר"ן בדרשותיו ובאר את הדברים כפשוטם: כדי שהנביא יוכל למלא כראוי את תפקידו הרוחני עליו להיות גם עשיר. מי שתלוי כלכלית באחרים יקשה עליו מאוד להיות מוכיח בשער. מי שנתפס בחברה כאדם חלש לא יוכל להיות מנהיג רוחני של העם.
המקורות הללו אינם סותרים. כאשר העושר הופך למטרה - הרי הוא כעין עבודה זרה. כאשר העושר הינו אמצעי להשפעה חיובית - הרי הוא ברכה.
מביאי הביכורים לירושלים היו מוליכים לפניהם שור שקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו. השור מבטא את כח העבודה. "ורב תבואות בכח שור". קרניו של השור מצופות זהב להורות שאל העושר תביא בדרך ישרה רק העבודה, העמל והיגיעה (עין איה מסכת ביכורים).
העטרה של זית בראשו של השור רומזת לחכמה, שהרי שמן הזית שימש להאיר את המנורה, ו"הרוצה שיחכים ידרים - סימן לדבר מנורה בדרום". עטרה זו נועדה ללמדנו כי מגמת העבודה והעושר צריכה להיות הארת העולם באור החכמה והדעת.
כמו העניות, גם העשירות היא ניסיון, כדברי הרמב"ן (שמות כ'): "שאין לך בריה שאין הקב"ה מנסה אותה, העשיר מנסה אותו אם תהיה ידו פתוחה לעניים, העני מנסה אותו אם יוכל לקבל יסורין".
משזכה אדם לעושר, עליו להתפלל לקב"ה שיעמוד בניסיון וינצל את עושרו להוספת צדקה וחסד והשפעה רוחנית.
להרבות עושר כדי להטיב
הרב שמואל יניב שליט"א, מחבר סדרת הספרים 'צפונות בתורה'
אלוקים ברא את האדם עם רצון להתקדם ולהתגדל מתוך עוצמה גדולה. רצון זה גורם לעיתים לרעה, לקנאה, למלחמות, לשנאה, לחוסר נחת ולחיים שהם רדיפה אחרי הבל, וקושי לעשות כל דבר שהוא טוב מפאת הקמצנות. אדם שחי חיים כאלה, חייו הופכים להיות רדיפה והתמכרות של "אוהב כסף לא ישבע כסף" שאין לו נחת ממאומה.
אז מה הייתה כוונת הבורא שברא את האדם עם תכונות כאלה ורצון לצבור עוד ועוד? מבאר בעל ה'סולם', שהקב"ה רוצה שלאדם יהיה רצון לצבור רכוש רב, ומתוך-כך יוכל לעשות הרבה למען הזולת ולנהוג כמנהגו של בורא העולם, כדברי חז"ל: מה הוא רחום אף אתה תהיה רחום. אבל אם אין לו ממון איך יוכל לסייע לזולת, ובמה יוכל להשפיע רוב ברכה וטובה לעולם?!
העניות מנוונת. אמרו חז"ל: "עני חשוב כמת", ולכן הדרך הראויה היא שאדם יבקש שיהיה לו הרבה בכדי שיוכל להרבות אהבה, צמיחה ושמחה. וכשהוא נותן לאחר הרי הוא מתרפא משנאה, קנאה ועין הרע, מתמלא חדווה והכול פורח בגללו. ובזה הוא שותף מלא לבורא.
נמצא שהממון הוא כמו כל אחד מהדברים הטובים שיש בעולם, ומי ששוכח מה מטרתו הרי הוא מוכה באותו דבר שהוא טוב, והופך אותו למוטב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
