ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חלק א - כהונת משה רבינו
א. רב - משה רבינו נשאר כהן אחרי ימי המילואים
A. קושיות:
1. מזה שר"ש ור"ש הקשו על ר' נחמיה שיתנו לפנחס לאכול ולא למשה, מכאן שלא היה כהן.
דחיה - היה כהן אך היה טרוד.
2. בברייתא - מצינו שבקדשי קדשים זר אוכל. מתי - לכאורה הכוונה למשה.
דחייה - הכוונה למנחה בבמה, שנאכלת על ידי זר.
3. משה לא יכל להסגיר את מרים כי היה זר .
דחייה - אולי זה רק לעניין צרעת, שצריך אהרן וזרעו.
4. אהרן היה כהן ומשה מלך.
דחייה - משה היה גם מלך ( וגם כהן).
B. זאת מחלוקת תנאים
האם היתה תוצאה מעשית מחרון האף של ה, והאם משה נשאר כהן:
ר' יהושע - כאן לא היתה תוצאה.
לא נשאר כהן -
ר"ש - היתה תוצאה - שמשה לא נשאר כהן.
חכמים - מראש לא היה אמור להישאר כהן.
נשאר כהן -
יש אומרים - החרון אף גרם שזרעו לא יהיו כהנים (2 פסוקים).
ב. האם תמיד לחרון אף יש תוצאה מעשית?
A. והרי משה יוצא בחרון אף בלי תוצאה.
ר"ל - סטר לפרעה.
B. צריך לומר שלר"ל לא צריך לכבדו ולרי"ח כן,
(ואכן - רי"ח למד מזה שאליהו רץ לפני אחאב - לעולם תהא אימת מלכות עליך).
ג. מלכותו של משה -
A. עולא - ביקש להיות מלך (הלום) ולא קיבל.
קשה מהברייתא שנקרא מלך.
תשובה - הכוונה שביקש גם לזרעו ולא קיבל.
B. למה אצל שאול כתוב הלום?
1. בנו מלך אחריו. 2. מלכותו היתה אמורה להימשך אך נפסקה כי הגיס דעתו.
חלק ב - המשך ביאור המשנה
(ע"א נקודותיים למטה)
א. מקור שבעל מום חולק -
ריבוי פסוקים המתירים לו לאכול, סיכום 3 ברייתות:
היתר האכילה - ויקרא כא,כב - "לֶחֶם אֱלֹקיו מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִן-הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל".
חלוקה - ויקרא ו,יא - " כָּל -זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכְלֶנָּה" (לגבי מנחה)
גם בע"מ מעיקרו - ויקרא ו,כב - " כָּל -זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא" (לגבי חטאת).
לבעל מום עובר/לא עובר - ויקרא ז,ו - " כָּל -זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכְלֶנּוּ" (לגבי אשם).
[רב ששת - החידוש לבע"מ קבוע (חמור יותר), רב אשי - החידוש לבע"מ עובר (אולי על קבוע התורה חסה, אך על עובר - שיחכה שיעבור (כמו טמא)].
ב. כל שאינו ראוי לעבודה אינו חולק
מקור - "הכהן המחטא אותה יאכלנה " (ויקרא ו,יט, לגבי חטאת).
A. מה הקריטריון לזכאים לחלוקה
בפשט - - תלוי בעבודה.
קשה: 1. בעל מום חולק. 2. נדייק - מי שראוי לעבודה כן חולק (והרי טמא בקרבן ציבור עובד ולא חולק).
תשובות:
1. תלוי באכילה.
פותר את קושיא 1 + 2.
אך עכשיו 2 קשה מחדש - קטן אוכל ולא חולק. תשובה - לא צריך לדייק הפוך.
2. תלוי בעבודה.
קושיא 2 - לא נדייק.
קושיא 1 (בע"מ) - יוצא דופן.
B. ראוי בשעת הקטר חלבים
1. האם צריך להיות ראוי -
ממשנתנו - לא (כתוב רק שראוי בשעת זריקת הדם)
אבא שאול - צריך להיות טהור גם בשעת ההקטר.
2. בעי רב אשי - לפי אבא שאול - האם צריך רצף? תיקו.
C. למה יש שני פסוקים (חטאת ומנחה)?
1. בחטאת (כאמור) - "הכהן המחטא אותה יאכלנה ", 2. במנחה - "לכהן המקריב אותה לו תהיה". 3. שלמים - "לכהן המקריב את דם השלמים לו יהיה".
הקדמה לצריכותא - לגבי הקרבת קרבן פרטי יש הבדל - בחטאת הכהן המקריב מקבל את הבשר, במנחה לא. (שתי זויות הסתכלות: מצד הכהן המקריב - חטאת>מנחה. מצד כהנים אחרים - מנחה>חטאת).
ממילא:
a. אם היה כתוב רק בחטאת -
ניתן היה לטעון למנחה שלא בקל וחומר (בהנחה שחטאת>מנחה - מצד הכהן המקריב), אם בחטאת טבו"י לא חולק כל שכן במנחה.
דחייה - (את אותו כוח ניתן להפנות לכהנים הטהורים), דווקא בחטאת לא - כי גם לשאר הכהנים יש כוח, אך אולי במנחה כן?
לכן צריך פסוק במנחה.
b. ולהפך - אם היה כתוב רק במנחה -
ניתן היה לטעון לחטאת שלא בקל וחומר (בהנחה שמנחה>חטאת) - אם במנחה לא חולק, כש"כ בחטאת.
דחייה - (את אותו כוח ניתן להפנות לכהנים הטהורים), דווקא במנחה לא - כי גם לשאר הכהנים יש כוח, אך אולי בחטאת כן?
לכן צריך פסוק בחטאת.
c. אם היה כתוב רק חטאת ולא שלמים -
ניתן היה לטעון לשלמים שלא בקל וחומר (חטאת>שלמים - שכהנים מקבלים כל הבשר) - אם בחטאת לא, כש"ש שבשלמים.
דחייה - (דחייה אחרת משני המקרים האחרים) - שלמים>חטאת - (שמחלק לבני נשיו ועבדיו).
לכן צריך פסוק בשלמים.
למה לא הוזכר מקרה דומה של בכור -
ניתן היה לטעון לבכור שלא בקו"ח מחטאת (בהנחה ש בכור>חטאת בזה שהכהן נותן לנשיו ועבדיו) - מזוית הכהן הטהור - אם בחטאת טבו"י לא מקבל, קל וחומר בבכור.
ודחייה - (את אותו כוח יש להפנות לכהן הקריב) - שבבכור כן יקבל.
ואז נביא פסוק שלא מקבל - "את דמם תזרוק על המזבח... ובשרם יהיה לך".
ואידך - דחיית הפסוק - לא כתוב שמי שמקריב מקבל.
ממילא - כאן באמת מקבל.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











