ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
א. עבודה בחוץ בזמן הזה
A. מחלוקת אמוראים
רי"ח - חייב (קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולעתיד לבוא)
ר"ל - לא חייב (לא קידשה לעתיד לבוא).
B. בתנאים
ר' יהושע - הקריבו בלי קלעים - קידשה לעתיד לבוא.
ר"א - שמו קלעים. הבנה 1 - לא קידשה לעתיד לבוא. הבנה 2 - שמו בשביל צניעות.
ב. צירוף לשיעור כזית
A. בשר + עצם
רי"ח - מצטרפים וחייב - חיבורי עולין כעולין.
ר"ל - לא מצטפרים
B. בעי רבא - איבר + מלח
רבא מפרזיקא - תלוי במחלוקת הנ"ל.
רב אשי - זאת שאלה אחרת: מצד אחד - לא מחובר ולא ממינו, מצד שני - יש מצווה להקריב המלח.
ג. חיוב על הקטרה בחוץ על שחוטי חוץ
רי"ס הגלילי - פטור - שהרי כבר פסול.
רבנן - חייב - הרי גם כשמוציא כבר נפסל.
מה יענה רי"ס הגלילי - פטור דווקא כש:
רבי - לא היתה לו שעת הכושר.
ר"א בר"ש - דווקא כשגם בדיעבד אם עלה - ירד.
נפק"מ -
1. זעירי - נשחט בלילה . 2. רבה - קיבל בכלי חול . שבשניהם - לא היתה שעת הכושר, אך אם עלו - לא ירדו.
[בדרך אגב - טמא שאכל בשר טמא -
להשלים.
ד. השוואה בין שחיטה להקטרה בחוץ -
לשם הדיוט - בשחיטה חייב, בהקטרה פטור.
שניים ביחד - בשחיטה פטור, בהקטרה - רבנן - חייב, רי"ס (בגמרא) - פטור.
מקורות
המקורות בהם נשתמש -
לה' - דווקא לשם ה', להוציא שעיר המשתלח
איש איש - גם לשם הדיוט/2 שעשו חייבים
ההוא - 1 ולא שניים/למעט שוגג
הבעיה היא שהנל מופיעים גם בשחיטה וגם בהקרבה, אלא ש:
בשחיטה -
יש פעמיים ההוא - 1 ולא שניים + לא שוגג
ממילא - איש איש - גם לשם הדיוט,
לה' - להוציא שעיר המשלחץ
בהקרבה -
משנתנו + ר"ש בברייתא -
ההוא (פעם אחת) - למעט שוגג,
ממילא - איש איש - אפילו שניים,
לה' - דווקא לשם ה'.
רי"ס
ההוא - אחד ולא שניים,
ה הוא - שלא שוגג (ור"ש לא דורש),
איש איש - דיברה תורה כלשון בני אדם (ובשחיטה - לומד שחייב להדיוט מ"דם יחשב").
לה' - דווקא לה'.
ה. העלה וחזר והעלה
A. הקדמה:
1. אתמול – חייב דווקא כשאינו חסר – רי"ש (מקל) – גם בשחוטי פנים וגם בשחוטי חוץ, ר"ע (מחמיר) – בשחוטי פנים חייב גם אם חסר.
2. מה הכוונה חסר (חסר ממה?) – 1. כל הבהמה. 2. איבר שלם. 3. כזית.
B. המחלוקת במשנה
העלה וחזר והעלה – ר"ש – חייב על כל העלאה, רי"ס – רק אחת.
C. במה מדובר:
5 שיטות, נחלק אותם לשתי קבוצות (לא לפי הסדר):
a. לפי כולם צריך שיעור שלם, והמחלוקת מה נחשב שיעור שלם
1. ר"ל -
העלה בהמה שלימה איבר איבר –
ר"ש – השיעור הוא איבר, ולכן חייב על כל איבר, רי"ס – השיעור הוא בהמה – ולכן חייב 1.
2. עולא (1) -
הוא העלה איבר בחתיכות של כזית.
ר"ש – כזית (ולכן חייב על כל זית), רי"ס – איבר (לכן חייב 1).
[בנוסף – עולא סובר שכולם כר"ע, שבמוקטרי פנים לא צריך שיעור וחייבים כמה לפי כולם[.
b. המחלוקת סביב רי"ש ור"ע (האם בשחוטי פנים צריך שלם).
מדובר שהעלה שיעור שלם אך בשלבים
במוקטרי חוץ – חייב 1 (כי כל העלאה חסרה).
במוקטרי פנים – מחלוקת (האם צריך שלם) –
ר"ש (כר"ע) – חייב על חסר (ולכן חייב על הכל העלאה) , רי"ס (כרי"ש) – צריך שלם – ולכן רק 1 בסוף.
( רי"ח – השיעור השלם הוא איבר. עולא (2) ואבוה דשמואל לא נכנסים לשאלה מה נחשב שיעור שלם. אבוה דשמואל מוסיף, שהסברא לחייב בפנים על חסר, היא שאם חלק קפץ מהמזבח צריך להחזירו).
ו. האם חייב דווקא במעלה על מזבח
רי"ס (מקל) – דווקא במזבח – "ויבן נוח מזבח לה'" (דחייה – כדי שיהיה גבוה ונוח).
ר"ש (מחמיר) - גם אל סלע/אבן – 1. "ויקח מנוח את גדי העיזים... ויעל על הצור לה' (דחייה – הוראת שעה). 2. "וזרק הכהן את הדם על מזבח ה' פתח אוהל מועד..." – ובבמה אין מזבח.
[לרי"ס – שבבמה יש מזבח, האם צריך גם קרן, כבש, ריבוע ויסוד? תניא – צריך רק בבמה גדולה (גלגל (לפני שילה), נוב, גבעון (בין חורבן שילה למקדש)].
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













