ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הכנה לתפילה וכיצד מתפללים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
מעמד נשגב זה מהוה אתגר קשה בהיות הבורא מסתתר ונעלם ואיננו מושג בשכל, וכל ההשגה בו היא מצד מעשיו ופעולותיו. כדברי המשורר 2 : "לא ראינוהו ולא ידענוהו אך ממעשיו הכרנוהו". באופן טבעי, האדם, שפגישותיו עם העולם היא דרך חושיו, זקוק למאמץ גדול כדי להתעלם מחושיו והשגתם, ולהתעלות מן העולם ומושגיו אל סיבת הסיבות ועילת העילות.
מה יעשה האדם כדי להשתחרר ממצבי הרוח הרגילים שיש בהם נטיה לשני קצוות: או לקלות ראש, שחוק ודברים בטלים שאין להם ערך, או התייחסות גדולה מדי לדברי העולם, כמו: כעס, פחד, עצב, רוגז וכדומה להם?
חז"ל מספרים שחסידים ראשונים היו שוהים בבית הכנסת שעה שלמה קודם התפילה כדי שיוכלו לכוון בתפילתם, ושעה אחת אחרי תפילתם כדי שלא תהיה תפילתם נראית עליהם כמשאוי. הגמרא 3 שאלה, אם היו שוהים כל כך, שעה לפני תפילה ושעה אחרי תפילה ועוד שעה בזמן התפילה, והרי יש שלוש תפילות ביום, כיצד הצליחו להתפרנס? ומתי למדו תורה? הרי לימוד תורה מצריך זמן רב אם רוצים להצליח בו. עונה הגמרא: כיון שהיו חסידים, שלח ה' ברכה במעשי ידיהם, וגם בתורה הצליחו במעט זמן להשיג יותר משאחרים מצליחים בזמן מרובה. כך מתברר, שלא רק שהתפילה איננה גורמת לבזבוז הזמן הדרוש לענינים אחרים של האדם, אדרבא היא נותנת ערך והצלחה לזמן כולו.
שקט נפשי מתוך אמונה- שער אל התפילה
עוד נאמר בגמרא 4 , שגם מי שלומד תורה לא יעמוד להתפלל מתוך לימוד דינים והלכות, ומשא ומתן בסוגיות התופסות את מחשבותיו, אלא מתוך הלכה פסוקה ומתוך שמחה. אין הכוונה להוללות, אלא להרגשה של נחת רוח. וכותב רש"י 5 : שהכוונה להזכיר את הנסים של יציאת מצרים המזכירים לאדם את חסדי ה' על ישראל עמו, או למזמור "אשרי יושבי ביתך" 6 שבו נזכרים גדלו וטובו של הקב"ה הטוב והמיטיב לכל בריה בעולם, ועד כמה הוא מקשיב ומאזין לכל צרכי האדם הרבים ומטפל בהם ברוב טובו וחסדו. גם הלכה פסוקה וברורה משמחת את האדם, כדברי הרמ"א 7 על פי הפסוק 8 : "פקודי ה' ישרים משמחי לב", ואפילו אם ההלכה בנויה על מנהג שנתקבל על ידי עם ישראל, האנשים או הנשים, כמובא בגמרא.
אם כן שתי דרכים להכנה נפשית לתפילה: או שהייה בשתיקה, או התעסקות בחסדי ה' שהם עוזרים להכנה זו, כמו בלימוד הלכות פסוקות בלי מחלוקת או מזמורי שבח והלל לה' על חסדיו עם הכלל או עם הפרט. יתכן ושתי הדרכים ענינן אחד, כי גם השהייה בשתיקה איננה חוסר מחשבה, אלא בחשיבה על אותם ענינים המעוררים את האדם לתפילה בכובד ראש ובשמחה גם יחד.
השו"ע 9 פוסק להלכה שעל כולנו לשהות שעה אחת קודם תפילה, והרי במשנה נאמר דין זה כמנהג חסידים הראשונים בלבד?! והרי ידוע שאנו כמעט איננו יכולים לקיים דין זה, בעניותנו, ולהכנס לבית הכנסת שעה שלמה בלי דיבור קודם תפילה?!
על כן נראה לבאר את הדברים כך: אין לגשת לתפילה לפני ה' בלי הכנה. עמידה במצב זה מעידה על זלזול, והיא לבד יכולה להיות הסיבה להפסד התפילה וקבלתה. אם כן, הכנה לתפילה היא חיוב גמור, ולא רק לחסידים. מצד שני, לחייב אותנו בהכנת הלב בלבד אין טעם, כי אנו חלשי אופי וקטני שכל, וברובנו איננו מסוגלים לזה. על כן, סדרו לנו חכמים דרך להוציאנו אל שביל האור, והיא על פי עצת בעל "ספר החינוך" שכותב 10 : "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות". לכן, תקנו לנו אמירת מזמורים ושבחים לה' המסייעים לנו להגיע אל השקט הנפשי מן הרדיפה אחרי הנאות העולם הזה ומילוי צרכינו דרכה, וחיפוש המנוחה בה' אלוהינו אשר רק אצלו נצאת שלוה ומרגעה מכל פחד ומכל רעש. כדברי המשורר האלוהי: "גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי... תערוך לפני שלחן נגד צוררי, דשנת בשמן ראשי כוסי רויה" 11 .
למחשבות והרגשות כאלו אנו זוכים להגיע על ידי אמירת זמירות התהילים לפני קריאת שמע והתפילה. החסידים הראשונים לא נזקקו להתרומם על ידי אמירת זמירות, אלא על ידי עבודה פנימית שבעזרתה הגיעו לרוממות גבוהה, שאנו איננו מסוגלים להגיע אליה. אמירת הזמירות בשבילנו היא ההכנה המינימלית שבלעדיה אפשר לומר שכמעט אין טעם להתפלל.
מתוך כך מובן עד כמה חשוב להגיע בזמן לתפילה כדי לומר את הזמירות, כי אם מאחרים ומדלגים את הזמירות, לא רק מפסידים את הזמירות אלא עלולים להפסיד את התפילה כולה. ובודאי מן הראוי לגרש את המחשבות הטורדניות לפני התפילה, ולהיות עד כמה שאפשר בעלי ראש צלול ונקי בזמן העמידה.
מי שבכל זאת מאחר או שאמירת הזמירות איננה מעוררת אותו מספיק, כתב "כף החיים" 12 שיחשוב בלבו: הנה אנוכי הדל נכנס להתפלל לפני מלך עליון, ושהיה כזאת היא השיעור המינימלי כדי להכין את עצמו לתפילה, להמון העם. וכמובן, אז יצטרך גם לקיים: אין עומדין להתפלל אלא מתוך שמחה של דברי תורה או אמונה או מצוה, שהיא משמחת, כאמור: "פקודי ה' ישרים משמחי לב" 13 .
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.













