ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת שירה של אתר ישיבה בירושלים עם הרב סבתו
בית המדרש בית מדרש בימה תורנית

גליון 226

לְמה נתחפש השנה?

מדוע אנו מתחפשים? איזה תחפושת כדאי לבחור? בנושא פורימי זה תעסוק ה"במה" השבוע.
--- ---אדר תשע"א
מוקדש לעלוי נשמת
גילה בת רחל
לחץ להקדשת שיעור זה
מדוע אנו מתחפשים? איזה תחפושת כדאי לבחור? בנושא פורימי זה תעסוק ה"במה" השבוע.


קאובוי ביום כיפור?
הרב יצחק הלוי שליט"א, רב היישוב קרני שומרון
"מצרף - לכסף, וכור - לזהב, ואיש לפי מהללו" (משלי ז"ך, כ"א). שלמה המלך מוסר לנו קוד לזיהוי. הוא מעניק לנו כאן "טיפים" לחכמת הפרצוף, דהיינו לזהות נטיות ואופי של בני אדם. את איכותו של הכסף מזהים במכשיר הנקרא: מצרף, את ערך הזהב בודקים בכלי שנקרא: כור. ובני אדם: "ואיש - לפי מהללו". את מי הוא מעריץ, את מי הוא מחקה, למי הוא שואף להתדמות. כך ניתן לזהות היכן נמצא אותו אדם, מי מהווה לגביו מודל לחיקוי, להערכה.
סיפר לי פעם ידיד, שהשתתף בשיעור דף היומי בעיון ובשיעור נכח נער צעיר. שאל אותו ידידי: האם המסכת הנלמדת כאן, היא זו שהוא לומד בישיבה? הנער השיב בשלילה. כלומר, הוא לומד מסכת נוספת. ולכשנשאל על-ידי ידידי: מה הוא רוצה להיות, "לכשיהיה גדול"? הגיב בטבעיות גמורה: גדול בתורה! - כמו המגיד שיעור? הוא נשאל, והשיב: יותר!
במשך כל ימות השנה אנחנו "מחופשים". אין זה הפרצוף האמתי שלנו. בפורים, ישנה הזדמנות להוריד את המיסוך מעל המסכה. כאן אנחנו נותנים חופש למאוויים, לרצונות של כל ימות השנה. לעניות דעתי, האדם מתחפש, בדרך כלל, לדמות או לדבר שהוא שואף להתדמות אליו כל השנה. וכאן ניתנה לו ההזדמנות להוציא אל הפועל שאיפה זו. התחפושת של פורים היא פרצופו האמיתי. ומסתבר, כי בכל ימות השנה הוא מצליח בעזרת מיסוך להסוות אותה מסיכה.
בספר "נתיבות שלום" לאדמו"ר מסלונים בשיחתו לפורים (עמ' ע"ט) מביא בשם הרה"ק מרוז'ין זי"ע משל לבן מלך, שמחמת מעשיו הרעים גרשו אביו מעל פניו. והלך ונתחבר עם אנשים גסים, עובדי אדמה. עד שברבות הימים נהיה כאחד מהם. לימים, שלח המלך אחד משרי המלוכה לבקר את בנו, לדעת על הנעשה עמו, ומה הוא מבקש מאת המלך. וכשבא השר וראה לאיזה שפל המדרגה הדרדר הבן, נצבט לו הלב. ולכשנפרד מן הבן, חקר אותו, מה אפשר לבקש מאביו המלך בעבורו. וזה בקש אם אביו יכול לגמול עמו חסד ולשלוח לו זוג מגפיים בתמורה למגפיים שהוא נועל עכשיו, שכבר נתבלו ונקרעו...
יש לך הזדמנות פז לבקש לחזור הביתה, ואתה מבקש מגפיים?! בפורים נפתח לנו "חלון הזדמנויות" כביום הכיפורים. אלא שהפעם זה נובע מתוך שמחה. ואתה הולך ומתחפש לקאובוי?!
הגמרא בסוף מסכת סוכה אומרת כי ילד אומר בחוץ - מה שהוא שומע בבית. לכן, חשובה המעורבות שלנו כהורים, לנווט את ילדינו, לתת להם כיוון בחיים, אל מה לשאוף אל מי להתדמות. לסייע בידיהם בחיפוש התחפושת. לעזור להם להרים את המסך ולהוריד את המסכה.


לא לעבור את הגבול
הרב יעקב שמעון שליט"א - ראש מוסדות 'נחלת צבי'

על המנהג להתחפש בפורים נשאלות שאלות רבות. גדולי ישראל התייחסו לשאלה הנ"ל ונביא מספר תשובות: בשולחן ערוך (סימן תרצ"ו) מביא הרמ"א: "מה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים וגבר לובש שמלת אישה ואישה כלי גבר אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונין אלא לשמחה בעלמא. וכן בלבישת כלאיים דרבנן. ויש אומרים דאסור אבל המנהג כסברא הראשונה. וכן בני אדם החוטפים זה מזה דרך שמחה אין בזה משום לא תגזול ונהגו כך ובלבד שלא יעשו דבר שלא כהוגן על פי טובי העיר" (תשובת מהר"י מינץ, סימן יז).
ברמב"ם ובשולחן ערוך לא נמצאו הלכות בנושאים אלו. האבודרהם מביא את המנהג לכתוב המן על שתי אבנים, וכששומעים בקריאת המגילה את השם המן מכים זו בזו ומוחקין שם המן. ואין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו כי לא לחינם הוקבעו (בית יוסף). ובמשנה ברורה כותב שהמהר"י לא היה חושש להכות את המן. והגאון יעב"ץ כותב על אביו החכם צבי שהיה מכה ורוקע ברגלו וטופח בסנדלו כשהגיע לזכירת המן.
בספר טעמי המנהגים מובא שמה שחייבו חכמים להשתכר בפורים שכל הנסים שנעשו לישראל בימי אחשוורוש היו על ידי משתה (אבודרהם), והבני יששכר מביא כי המנהג להשתנות במלבושים שונים בזמן הסעודה ושמחת פורים לא דבר ריק הוא. שהוא לזכר מה שאמרו רז"ל: "הם לא עשו אלא לפנים (מה שהשתחוו בזמן נבוכדנצר) אף הקב"ה לא עשה עמהם אלא לפנים". על כן משתנים בזמן השמחה במלבושים שונים ולא ניכר הפנים של מי הוא.
אך הבית חדש (יו"ד קפ"ב) ציטט את ספר היראים שכתב שאפילו באופן ארעי ודרך שחוק, אסור לאיש ללבוש בגדי אישה וכן להיפך, לא במשתאות של חתן וכלה וק"ו בפורים. ומסיים הבית חדש: כל ירא שמים יזהיר לאנשי ביתו ולנשמעים בקולו שלא יעברו על איסור לאו. לא בפורים ולא בשמחת חתן וכלה. וכן בט"ז ובמשנה ברורה ובשל"ה הקדוש. ערוך השולחן סי"ב מסביר: "ומה שנהגו בימים קדמונים על פי הרמ"א... אין אנו היום במדרגה זו". אבל מכל מקום מי שסומך על הרמ"א להתיר אין מזניחין אותו.
לפי הרב עובדיה יוסף אין כל איסור במסכות, אבל אסור באיסור מוחלט לאיש ללבוש שמלת אישה ולהפך. בכללם גם ילדים. בימינו אנו אין ללעוג לשום מנהג כי מנהג ישראל דין הוא. אך יש להיזהר למרות שמחת פורים לא לעבור את גבולות האיסור של בגדים לא צנועים ולעשות מהטפל עיקר. ובוודאי שאין מצווה להוציא הון עתק על תחפושות ומסיכות, ורצוי להרבות במשלוח מנות ומתנות לאביונים ובאהבת איש לרעהו.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
עוד בנושא בימה תורנית

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. שאל שאלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il