ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- דיינים
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- משפט עברי או אזרחי?
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
לי ולרב בישיבה מסוימת יש סיכסוך כספי, אני תבעתי אותו לדין תורה והוא לא מוכן להופיע, מה ביכולתי לעשות?
תשובה:
לכתחילה יש לשמוע גם את הצד השני, משום שתמוה מדוע הרב שמודע להלכה יסרב להופיע בפני בית דין ומן הסתם נימוקו עמו. אם אדם מסרב לבוא לדין תורה, ראשית כדאי בכל זאת לשדלו להתדיין בדין תורה שהרי כל מי שהולך לבתי המשפט ה'אזרחי' עובר איסור חמור וכאילו חרף וגידף ומרים יד בתורת משה (ובשו"ע סימן בפני-עצמו שדן באיסור החמור הזה, יעויין חושן-המשפט סימן כ"ו).
המקור הבסיסי לכך הוא במדרש תנחומא בפרשת משפטים (סימן ג'):
"מנין לבעלי דינין של ישראל שיש להם דין זה עם זה שיודעים שהעכו"ם דנין אותו הדין כדיני ישראל שאסור להזדקק לפניהם, תלמוד לומר 'אשר תשים לפניהם', לפני ישראל ולא לפני כותים, שכל מי שמניח דייני ישראל והולך לפני עכו"ם כפר בהקדוש ברוך הוא תחלה ואחרי כן כפר בתורה, שנא' (דברים ל"ב) כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים".
התשב"ץ (סימן י"ז אות א') מבאר שיש כאן עוון חילול ה' שאין לו כפרה בכל סוגי הכפרה כי אם במיתה, ובאופן שאין הפסק זהה עם דין תורה ישנו בנוסף איסור עוון גזל. ושם סיים, "ואשר לא ישמע לקול מורים נוע ינוע, והוא בחטאו ימות ועל ישראל שלום לבד ממנו".
אדם שמסיבה כל-שהיא מסרב להתדיין בפני בית-דין אליו נתבע, יש להציע לו לבחור בית-דין שמוכן להתדיין בפניו, או אפשר ששני הצדדים ירכיבו בית-דין משלהם, כפי שמופיע בשו"ע (שם סימן י"ג סעיף א'): "אחד מבעלי דינים שאמר: איש פלוני ידון לי, ואמר בעל דינו: פלוני ידון לי, הרי אלו שני דיינים שבררו זה אחד וזה אחד בוררים להם דיין שלישי, ואין צריך שיהיה הדיין השלישי ברצון הבעלי דינים, ושלשתם דנים אותם, שמתוך כך יצא הדין לאמתו. אפילו היה האחד שבירר בעל הדין חכם גדול וסמוך, אינו יכול לכוף את בעל דינו שידון אצל זה, אלא גם הוא בורר מי שירצה.
הגה: שמתוך שזה בורר לו א' וזה בורר לו א' הבעלי דינים צייתין להם, וגם הדיינים כל אחד מהפך בזכות אותו שבירר אותו בכל מה שאפשר מצד הדין, והג' שומע טענות שניהם ופוסקים האמת".
במקרה שהתובע מסרב אף לאפשרויות הנזכרות, על התובע לפנות לבית-דין מוסמך, שיזמין בעצמו את הנתבע אליהם. והיה והנתבע אכן יסרב להופיע בפניהם, ביד בית-הדין לתת 'כתב סירוב' לתובע ובאמצעותו יוכל לקיים את תביעתו בערכאות. את כתב הסירוב ניתן לפרסם ברבים.
לגבי חובת בית הדין בנידוי הסרבן נחלקו הראשונים: דעת הרשב"א שאין בית-הדין מחויב לנדותו (צרור-הכסף דרך-א שער א,א). אמנם דעת המהר"ם מינץ (סימן פ"ג) שדבר זה הינו חובת בית-הדין. המנהג בבתי הדין בימינו הוא שלא לנקוט בצעדי כפיה כאלו, ועיין עוד בכל זה בספר עטרת דבורה (חו"מ סימן ד').
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
