ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- דיינים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- משפט אזרחי (ערכאות)
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
האם באופן בו ברור לי כמעט באופן מוחלט שהנתבע לא יופיע בבית דין רבני, האם ישנה אפשרות לקצר הליך זה, ולתובעו מיד בערכאות?
כתב סירוב - דיני ממונות
אם אדם שאינו שומר תורה ומצוות חייב לי כסף, האם אני חייב לפנות אליו תחילה בבקשה להתדיין בבית דין לפני שאני תובע אותו בבית משפט או שמא לנוכח העובדה שברור שלא ישתף פעולה, עדיף ללכת כבר מיד לבית המשפט?
כמו כן, מה קורה במקרה בו אפקט ההפתעה חשוב, כי אני רוצה להגיש עיקול לפני הגשת התביעה על מנת שלא יבריח נכסים, ועל מנת שלא אמצא את עצמי עומד בפני שוקת שבורה?
תשובה:
בכל תביעה יש לפנות לבית דין הדן על פי ההלכה היהודית. אם הנתבע אינו מוכן לבוא לבית דין ישנן ג' גישות בראשונים מתי מותר לתובעו בערכאות:
א. דעת רב שרירא גאון (מובא בבה"ת): רק לאחר שהתדיינו שניהם בבית דין ויצא חייב ומסרב לקיים את פסק הדין, מותר לתובעו בערכאות שיכופוהו לקיים פסק בית דין.
נחלקו האחרונים לדבריו האם צריך לקבל רשות מפורשת מבית דין בכדי לכופו בערכאות: לדעת ה"ירך אברהם" צריך את רשותם לכך, אולם לדעת ה"טוב טעם ודעת" ה"תומים" וה"נתיבות": אין צורך.
ב. דעת הרמב"ם: יתבענו בבית דין, ואם לא יבוא יקבל מבית הדין רשות לתבוע בערכאות.
ג. דעת רב פלטאי גאון (מובא ברא"ש): כשהמדובר בנתבע שאינו אדם אלם, ניתן לתובעו בערכאות ישירות מבלי לטול רשות מבית הדין לכך.
השו"ע (חו"מ כ"ו, ב') פסק כדברי הרמב"ם:
"הייתה יד עובדי כוכבים תקיפה, ובעל דינו אלם, ואינו יכול להציל ממנו בדייני ישראל, יתבענו לדייני ישראל תחלה; אם לא רצה לבא, נוטל רשות מבית דין ומציל בדייני עובד כוכבים מיד בעל דינו".
כלומר, על-מנת לתבוע אדם בערכאות צריך לתובעו בבית-דין תחילה, ואך במקרה שייסרב או אז תינתן לו הרשות לתובעו בערכאות.
בחלק "גבורת חנניה" שבספרנו נידון עניין זה באריכות שם העלנו שניתן לחלק את הדין לשלושה סוגי נתבעים:
א. שומר תורה ומצוות – חובה לקבל רשות מבית דין.
ב. מחלל שבת בפרהסיא 1 – דינו כגוי לעניין שמותר לקבל יותר מדיני ישראל, אך צריך רשות מבית הדין (ע"פ דברי המנחת יצחק) 2 .
ג. חברה ממשלתית או מסחרית 3 – אין צריך רשות.
זאת בהסתמך על צירוף שלושת הטעמים הבאים:
דעת רב פלטאי גאון הנזכרת שכשברור שיסרב להתדיין בפני בית דין ניתן לתובעו לערכאות מיד. זאת ועוד, החברות חתומות על שטר מפורש שבשעת הצורך ייפנו לדיון בבית-משפט. מלבד זאת, ניתן לדון את החברות כדין 'גברא אלמא' שאין לחשוש בו לתקלה, באופן-זה לדעת חלק מן הפוסקים ניתן לתובעו ישירות לערכאות.
^ 1.בהגדרת מחלל שבת בפרהסיא נחלקו הפוסקים, ישנם האומרים שצריך עדים לכך, וישנם האומרים שמי שמוחזק לרשע ומפורסם א"צ עדים אלא נפסל על פי חזקתו, וכמו כן נחלקו האם צריך שיחלל דווקא בפני עשרה גדולים או שדי בכך אם עשרה יודעים על כך, ויש שיטה לפיה אם בוש לחלל שבת בפני אדם גדול אינו נחשב לפרהסיא שהרי ההגדרה תלויה בחוצפה ופריקת עול, וישנה דעת העיטור שהיא דעה יחידאה שפרהסיא הכוונה דווקא למלאכות קרקע או לקרבנות. עיין בכל זה במשפטי עוזיאל (ג, או"ח נ"ו), ובמנחת יצחק (ו,ט) וביביע אומר (א, יו"ד י"א).
^ 2.בשולי התשובה: יש לדעת שפעמים רבות אף שלמראה עינים נראה שהנתבע לא יסכים להתדיין בדיני תורה, האמת אינה כן.
דוגמא לדבר שמעתי מידידי הרב עידו רכניץ, מנהל בתי הדין של "גזית": מעשה באברך חשוב אחד אשר היה לו סכסוך ממוני עם אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובצר לו פנה להרה"ג זלמן נחמיה גולדברג שליט"א בשאלה כיצד עליו לנהוג, מאחר וברור לו שבעל-דינו יסרב להתדיין בפני בית-דין. הרב הורה לו שאינו צריך ללכת לבית דין מוסמך אלא ניתן להקים "בית דין" על ידי ג' מאברכי הכולל שישלחו לו זימון לבוא, וכאשר לא יבוא יתנו לו רשות בכתב לתבוע בערכאות, ודי בזה. וכך היה, לצורך העניין הוקם "בית דין", ונשלחה לאותו נתבע הזמנה לבוא לדין תורה שם. למרבה ההפתעה, כעבור כמה ימים הודיע הנתבע שהוא מוכן לבוא ולהתדיין בפני "בית הדין" ששלח לו זימון, ושבכוונתו להגיע למועד שנקבע לו.
^ 3.ישנו הבדל בין חברה ממשלתית המחוייבת על פי חוק להתדיין בערכאות, לבין חברה מסחרית שאינה מחוייבת לכך. לכן בחברה מסחרית ההיתר הוא דווקא אם ברור לו כשמש שאכן יסרבו לבוא לבית דין, ועיין הערה קודמת.
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
דיני פלסטר בשבת
הלכלוך הקדוש
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
