ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הכנה לתפילה וכיצד מתפללים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עינת בת יצחק מאיר
בשלוש בחינות נבחנת איכות התפילה בצורת לבושו של האדם: א. הרחקת השפלות הטבעית המונעת עמידת בשר ודם לפני מלך מלכי המלכים. ב. רוממות רוחנית הראויה לעמידה מול מרום וקדוש. ג. הופעה מכובדת אנושית חברתית על פי המקובל. בשתי הבחינות הראשונות נראה מדעת הפוסקים שיש להחמיר ביותר, ואפילו אם התפלל כבר שלא כדין לא יצא ידי חובה וחייב להתפלל מחדש. ואילו בבחינה השלישית, אם התפלל כך, אף על פי שאין זה רצוי כל כך, תפילתו מקובלת. כעת נבאר ונפרט.
כיסוי הערוה- ההגנה מהשפלות
מניעות השפלות, כיצד? מאז חטא אדם הראשון נודע שישנם איברים בגוף האדם שראיתם מעוררת יצרים שפלים באדם, עד שהאדם איננו מסוגל באופן נפשי לעמוד לפני בוראו. וכפי שמסופר על אדם הראשון שנחבא בתוך עצי הגן, כי הבין שאיננו ראוי לעמוד לפני בוראו בהיותו ערום. אין להבין מכאן שאותם איברים הם פחותים בערכם, כי כל בריאת האדם היא שלמה וחשובה ורק חטאו גרם לו להשפלתם. אותם איברים, הנקראים מקום הערוה, צריכים להיות מכוסים מעיני האדם, וכן עליהם להיות מובדלים מחלק הגוף העליון על ידי מחיצה החוצצת בינו לבינם.
לדעת ה"דרך חיים" 1 , חוסר כיסוי של מקום ערוה פוסל את התפילה, וגם לימוד תורה וקריאת שמע נפסלים מדין תורה 2 . לא רק כאילו לא התפלל ולא למד, אלא שגם עבר עבירה. אם האדם מכוסה, כגון שהוא לבוש חלוק, אבל אין הוא חגור בחגורה המפסקת בין לבו לבין מקום הערוה, גם זה נחשב לעיכוב הפוסל את התפילה ומחייב לחזור ולהתפלל, אבל כאן האיסור הוא מדברי חכמים בלבד. על כן, גם אם אדם לבוש בבגד עליון ארוך כחלוק, מן הראוי שילבש מכנסים מתחת לחלוק כדי שיהיה לבו נבדל ממקום הערוה. מובן מאליו שהוא הדין באשה הלבושה בשמלה ארוכה.
נוסף לחלוקה זאת שחייבים בה על פי הדין, כתב השו"ע 3 שצריך גם מבחוץ לחגור חגורה, שיהיה ניכר גם מבחוץ ההבדל בין פלג הגוף העליון לפלג התחתון. אבל הידור זה הצריך השו"ע רק לתפילת העמידה, ולא לאמירת ברכות או ללימוד תורה. המשנה ברורה 4 הביא פוסקים שמקילים להתפלל בלי חגורה חיצונית, למי שרגיל ללכת כך כל היום. ובכל אופן העיר שממידת חסידות ראוי להשתדל לחגור חגורה בתפילה, גם לדעת המקילים.
צניעות נפשית בכיסוי הראש
בדין כיסוי שאר הגוף, כלומר החלק העליון של הגוף, כתב השו"ע 5 שאם נאנס ולא כיסה, בדיעבד יצא ידי חובה, שזה שייך לחלק הלבוש הנדרש מפני הכבוד, ובחלק הדינים שהם מפני הכבוד אין משום עיכוב התפילה. הלכה זו של כיסוי חלקו העליון של הגוף, שבדיעבד בשעת הדחק איננה מעכבת, יוצא מן הכלל יש בה. הכונה לכיסוי הראש, שהוא חובה גמורה המעכבת את התפילה. לא רק שאסור להתפלל בגילוי ראש, אלא אפילו להוציא שם שמים בפיו בברכה או באמירת פסוקים יש בזה משום איסור. והוסיף עוד השו"ע 6 שאפילו על כניסה לבית הכנסת בגילוי ראש יש למחות.
דין זה טעון ביאור, הרי הראש שייך לחלק המכובד של הגוף, ומדוע החמירו כל כך בכיסויו? הגוף העליון הוא בודאי פחות במעלה מראשו של האדם, שבו שוכן המוח, שבו מותר האדם מן הבהמה ושם מתגלה כבודו העיקרי של האדם, ומדוע בכיסוי הגוף ניתן להקל בשעת הדחק, ובכיסוי הראש לא?
יש מקום להסביר שכיסוי הגוף, הרומז לחלק הנמוך של האדם שעלול לעורר את יצריו הגסים והשפלים, על חלק ממנו אפשר להניח שהאדם יוכל להתגבר על ידי שכלו ולהתעלות על מגבלותיו. כיסוי הראש איננו בא להעלים את שפלות האדם. אדרבא, בכוחו הרוחני נוטה האדם לגאוה והתנשאות שאיננה מאפשרת לו את ההכנעה הראויה ואת יראת השמים, הדרושים כל כך במעמד לפני אדון האדונים, יוצר עולמים, אשר אין סוף לחכמתו וגבורתו, שכל חכמת האדם ומחשבותיו הם כאין וכאפס בלי שום יחס בכלל אליו.
אם כן שני הכיסויים, כיסוי הערוה וכיסוי הראש, הם בעלי תפקידים שונים במהותם, אף על פי ששניהם מכוסים. מצד אחד, בגופו נוטה האדם לשפלות גסה, ומצד רוחו הוא בעל נטיה לגסות רוח עקשנית וגאוה, שהיא, כדברי רבנו הרב צבי יהודה קוק זצ"ל 7 , "הטיפשות הגדולה ביותר שלו". עד כמה ששפלות היצרים האפלים קשה לאדם, סכנת הגאוה והעקשנות של האדם, שלא להכיר במיעוט ערכו ולרצות על כן לתקן את עצמו ולשוב מדרכו הרעה, סכנה זו גדולה בהרבה. ועל כן בגילוי הראש, המראה לאדם כאילו אין עליון מעליו, לא רק שאסור להתפלל כך אלא אפילו להיכנס לבית הכנסת, למקום קדושה, אין אפשרות, ויש למחות על כך.
בזאת אפשר להבין איך לפעמים דוקא אנשים החושבים את עצמם לחכמים ופקחים, ואינם מוכנים ליטול עצה ולהתחשב בדעות של אחרים, הם אלה שמזלזלים ביותר בקדושת עם ישראל, תורתו וארצו, ומתפרקים מכל ערך של קדושה שדרכו אפשר היה להם להתקשר עם מקור הקודש הנשגב והנעלה- הקב"ה, ישתבח שמו ויתעלה.
כיסוי הראש הוא לאו דוקא בבד אלא בכל דבר שניתן לכסות בו את הראש. ואפילו, בשעת הדחק, ניתן לכסות את הראש ביד ולברך. גם היד יכולה להוות מחיצה בתנאי אחד: שלא תהיה זו ידו של המתפלל עצמו, אלא של מישהו אחר. אם משמעות כיסוי הראש היא קבלת משמעת וביקורת, נכונות זו חייבת להיות כלפי חוץ, כלפי הסובב ולא רק על ידי כיסוי עצמי, שהוא איננו עוזר לסלק את הגאוה וההתנשאות כלפי אחרים.
כיסוי הכבוד
תחום שלישי של כיסוי, שהוא רצוי ביותר אך איננו מעכב, הוא כיסוי הכבוד. הכוונה, להיות מכוסה בבגדים שבהם האדם עומד לפני מכובדים, כמו שרים ואנשי חברה מכובדים. אין להעלות על הדעת להתפלל כאשר האדם לבוש בגופיה בלבד או כשרגליו מגולות וכדומה. אמנם, יש שכתבו להקל בכיסוי הרגלים במקומות שנהגו ללכת כך לפני נכבדים, כמו בארצות חמות שנהגו במקומות מסוימים ללכת עם סנדלים ללא גרבים וכן עם מכנסים קצרים. אבל אם הנוהג במקום הוא לכסות את הרגלים, אין להתפלל כך.
בכל אופן, בחלק זה של לבוש בשעת התפילה מפני הכבוד, ניתן להקל בשעת הדחק. כגון: כאשר נמצאים במקום שאי אפשר להתלבש כיאות, כמו חולים או פועלים בשעת עבודה, שאינם יכולים ללבוש בגדים בכיסוי מלא בגלל הטרדה בעבודה. אבל אם יכולים להתפלל לפני העבודה או אחריה בלבוש מכובד, בודאי שעדיף הדבר.
כתב השו"ע 8 בהלכה העוסקת בבגדי כבוד, שלתלמידי חכמים ראוי להתפלל כשהם עטופים, והכונה לכיסוי הראש בטלית. לדעת "כף החיים" 9 על כל אדם לכסות את ראשו בטלית לפחות בשעת העמידה, והחכמים מהדרים בזה בכל שעת התפילה.
יש המקפידים לחבוש כובע בשעת התפילה נוסף לכיסוי הראש הרגיל, הכיפה, ומי שנוהג ללכת לפני מכובדים כשהוא חבוש לראשו בכובע ראוי להיזהר כך גם בשעת התפילה. בהלכות ברכת המזון ה"באר היטב" 10 כותב בשם ה"עטורי זהב", שבארץ ישראל גם בזמן ברכת המזון יש להדר ולברך בכובע על הראש ולא רק בכיפה, מפני קדושתה הנפלאה של הארץ. מובן שמי שלא רגיל בכך והוא הולך תמיד רק עם כיפה לראשו, יכול להקל ולסמוך שזהו כיסוי הכבוד. אך ראוי שתהיה זו כיפה גדולה המכסה את הראש ועשויה יפה לכבוד התפילה, אפילו אם בדרך כלל כיפתו היא פחות מכובדת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
