קידוש שם שמים בסתר ובגלוי | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש בראשית
וישב

קטגוריה משנית

הלכה מחשבה ומוסר
הדרכות ונושאים בעבודת ה'
קידוש השם

5448

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

תיקון הכונה והמעשה
בפרשה, פוגשים אנו בדמויותיהם של שנים עשר השבטים, בני יעקב, עמודי היסוד לבנינו של עם-ישראל. לאור היכרותנו עד כה עם האבות אברהם, יצחק, ויעקב, תמוהה עד מאוד התנהגות השבטים, בפרשת מכירת יוסף. פרשני התורה, ראו כדבר ברור ופשוט, שמחלוקת יוסף ואחיו, לא הייתה קטנונית, בניו של אדם גדול כיעקב, אשר ספגו בבית את החינוך של יעקב אבינו, ודאי אינם קטנוניים. כיוון שהכוונה הייתה לשם-שמים, לא נותן הקב"ה לאותם צדיקים שייכשלו ויצא מתחת ידם דבר שאינו מתוקן, ומכירת האח, גורמת בסופו של דבר רוב טובה למשפחת יעקב-"למחיה שלחני אלוקים לפניכם" 1 .

מאידך, מדגישים חז"ל שאין די בתיקון הכונה, חשוב להקפיד גם שהמעשה יהיה מתוקן וראוי. לכן דרשו חז"ל שהפסוק: "על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו" מדבר גם על מכירת יוסף, שגרמה סבל רב לישראל במהלך הדורות, ובעטיה נהרגו עשרת הרוגי מלכות, מגדולי תלמידי החכמים ומנהיגי האומה, שקמו לישראל בכל הדורות. פרשת מכירת יוסף מלמדתנו את הלקח החשוב שלא די בתיקון הכונה, דרוש גם תיקונו של המעשה.

העימות בין יוסף לאחיו
העימות בין יוסף לאחיו החל בהבאת דיבת האחים בפני יעקב. חז"ל 2 נתנו כמה באורים לאותה הבאת דיבה: "ר' מאיר אומר: חשודים הם בניך על אבר מן החי". ובאר הרב שלום נתן רענן, חתנו של מרן הרב קוק זצ"ל בשם חותנו את שורשו של הויכוח בין יוסף לאחיו בדרך זו: יוסף סבור היה כי מכיון שעדיין לא ניתנה תורה לישראל, צריכים בני יעקב לנהוג כבני נח, ולבני נח, אין שחיטת הבהמה מתירתה באכילה, קודם שמתה הבהמה. ראה יוסף את אחיו אוכלים בהמה מייד אחר שחיטתה, קודם שמתה, וסבור היה שאוכלים אבר מן החי. ועל-כך, הביא דיבת אחיו רעה אל אביהם. אחי יוסף לעומתו, סברו כי גם קודם שניתנה תורה, כיון שהם יסודותיו של עם-ישראל, עליהם לנהוג כבני ישראל ולא כבני נח, וככאלה, מתרת השחיטה עבורם את הבהמה גם קודם מיתת הבהמה.

אמנם, היו כבר ששאלו: כיצד מעידים חז"ל שקיימו האבות את התורה כולה, הרי הלכה רווחת היא ש"בן נח ששבת חייב מיתה", והאבות, טרם ניתנה תורה לישראל בגדר בני נח הם!? ותירץ בעל 'משנה למלך' בספרו 'פרשת דרכים', שאמנם שמרו האבות את השבת, כדרך בני ישראל, אולם כיון שלבני נח, תחילת היום היא דווקא בבוקר ולא בערב, נמצא שעל ידי שעשו מלאכה במוצאי שבת בערב, חיללו שבת לפי הגדרת השבת של בני נח, וממילא לא התחייבו מיתה מחמת ההלכה הנזכרת.

הבדל זה שבהשקפות העולם בין יוסף לאחיו, יוצר מרחק רב גם בהנהגות החיים של יוסף, לעומת הנהגות החיים של האחים. יוסף הרואה עצמו כחלק ממשפחת העמים המורחבת, בן נח, מבקש להמשיך לפעול, ולהשפיע במסגרת עמי העולם, ולא ליצור יחידה משפחתית נפרדת, ומתבדלת משאר עמי עולם. לעומתו, יהודה רואה את השבטים כיחידה מוגמרת, עם נפרד, ומכאן, צריך כיוון העשייה להיות שואף לשכלול העם והתפתחותו הפנימית 3 .

יהודה
בפרשתנו, ובפרשיות הבאות, פוגשים אנו בשתי דמויות מרכזיות בין השבטים - יהודה ויוסף, יש להבין את המייחד כל אחת מדמויות אלו.
המהר"ל 4 , מביא דיון בדברי חז"ל בשאלה: באיזו זכות זכה יהודה למלוכה? וזו לשון חז"ל 5 :

"מעשה בארבעה זקנים שהיו יושבים... אמר להן ר' עקיבא: מפני מה זכה יהודה למלכות, מפני שהודה בתמר? הוסיפו הן מעצמן: 'אשר חכמים יגידו ולא כיחדו מאבותם להם לבדם ניתנה הארץ'. אמר להם: וכי נותנים שכר על העבירה? אמרו לו: אלא מפני מה זכה יהודה למלכות? מפני שהציל את אחיו מן המיתה...אמר להם: דיה להצלה שתכפר על המכירה. (אין ליתן שכר על-כך שהחליף יהודה חטא חמור של הריגת אח בחטא "קל" של מכירתו) אלא מפני מה זכה יהודה למלכות? מפני הענוה..."

כאן, מאריכים חז"ל בדבר ענוותנותו של שאול המלך. יהודה גם כן היה עניו, בכך שהסכים להשפיל עצמו ולהיכנס למאסר תחת בנימין אחיו. אולם גם טעם זה דוחה ר' עקיבא בטיעון-"ולא ערב הוא?, וסופו של ערב לצאת ידי ערבותו!". הסכמת יהודה להיכנס לכלא תחת אחיו, אינה התנדבותית, היא באה מכוח מחויבותו כערב להשיב את בנימין לאביו, ולכן, אין ללמוד ממנה על ענוותנותו של יהודה. בשלב זה מתייאשים החכמים ממציאת התשובה לשאלת ר' עקיבא, ופונים אליו:
"למדנו רבינו! אמר להם: מפני שקידש שמו של הקב"ה. שכשעלו שבטים ועמדו על הים, זה אומר אני יורד כו', קפץ שבטו של יהודה וירד בתחילה וקדש שמו של הקב"ה, ועל אותה השעה הוא אומר- 'הושיעני א-לוהים, כי באו מים עד נפש'..."

שמו של יהודה, מורה על מידתו להודות על האמת, גם כשזו אינה כל-כך נחה ונעימה. ייתכן, שהיה בכוחו של יהודה להימנע מהודאה במעשה תמר, ולהציל את כלתו בטענת אונס וכדו'. אף-על-פי כן, בוחר יהודה להודות, ולגלות בכך שכבודו אינו חשוב בעיניו, מכיוון שאין הכבוד חשוב לו, הרי הוא שולט על הכבוד- 'מלך הכבוד', ולפיכך ראוי הוא לכבוד ולמלוכה.

דרך העולם לחשוב, כי הכבוד יוצר השפעה, ולכן, הרוצה שישמעו לו, ושהשפעתו על הסובב אותו תגבר, צריך לבנות לעצמו מעמד מכובד. אולם השקפת חז"ל, הפוכה לגמרי מהשקפה זו. הבורח מן הכבוד, הכבוד רודף אחריו. דווקא זה שאינו מחפש את הכבוד, שולט על הכבוד, ומגלה מידה של שלטון עצמי, זוכה שמכוח שלטון זה, מתרחבת השפעתו גם על זולתו.

כמובן, הבריחה מן הכבוד צריכה להיות אמיתית ושלמה, ולא שיברח, אך מדי פעם יסתכל לאחור לבדוק, שאכן הכבוד רודף אחריו, ולא יאט מנוסתו, על מנת לאפשר לכבוד להשיגו, אלא בריחה מוחלטת, כשאול הנחבא אל הכלים בשעה שמחפשים מלך. אמנם, ניתן לקשור רעיונות חשובים לרדיפת הכבוד, ניתן לומר: בעל הכבוד יוכל להשפיע, ליצור שינויים בעם, לכוון את הציבור לכיוונים חיוביים, ואף-על-פי כן, שאול בורח מן הכבוד, הוא יהיה אמנם שמח לעזור למלך הנבחר, אולם אין הוא רוצה את השררה.
את מאמר חז"ל 6 : "אהב את המלאכה ושנא את הרבנות", היו שפירשו- אהב את מלאכת הרבנות ושנא את התואר והכבוד שבה. בבחינת "עבד לעם קדוש על אדמת הקודש", זהו עומק עניין הודאתו של יהודה, ובזכותה זוכה למלכות.

בעקבות הסבר זה, בא הסבר נוסף שבמהותו, זהה לקודמו: בזכות מידת הענווה זוכה יהודה למלכות. זכות נוספת המזכה את יהודה במלכות: הציל אחיו מן המיתה, שזהו תפקידו המיוחד של המלך, להציל עשוק מעושקו. ומסקנתו של ר' עקיבא: בזכות שקידש שבט יהודה שם-שמים ברבים, על ידי שמסר נפשו להצלת ישראל, והגדיל שמו של הקב"ה בעולם בהצלת עמו, ראוי הוא להגדלת שמו וכבודו בעולם, ועל-כן זוכה יהודה למלוכה.

יוסף
בניגוד ליהודה המקדש שם שמים בגלוי, מידתו של יוסף היא מידת צדיק נסתר, המקדש שם-שמים בסתר, כמאמר חז"ל במסכת סוטה 7 :

"יוסף שקידש שם-שמים בסתר, הוסיפו לו אות משמו של הקב"ה, דכתיב 'עדות ביה וסף שמו'. יהודה, שקידש שם-שמים בפרהסיא, זכה ונקרא כולו על שמו של הקב"ה".

בשמו של יהודה מובלע כל שם הויה, כאשר מפסיקה האות 'ד' בין י-ה-ו, לה' האחרונה. ביוסף, שמו של הקב"ה חסר את אותה 'ה' אחרונה. הוא מקדש שם-שמים בסתר, ולפיכך, גם שם-שמים שבשמו נסתר. יוסף מסתיר את צדקותו בבית אדוניו המצרי, וכעבד, עומד בניסיונות קשים ביותר, יום-יום.

יש להבין, כי הניסיון של יוסף עם אשת פוטיפר, אינו ניסיון פיזי בלבד:
"רואה היתה באסטרולוגין שלה שהיא עתידה להעמיד ממנו בן ולא היתה יודעת אם ממנה אם מבתה" באצטגנינות שלה, רואה אשת פוטיפר שעתידה להוליד בנים ממנו 8 .
הקשר בינה ליוסף, הוא אמיתי, טבעי, אולם עתיד להיגלות רק בבתה, אחר שתינשא ליוסף, ודרכה ייוצר הקשר בין אשת פוטיפר ליוסף. ובניסיון זה, עומד יוסף יום-יום, בסתר.

מעלה מיוחדת יש למדרגת קידוש שם-שמים בסתר. צדקות נסתרת היא מוגנת מהפרעות, מכיוון שאין עין שולטת בה, אי-אפשר לפגוע בה, ועל כן, אין עין הרע שולטת בזרעו של יוסף - "בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין " 9 , וכשם שבארו חז"ל 10 שברכת בני יוסף - "וידגו לרב בקרב הארץ", מעידה שאין עין הרע שולטת בזרעו של יוסף, כשם שהדגים שבים מכוסים מים, ולפיכך אין עין שולטת בהם. ומכיוון שאין עין שולטת בצדיק הנסתר, ואין יד היכולה לשלוט בו לרעה, יכול הוא לפתח את כוחותיו הרוחניים באין מפריע, ולהגיע לעצמה מיוחדת, שאי אפשר להשיגה כאשר הצדיקות נגלית.

אמנם, יש מקום במהלך ההתפתחות הרוחנית לשני המהלכים. בתחילת הצמיחה הרוחנית, ראוי לאדם להיסתר, לפתח את פנימיותו, ללא גילוי חיצוני, העלול למשוך גורמים חיצוניים להפריע ולפגוע במהלך ההתגדלות. אכן, מתוך אותה התגדלות פנימית נסתרת, בא כוח ההתגלות וקידוש שם-שמים בגלוי, העתיד להשפיע טובה וברכה לכללו של עולם.

^ 1 בראשית מ"ה, ה'.
^ 2 מדרש רבה פ"ד, ז'.
^ 3 על משמעות העימות בין יוסף לאחיו, ראה גם בדברי מו"ר ב'יש שואלים', עמ' פג-פד.
^ 4 נתיבות עולם, חלק ב', נתיב הענוה, סוף פרק ו'.
^ 5 מקורם בתוספתא, ברכות פרק ד'.
^ 6 אבות א, י.
^ 7 דף י' ע"ב.
^ 8 בראשית רבה, פה, ב.
^ 9 בראשית מט, כב.
^ 10 ברכות, כ ע"א, ועוד.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ט (2)
שיעור מס' 96
כ"ג סיון תשפ"ג
11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (3)
שיעור מס' 92
י"ז סיון תשפ"ג
12 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (9)
שיעור מס' 73
י"ח אייר תשפ"ג
10 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיב העבודה - המשך פרק י"ז (4)
שיעור מס' 63
ב' אייר תשפ"ג

וישב

וישב
תשובת האחים על מכירת יוסף
הרב דוד דב לבנון | תשנ"ט
וישב
נוח לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש
הרב שמעון כהן | כסלו תשפ"ו
45 דק'
וישב
קידוש שם שמים - למרות הקושי
שיחת מוצ"ש וישב תש"פ
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ג כסלו תש"פ
פרשת שבוע
חלומות נבואיים
הרב יוסף כרמל | תשע"ג

וישב

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב יהושע שפירא
הרב אורי שרקי
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרב בני אלון
הרה"ג חיים שטיינר
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב חגי לונדין
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו