ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילת העמידה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
אוריה שרה בת אברהם חי חיון
הרי זה דומה למצות כיבוד אב ואם. למרות שמצוה זו היא מהמצוות החמורות בתורה, אין לה שום תוקף מול מצות תורה, ותהיה קלה שבקלות. אם אמר לו אביו עבור עבירה קלה או התבטל מקיום מצוה קלה, אין לבן לשמוע לאביו, ואין בזה חשש לפגיעה במצות כיבוד האב והאם. לא כן הדבר במצוות התורה בהם ניכר שכולן לכבוד הבורא יתברך. כאן אין התנגשות בין כבוד לאדם מול בוראו, אלא שתיהן בעלות עמדה שווה. אפילו מצאנו פעמים שמצוה אחת דוחה את חבירתה, כמו מצות עשה שדוחה את איסורי הלא תעשה (כמו שברית מילה דוחה שבת ויום טוב, קבורת מת מצוה דוחה קדושת כהן, ועוד).
מה יהיה הדין אם אדם שומע קדיש או קדושה, שמעלתם חמורה מאד והם שייכים לדיני תפילה, והוא באמצע תפילת העמידה; האם מותר להפסיק או לא? גם הקדיש וגם הקדושה הם מהחלקים המקודשים ביותר בשעת התפילה. על הקדיש אמרו חז"ל 2 שהוא גורם לזעזוע אפילו במרומים, ובכוחו לשנות גזירות רעות של שבעים שנה ולהופכן כולן לטובה. קדושה היא החלק היותר חשוב שבתפילת הציבור, והיא ממוקמת בשלוש הברכות הראשונות שהן החשובות מכל הברכות, ובהן השבח לבורא עולם. בשיאן של הברכות, בחזרת השליח ציבור, נמצאת אמירת הקדושה על ידי כל הקהל ביחד המשתתף בזה עם שירת מלאכי מרום.
קדיש וקדושה- ענפי קידוש ה'
גם הקדיש וגם הקדושה הינם ביטויים בתפילה של מצות המצוות, היא מצות קידוש השם. מצוה זו מקורה בכתוב: "ונקדשתי בתוך בני ישראל" 3 , וממנה למדו חז"ל 4 שאין קדושה אלא בתוך עשרה אנשים מישראל, והיא התכלית המתבקשת מכל המצוות כולן. על מצוה זו נאמר בפרקי אבות 5 : "אחד שוגג ואחד מזיד בחילול השם". כלל גדול בכל התורה שיש הפרש גדול בעונש בין מעשה שנעשה בשוגג לבין עבירה במזיד, אבל כאן בענין חילול ה' כתוב במפורש שחילול ה', לרוב חומרתו, אין הבדל בין שוגג למזיד.
שני ענינים אלו, קידוש ה', ולהבדיל חילול ה', ענינם אחד הוא. ענין זה הוא הרושם הכולל שמתקבל מתוך מעשים של יחיד או ציבור הקשורים במהותם עם ערכי הנצח של אומתנו מאז היותנו לעם, אותם הערכים שבכללותם מבטאים את ענינה של תורת ה'. עם ישראל בכללותו קשור בתודעת הגויים והעולם כולו עם תורת ה'. דבר זה מתבטא בכך שהם מצפים מאתנו לנהוג בהתאם לכך. תלמידי חכמים מזוהים בתוך עם ישראל כנושאי דגלה של תורה, ומהם מצפה העם כולו לטוהר מדות במידה שמעל המקובל. תלמיד חכם שסרח (ח"ו) בתוך עם ישראל גורם לאכזבה קשה של חלקים גדולים מהעם מתלמידי החכמים כולם, ואולי גם מתורת ה', שהם מצפים שממנה יצא אך טוב.
ובענין השאלה ששאלנו: מה יעשה מתפלל, המבטא בתפילתו את הקשר העצום של נשמתו אל מקור חייה, רבון העולמים כולם, אם מזדמן לו לשמוע באמצע תפילתו קדיש או קדושה, היפסיק או ימשיך בתפילתו? הכריע בכך השו"ע 6 לשני הכיוונים גם יחד. מצד אחד כתב שאין להפסיק באמצע התפילה כדי לענות קדיש או קדושה עם הציבור, ומצד שני כתב שאין להמשיך ולהתפלל אלא ישתוק ויקשיב למה שאומרים הציבור, וייחשב לו כאילו ענה איתם.
הכרעת ההלכה מתחשבת איפוא בשני הצדדים; אי אפשר בשום אופן להתעלם משום אחד משני צדדים אלו, ואין אחד יכול לדחות את השני. אי אפשר להמשיך להתפלל כאשר שומעים קדושה או קדיש של ציבור מתפללים, ומצד שני אסור להפסיק את התפילה ולו במילה אחת. בתוך הלב ובמחשבה יש להזדהות עם קידוש השם הגדול שנעשה על ידי עם ישראל בזמן אמירת הקדיש והקדושה, אך בשפתיים, שהם הביטוי החיצוני, אין לומר מאומה, ואין להפסיק את התפילה.
עוד כתב השו"ע 7 שכאשר סיים בתפילת שמונה עשרה את כל הברכות, והגיע לחלק שבו מתפלל האדם על עצמו, "אלוהי נצור לשוני מרע" , יש לענות קדיש וקדושה, שהם חשובים יותר מתפילתו של הפרט, אך לא מתפילת הכלל שהיא בשמונה עשרה הברכות.
אדם שהפסיק וענה קדיש או קדושה באמצע תפילתו, כתב המשנה ברורה 8 שהפסיד את תפילתו ועליו לחזור. אבל אם הפסיק מתוך שטעה וחשב שמותר להפסיק, דינו כשוגג ואין עליו חובה לחזור ולהתפלל. כמו כן כתב הרמ"א 9 , שאף אם קראו לאדם לעלות לתורה והוא נמצא באמצע התפילה לא יפסיק, ורק כשיגיע ל"אלוהי נצור" יפסיק שם ויעלה לתורה. גם בזה צריך להיזהר לומר את הפסוק "יהיו לרצון אמרי פי", שהוא המסיים את התפילה, בטרם יזוז ממקומו.
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד אמונה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
