בית המדרש

  • ספריה
  • תפילת העמידה
קטגוריה משנית
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • תפילת העמידה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

אוריה שרה בת אברהם חי חיון

undefined
3 דק' קריאה
על גודלה וחשיבותה של התפילה לימדונו חז"ל במסכת ברכות 1 , אפילו המלך שואל בשלומו ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק. למדנו מכאן עד כמה חשוב הקשר בין איש ישראל לאלוהיו שאין להפסיקו בגלל שום סיבה. אמנם עדיין יש מקום לשאול: דבר זה נכון ביחס להפרעה מבחוץ, גופנית או נפשית כמו נחש או מלך, אך מה יהיה הדין ביחס למצוה חשובה, האם מותר בשבילה להפסיק את התפילה? אמנם גם כבוד למלך הוא מצוה מן התורה, ובכל זאת אין הוא מתיר הפסקה בתפילה, אבל כיון שהוא כבוד לאדם, לא יתכן שישקל בחשיבותו כנגד כבוד להקב"ה.

הרי זה דומה למצות כיבוד אב ואם. למרות שמצוה זו היא מהמצוות החמורות בתורה, אין לה שום תוקף מול מצות תורה, ותהיה קלה שבקלות. אם אמר לו אביו עבור עבירה קלה או התבטל מקיום מצוה קלה, אין לבן לשמוע לאביו, ואין בזה חשש לפגיעה במצות כיבוד האב והאם. לא כן הדבר במצוות התורה בהם ניכר שכולן לכבוד הבורא יתברך. כאן אין התנגשות בין כבוד לאדם מול בוראו, אלא שתיהן בעלות עמדה שווה. אפילו מצאנו פעמים שמצוה אחת דוחה את חבירתה, כמו מצות עשה שדוחה את איסורי הלא תעשה (כמו שברית מילה דוחה שבת ויום טוב, קבורת מת מצוה דוחה קדושת כהן, ועוד).

מה יהיה הדין אם אדם שומע קדיש או קדושה, שמעלתם חמורה מאד והם שייכים לדיני תפילה, והוא באמצע תפילת העמידה; האם מותר להפסיק או לא? גם הקדיש וגם הקדושה הם מהחלקים המקודשים ביותר בשעת התפילה. על הקדיש אמרו חז"ל 2 שהוא גורם לזעזוע אפילו במרומים, ובכוחו לשנות גזירות רעות של שבעים שנה ולהופכן כולן לטובה. קדושה היא החלק היותר חשוב שבתפילת הציבור, והיא ממוקמת בשלוש הברכות הראשונות שהן החשובות מכל הברכות, ובהן השבח לבורא עולם. בשיאן של הברכות, בחזרת השליח ציבור, נמצאת אמירת הקדושה על ידי כל הקהל ביחד המשתתף בזה עם שירת מלאכי מרום.

קדיש וקדושה- ענפי קידוש ה'
גם הקדיש וגם הקדושה הינם ביטויים בתפילה של מצות המצוות, היא מצות קידוש השם. מצוה זו מקורה בכתוב: "ונקדשתי בתוך בני ישראל" 3 , וממנה למדו חז"ל 4 שאין קדושה אלא בתוך עשרה אנשים מישראל, והיא התכלית המתבקשת מכל המצוות כולן. על מצוה זו נאמר בפרקי אבות 5 : "אחד שוגג ואחד מזיד בחילול השם". כלל גדול בכל התורה שיש הפרש גדול בעונש בין מעשה שנעשה בשוגג לבין עבירה במזיד, אבל כאן בענין חילול ה' כתוב במפורש שחילול ה', לרוב חומרתו, אין הבדל בין שוגג למזיד.

שני ענינים אלו, קידוש ה', ולהבדיל חילול ה', ענינם אחד הוא. ענין זה הוא הרושם הכולל שמתקבל מתוך מעשים של יחיד או ציבור הקשורים במהותם עם ערכי הנצח של אומתנו מאז היותנו לעם, אותם הערכים שבכללותם מבטאים את ענינה של תורת ה'. עם ישראל בכללותו קשור בתודעת הגויים והעולם כולו עם תורת ה'. דבר זה מתבטא בכך שהם מצפים מאתנו לנהוג בהתאם לכך. תלמידי חכמים מזוהים בתוך עם ישראל כנושאי דגלה של תורה, ומהם מצפה העם כולו לטוהר מדות במידה שמעל המקובל. תלמיד חכם שסרח (ח"ו) בתוך עם ישראל גורם לאכזבה קשה של חלקים גדולים מהעם מתלמידי החכמים כולם, ואולי גם מתורת ה', שהם מצפים שממנה יצא אך טוב.

ובענין השאלה ששאלנו: מה יעשה מתפלל, המבטא בתפילתו את הקשר העצום של נשמתו אל מקור חייה, רבון העולמים כולם, אם מזדמן לו לשמוע באמצע תפילתו קדיש או קדושה, היפסיק או ימשיך בתפילתו? הכריע בכך השו"ע 6 לשני הכיוונים גם יחד. מצד אחד כתב שאין להפסיק באמצע התפילה כדי לענות קדיש או קדושה עם הציבור, ומצד שני כתב שאין להמשיך ולהתפלל אלא ישתוק ויקשיב למה שאומרים הציבור, וייחשב לו כאילו ענה איתם.

הכרעת ההלכה מתחשבת איפוא בשני הצדדים; אי אפשר בשום אופן להתעלם משום אחד משני צדדים אלו, ואין אחד יכול לדחות את השני. אי אפשר להמשיך להתפלל כאשר שומעים קדושה או קדיש של ציבור מתפללים, ומצד שני אסור להפסיק את התפילה ולו במילה אחת. בתוך הלב ובמחשבה יש להזדהות עם קידוש השם הגדול שנעשה על ידי עם ישראל בזמן אמירת הקדיש והקדושה, אך בשפתיים, שהם הביטוי החיצוני, אין לומר מאומה, ואין להפסיק את התפילה.

עוד כתב השו"ע 7 שכאשר סיים בתפילת שמונה עשרה את כל הברכות, והגיע לחלק שבו מתפלל האדם על עצמו, "אלוהי נצור לשוני מרע" , יש לענות קדיש וקדושה, שהם חשובים יותר מתפילתו של הפרט, אך לא מתפילת הכלל שהיא בשמונה עשרה הברכות.

אדם שהפסיק וענה קדיש או קדושה באמצע תפילתו, כתב המשנה ברורה 8 שהפסיד את תפילתו ועליו לחזור. אבל אם הפסיק מתוך שטעה וחשב שמותר להפסיק, דינו כשוגג ואין עליו חובה לחזור ולהתפלל. כמו כן כתב הרמ"א 9 , שאף אם קראו לאדם לעלות לתורה והוא נמצא באמצע התפילה לא יפסיק, ורק כשיגיע ל"אלוהי נצור" יפסיק שם ויעלה לתורה. גם בזה צריך להיזהר לומר את הפסוק "יהיו לרצון אמרי פי", שהוא המסיים את התפילה, בטרם יזוז ממקומו.


^ 1 מסכת ברכות פרק ה משנה א.
^ 2 מסכת ברכות דף ג ע"א.
^ 3 ויקרא כב, לב.
^ 4 מסכת ברכות דף כא ע"ב.
^ 5 פרק ד משנה ד.
^ 6 סימן קד סעיף ז.
^ 7 שם סעיף ח.
^ 8 סימן קד ס"ק כט.
^ 9 שם סעיף ז.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרב שמואל אליהו
    הרב שמואל אליהו
  • הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
    הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
  • הרה"ג יעקב אריאל
    הרה"ג יעקב אריאל
  • הרב חיים אביהוא שוורץ
    הרב חיים אביהוא שוורץ
  • הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
    הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
  • הרב דב בערל וויין
    הרב דב בערל וויין
  • הרב אורי שרקי
    הרב אורי שרקי
  • הרה"ג צבי שכטר
    הרה"ג צבי שכטר
  • הרב שבתי סבתו
    הרב שבתי סבתו
    undefined
    29 דק'
    רבינו בחיי על הפרשה

    רבנו בחיי פרשת בהעלותך - חלק א'

    אור הצדיק הוא עצמי לו, אך נשמת הרשע תלויה בגוף וברגע שהגוף כלה גם הנשמה כלה ר"ל. נשמת הרשע לא תזכה ליהנות מהנועם הראוי לה בעוה"ב. הסבר נוסף מדוע נשמת הצדיק משולה לאור. אנחנו לא יכולים להשיג את רבש"ע עד הסוף. מטרת הדלקת הנירות הנה כדי לרומם את ערך וקרן ישראל אצל הגויים. ביהמ"ק לא רק שלא נצרך אל האור שמבחוץ, אלא גם מאיר לכל העולם כולו.

    הרב חיים כץ | י"ג סיון תשפ"ד
    undefined
    נוסחי תפילה

    ברכות השחר - עדות המזרח

    הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
    undefined
    עקב

    מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ

    הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
    undefined
    הלכה יומית

    תנור אחד לבשרי ולחלבי

    בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
    undefined
    אמונת עיתך

    מצבים מיוחדים בטבילה – חלק א

    באדיבות מכון התורה והארץ

    הלכות טבילה מאת מכון פוע"ה. כותבי המאמר הרב גבריאל גולדמן והרב מנחם בורשטין.

    רבנים שונים | תשע"ד
    undefined
    קול צופיך - הרב שמואל אליהו

    הלכות מלחמה

    ויגש - לפיוס למלחמה ולתפילה; על המלחמה בדרום; מלחמה בתקיפות; לא להיסחף לאכזריות; רוח הלחימה; מה מותר במלחמה? דין השלל.

    הרב שמואל אליהו | ג' טבת תשס"ט
    undefined
    נוסחי תפילה

    תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל

    הסידור המהיר
    undefined
    בהעלותך

    בהעלותך את הנרות

    מתוך 'קול צופייך' גיליון 403

    חז"ל אומרים שהמנורה היתה מורידה שפע של חכמה, ושפע של בינה ותורה לעם ישראל. ואמר הקב"ה לאהרון הכהן: כשאתה מדליק את המנורה אתה מוריד שפע חכמה, שפע טהרה, לעם ישראל וזו החשיבות והמעלה.

    הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | סיוון תשס"ז
    undefined
    בלק

    ברכת בלעם - ברכה או קללה?

    כל כך חשובה נבואתו של בלעם על עם ישראל עד שרצו חכמים לקבוע אותה בקראית שמע; מדוע הפכו כל הברכות לקללות חוץ מ"מה טובו אהלך יעקב משכנותיך ישראל"? כיצד השפיעה הנבואה על בלעם? מדוע ייחדו את נושא ברכת בלעם בתורת משה?

    הרב דוד דב לבנון | תשס"ג
    undefined
    בהעלותך

    מצוות החצוצרות

    מה מטרת התקיעה בחצוצרות? האם נוהגת מצווה זו היום וכיצד? החצוצרות ביטוי לתפילה; התקיעה בחצוצרות התבצעה במועדים ובשעת הצרה, כיצד מתחברים שני ניגודים אלו? החצוצרות – ביטוי של מלכות; מה משמעות המילה חצוצרות?

    הרב דוד דב לבנון | תשס"ג
    undefined
    הלכות צומח ובעלי חיים

    הלכות שילוח הקן

    גדרי מצוות שילוח הקן; ביאור טעמי המצוות בכלל ומצווה זו בפרט; האם יש חובה לקחת את הביצים? דעת הפוסקים ודעת המקובלים; דברים שחובה לדעת לפני קיום המצווה; כיצד משלחים ודין הברכה.

    הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
    undefined
    בהעלותך

    רעיונות לפרשת בהעלותך

    דמוקרטיה במדבר. העם כמתאוננים. ויסעו ויחנו - על פי ה'. אויבי ישראל ואויבי ה'.

    הרב עזריאל אריאל | תשנ"ו - תש"ס
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il