ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- נזקי שכנים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שכנים ושותפים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אני גר בבית משותף. לאחרונה עלה בדעתי רעיון לחלק את הרשות שלי לשניים, ולהשכיר חלק אחד ממנה. האם הדבר אפשרי מבחינת ההלכה?
תשובה:
שאלתך נידונת במסכת בבא בתרא שם אמרו (דף ס' ע"א):
"לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנו לחצר השותפין. מאי טעמא? מפני שמרבה עליהם את הדרך. אימא סיפא: אלא אם רצה - בונה את החדר לפנים מביתו, ובונה עלייה על גבי ביתו; והלא מרבה עליו את הדרך! אמר רב הונא: מאי חדר? שחלקו בשנים, ומאי עלייה? אפתאי".
בהבנת הסוגיה נאמרו כמה דרכים בדברי הראשונים והפוסקים, ודבריהם נזכרו בדברי השו"ע והרמ"א (סימן קנ"ד סעיפים א'-ב') כפי שנצטט.
בעל "ערוך השולחן" (שם סעיף א') מסכם את דברי הראשונים בסוגיה:
"שותפים שהיה להם חצר בשותפות והבתים מיוחדים לכל אחד אם אחד מהשותפים הביא לביתו אנשי בית אחרת שידורו עמו יחד בביתו, כתב הרמב"ם (פרק ה משכנים) דיש לחבירו לעכב עליו מפני שמרבה עליו את הדרך שמוסיף אנשים אחרים בחצר השותפות, ואף על גב דלא קפדי אינשי אדריסת הרגל שבחצר - זהו באנשים מן השוק שעוברים בהעברה בעלמא. אבל זה הדר בקביעות ויש לו הילוך ותשמיש תדיר בחצר קפדי אינשי [סמ"ע].
וכן המשכיר ביתו לבעל בית אחד ואחר כך הביא עמו קרוביו או מיודעיו לשכון עמו כאחד בקביעות בביתו - הרי המשכיר מעכב עליו.
ואם הם סמוכים על שולחנו, אינו יכול לעכב עליו לא השותף ולא המשכיר, דאיך יכול לעכב שלא ידורו בביתו אותם שמאוכלי שולחנו אף שנתווספו אחר-כך, כיון שאין כוונתו לפרנסה כמו אכסניא, אלא אוכלים בחינם.
ורבים חולקים בשותף - כיון שהבית שלו יכול למלאות ביתו אכסנאים ודיורים כל שאינו מוסיף בניין חדש... ולכן אפילו חולק ביתו לדיורים אינו יכול לעכב עליו, שהרי דיורים יכול למלאות כמה שירצה לדיעה זו, ואיזה היזק הוא להשותף במה שחולק את ביתו?".
אחר כך מוסיף ואומר (סעיף ה'):
"כל מה שנתבאר זה דווקא כשקנו חצר בשותפות, ובית לכל אחד, ונתרצו לדור כמו שהוא - דאז אסורים לשנות בפתחים ובכל מה שנתבאר, וכל שכן אם ירשו כן או שבנאו על מנת כן.
אבל אם בעת שקנאו נתרצו שכל אחד יעשה לו איזה שינוי בבניינו כפי צרכיו או כפי מנהג המקום , אף שעבר זמן רב ולא עשה - לא אמרינן דמחל, דאין שום ראייה על מחילתו, דאין דרך למחול על צרכיו, וביכולת כל אחד לעשות כפי צורכו או כפי המנהג אפילו אחר זמן רב - אלא אם-כן יביאו ראיה שנתרצו אחר כך בקניין שתישאר כמות שהיא - דאז אין יכול אחד מהם לשנות, וכן אם בנאו והתנו בשעה שבנאו לעשות כפי מנהג המקום ואם בא אחד לשנות ממנהג מקומו חבירו מעכב עליו, דכיון שלא פירשו - מסתמא על מנהג המקום נתרצו".
העולה מן הדברים, שחלקו הראשונים האם בבית או חצר משותפים רשאי האחד לחלק את רשותו לשניים על-מנת להוסיף דיורים.
למעשה הדין תלוי במנהג המקום, ובמידה והמנהג להקל בדבר אומרים אנו שנתרצו הדיירים בכך וקיבלו הנוהג על-עצמם. אם למרות זאת מעורר אחד מן השכנים, יש לגשת לבית-דין.
הנזכר כאן אמור על-פי שורת הדין בדיוני שכנים. אולם חוק המדינה בעניין (סעיף 145) אומר:
"שינוי פנימי - שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבניין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבניין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרן של יחידות הדיור ".
לכן למעשה, חלוקה פנימית בשטח הדירה מותרת רק לצרכי הדייר, ואין רשות לחלק את הדירה לדירות קטנות בכדי להשכירם בלא הגשת בקשה לרשות המקומית.
זאת משום שבענייני הדיור אנו הולכים אחר 'דינא דמלכותא', כפי שנתבאר לעיל (סימן י"ד) ובהערה שם.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
אנחנו קודש למענך
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
למה תמיד יש מחלוקת?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
