ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- נזקי שכנים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שכנים ושותפים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אני גר בבית משותף. לאחרונה עלה בדעתי רעיון לחלק את הרשות שלי לשניים, ולהשכיר חלק אחד ממנה. האם הדבר אפשרי מבחינת ההלכה?
תשובה:
שאלתך נידונת במסכת בבא בתרא שם אמרו (דף ס' ע"א):
"לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנו לחצר השותפין. מאי טעמא? מפני שמרבה עליהם את הדרך. אימא סיפא: אלא אם רצה - בונה את החדר לפנים מביתו, ובונה עלייה על גבי ביתו; והלא מרבה עליו את הדרך! אמר רב הונא: מאי חדר? שחלקו בשנים, ומאי עלייה? אפתאי".
בהבנת הסוגיה נאמרו כמה דרכים בדברי הראשונים והפוסקים, ודבריהם נזכרו בדברי השו"ע והרמ"א (סימן קנ"ד סעיפים א'-ב') כפי שנצטט.
בעל "ערוך השולחן" (שם סעיף א') מסכם את דברי הראשונים בסוגיה:
"שותפים שהיה להם חצר בשותפות והבתים מיוחדים לכל אחד אם אחד מהשותפים הביא לביתו אנשי בית אחרת שידורו עמו יחד בביתו, כתב הרמב"ם (פרק ה משכנים) דיש לחבירו לעכב עליו מפני שמרבה עליו את הדרך שמוסיף אנשים אחרים בחצר השותפות, ואף על גב דלא קפדי אינשי אדריסת הרגל שבחצר - זהו באנשים מן השוק שעוברים בהעברה בעלמא. אבל זה הדר בקביעות ויש לו הילוך ותשמיש תדיר בחצר קפדי אינשי [סמ"ע].
וכן המשכיר ביתו לבעל בית אחד ואחר כך הביא עמו קרוביו או מיודעיו לשכון עמו כאחד בקביעות בביתו - הרי המשכיר מעכב עליו.
ואם הם סמוכים על שולחנו, אינו יכול לעכב עליו לא השותף ולא המשכיר, דאיך יכול לעכב שלא ידורו בביתו אותם שמאוכלי שולחנו אף שנתווספו אחר-כך, כיון שאין כוונתו לפרנסה כמו אכסניא, אלא אוכלים בחינם.
ורבים חולקים בשותף - כיון שהבית שלו יכול למלאות ביתו אכסנאים ודיורים כל שאינו מוסיף בניין חדש... ולכן אפילו חולק ביתו לדיורים אינו יכול לעכב עליו, שהרי דיורים יכול למלאות כמה שירצה לדיעה זו, ואיזה היזק הוא להשותף במה שחולק את ביתו?".
אחר כך מוסיף ואומר (סעיף ה'):
"כל מה שנתבאר זה דווקא כשקנו חצר בשותפות, ובית לכל אחד, ונתרצו לדור כמו שהוא - דאז אסורים לשנות בפתחים ובכל מה שנתבאר, וכל שכן אם ירשו כן או שבנאו על מנת כן.
אבל אם בעת שקנאו נתרצו שכל אחד יעשה לו איזה שינוי בבניינו כפי צרכיו או כפי מנהג המקום , אף שעבר זמן רב ולא עשה - לא אמרינן דמחל, דאין שום ראייה על מחילתו, דאין דרך למחול על צרכיו, וביכולת כל אחד לעשות כפי צורכו או כפי המנהג אפילו אחר זמן רב - אלא אם-כן יביאו ראיה שנתרצו אחר כך בקניין שתישאר כמות שהיא - דאז אין יכול אחד מהם לשנות, וכן אם בנאו והתנו בשעה שבנאו לעשות כפי מנהג המקום ואם בא אחד לשנות ממנהג מקומו חבירו מעכב עליו, דכיון שלא פירשו - מסתמא על מנהג המקום נתרצו".
העולה מן הדברים, שחלקו הראשונים האם בבית או חצר משותפים רשאי האחד לחלק את רשותו לשניים על-מנת להוסיף דיורים.
למעשה הדין תלוי במנהג המקום, ובמידה והמנהג להקל בדבר אומרים אנו שנתרצו הדיירים בכך וקיבלו הנוהג על-עצמם. אם למרות זאת מעורר אחד מן השכנים, יש לגשת לבית-דין.
הנזכר כאן אמור על-פי שורת הדין בדיוני שכנים. אולם חוק המדינה בעניין (סעיף 145) אומר:
"שינוי פנימי - שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבניין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבניין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרן של יחידות הדיור ".
לכן למעשה, חלוקה פנימית בשטח הדירה מותרת רק לצרכי הדייר, ואין רשות לחלק את הדירה לדירות קטנות בכדי להשכירם בלא הגשת בקשה לרשות המקומית.
זאת משום שבענייני הדיור אנו הולכים אחר 'דינא דמלכותא', כפי שנתבאר לעיל (סימן י"ד) ובהערה שם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
