ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- נזקי שכנים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שכנים ושותפים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אני גר בבית משותף. לאחרונה עלה בדעתי רעיון לחלק את הרשות שלי לשניים, ולהשכיר חלק אחד ממנה. האם הדבר אפשרי מבחינת ההלכה?
תשובה:
שאלתך נידונת במסכת בבא בתרא שם אמרו (דף ס' ע"א):
"לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנו לחצר השותפין. מאי טעמא? מפני שמרבה עליהם את הדרך. אימא סיפא: אלא אם רצה - בונה את החדר לפנים מביתו, ובונה עלייה על גבי ביתו; והלא מרבה עליו את הדרך! אמר רב הונא: מאי חדר? שחלקו בשנים, ומאי עלייה? אפתאי".
בהבנת הסוגיה נאמרו כמה דרכים בדברי הראשונים והפוסקים, ודבריהם נזכרו בדברי השו"ע והרמ"א (סימן קנ"ד סעיפים א'-ב') כפי שנצטט.
בעל "ערוך השולחן" (שם סעיף א') מסכם את דברי הראשונים בסוגיה:
"שותפים שהיה להם חצר בשותפות והבתים מיוחדים לכל אחד אם אחד מהשותפים הביא לביתו אנשי בית אחרת שידורו עמו יחד בביתו, כתב הרמב"ם (פרק ה משכנים) דיש לחבירו לעכב עליו מפני שמרבה עליו את הדרך שמוסיף אנשים אחרים בחצר השותפות, ואף על גב דלא קפדי אינשי אדריסת הרגל שבחצר - זהו באנשים מן השוק שעוברים בהעברה בעלמא. אבל זה הדר בקביעות ויש לו הילוך ותשמיש תדיר בחצר קפדי אינשי [סמ"ע].
וכן המשכיר ביתו לבעל בית אחד ואחר כך הביא עמו קרוביו או מיודעיו לשכון עמו כאחד בקביעות בביתו - הרי המשכיר מעכב עליו.
ואם הם סמוכים על שולחנו, אינו יכול לעכב עליו לא השותף ולא המשכיר, דאיך יכול לעכב שלא ידורו בביתו אותם שמאוכלי שולחנו אף שנתווספו אחר-כך, כיון שאין כוונתו לפרנסה כמו אכסניא, אלא אוכלים בחינם.
ורבים חולקים בשותף - כיון שהבית שלו יכול למלאות ביתו אכסנאים ודיורים כל שאינו מוסיף בניין חדש... ולכן אפילו חולק ביתו לדיורים אינו יכול לעכב עליו, שהרי דיורים יכול למלאות כמה שירצה לדיעה זו, ואיזה היזק הוא להשותף במה שחולק את ביתו?".
אחר כך מוסיף ואומר (סעיף ה'):
"כל מה שנתבאר זה דווקא כשקנו חצר בשותפות, ובית לכל אחד, ונתרצו לדור כמו שהוא - דאז אסורים לשנות בפתחים ובכל מה שנתבאר, וכל שכן אם ירשו כן או שבנאו על מנת כן.
אבל אם בעת שקנאו נתרצו שכל אחד יעשה לו איזה שינוי בבניינו כפי צרכיו או כפי מנהג המקום , אף שעבר זמן רב ולא עשה - לא אמרינן דמחל, דאין שום ראייה על מחילתו, דאין דרך למחול על צרכיו, וביכולת כל אחד לעשות כפי צורכו או כפי המנהג אפילו אחר זמן רב - אלא אם-כן יביאו ראיה שנתרצו אחר כך בקניין שתישאר כמות שהיא - דאז אין יכול אחד מהם לשנות, וכן אם בנאו והתנו בשעה שבנאו לעשות כפי מנהג המקום ואם בא אחד לשנות ממנהג מקומו חבירו מעכב עליו, דכיון שלא פירשו - מסתמא על מנהג המקום נתרצו".
העולה מן הדברים, שחלקו הראשונים האם בבית או חצר משותפים רשאי האחד לחלק את רשותו לשניים על-מנת להוסיף דיורים.
למעשה הדין תלוי במנהג המקום, ובמידה והמנהג להקל בדבר אומרים אנו שנתרצו הדיירים בכך וקיבלו הנוהג על-עצמם. אם למרות זאת מעורר אחד מן השכנים, יש לגשת לבית-דין.
הנזכר כאן אמור על-פי שורת הדין בדיוני שכנים. אולם חוק המדינה בעניין (סעיף 145) אומר:
"שינוי פנימי - שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבניין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבניין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרן של יחידות הדיור ".
לכן למעשה, חלוקה פנימית בשטח הדירה מותרת רק לצרכי הדייר, ואין רשות לחלק את הדירה לדירות קטנות בכדי להשכירם בלא הגשת בקשה לרשות המקומית.
זאת משום שבענייני הדיור אנו הולכים אחר 'דינא דמלכותא', כפי שנתבאר לעיל (סימן י"ד) ובהערה שם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
