ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

חלוקת דירה בבנין משותף לצורך השכרה

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה דיני ממונות וצדקה שכנים ושותפים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אדר תשע"א

חלוקת דירה בבנין משותף לצורך השכרה


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

אני גר בבית משותף. לאחרונה עלה בדעתי רעיון לחלק את הרשות שלי לשניים, ולהשכיר חלק אחד ממנה. האם הדבר אפשרי מבחינת ההלכה?

תשובה:
שאלתך נידונת במסכת בבא בתרא שם אמרו (דף ס' ע"א):
"לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנו לחצר השותפין. מאי טעמא? מפני שמרבה עליהם את הדרך. אימא סיפא: אלא אם רצה - בונה את החדר לפנים מביתו, ובונה עלייה על גבי ביתו; והלא מרבה עליו את הדרך! אמר רב הונא: מאי חדר? שחלקו בשנים, ומאי עלייה? אפתאי".
בהבנת הסוגיה נאמרו כמה דרכים בדברי הראשונים והפוסקים, ודבריהם נזכרו בדברי השו"ע והרמ"א (סימן קנ"ד סעיפים א'-ב') כפי שנצטט.
בעל "ערוך השולחן" (שם סעיף א') מסכם את דברי הראשונים בסוגיה:
"שותפים שהיה להם חצר בשותפות והבתים מיוחדים לכל אחד אם אחד מהשותפים הביא לביתו אנשי בית אחרת שידורו עמו יחד בביתו, כתב הרמב"ם (פרק ה משכנים) דיש לחבירו לעכב עליו מפני שמרבה עליו את הדרך שמוסיף אנשים אחרים בחצר השותפות, ואף על גב דלא קפדי אינשי אדריסת הרגל שבחצר - זהו באנשים מן השוק שעוברים בהעברה בעלמא. אבל זה הדר בקביעות ויש לו הילוך ותשמיש תדיר בחצר קפדי אינשי [סמ"ע].
וכן המשכיר ביתו לבעל בית אחד ואחר כך הביא עמו קרוביו או מיודעיו לשכון עמו כאחד בקביעות בביתו - הרי המשכיר מעכב עליו.
ואם הם סמוכים על שולחנו, אינו יכול לעכב עליו לא השותף ולא המשכיר, דאיך יכול לעכב שלא ידורו בביתו אותם שמאוכלי שולחנו אף שנתווספו אחר-כך, כיון שאין כוונתו לפרנסה כמו אכסניא, אלא אוכלים בחינם.
ורבים חולקים בשותף - כיון שהבית שלו יכול למלאות ביתו אכסנאים ודיורים כל שאינו מוסיף בניין חדש... ולכן אפילו חולק ביתו לדיורים אינו יכול לעכב עליו, שהרי דיורים יכול למלאות כמה שירצה לדיעה זו, ואיזה היזק הוא להשותף במה שחולק את ביתו?".
אחר כך מוסיף ואומר (סעיף ה'):
"כל מה שנתבאר זה דווקא כשקנו חצר בשותפות, ובית לכל אחד, ונתרצו לדור כמו שהוא - דאז אסורים לשנות בפתחים ובכל מה שנתבאר, וכל שכן אם ירשו כן או שבנאו על מנת כן.
אבל אם בעת שקנאו נתרצו שכל אחד יעשה לו איזה שינוי בבניינו כפי צרכיו או כפי מנהג המקום , אף שעבר זמן רב ולא עשה - לא אמרינן דמחל, דאין שום ראייה על מחילתו, דאין דרך למחול על צרכיו, וביכולת כל אחד לעשות כפי צורכו או כפי המנהג אפילו אחר זמן רב - אלא אם-כן יביאו ראיה שנתרצו אחר כך בקניין שתישאר כמות שהיא - דאז אין יכול אחד מהם לשנות, וכן אם בנאו והתנו בשעה שבנאו לעשות כפי מנהג המקום ואם בא אחד לשנות ממנהג מקומו חבירו מעכב עליו, דכיון שלא פירשו - מסתמא על מנהג המקום נתרצו".
העולה מן הדברים, שחלקו הראשונים האם בבית או חצר משותפים רשאי האחד לחלק את רשותו לשניים על-מנת להוסיף דיורים.
למעשה הדין תלוי במנהג המקום, ובמידה והמנהג להקל בדבר אומרים אנו שנתרצו הדיירים בכך וקיבלו הנוהג על-עצמם. אם למרות זאת מעורר אחד מן השכנים, יש לגשת לבית-דין.
הנזכר כאן אמור על-פי שורת הדין בדיוני שכנים. אולם חוק המדינה בעניין (סעיף 145) אומר:
"שינוי פנימי - שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבניין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבניין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרן של יחידות הדיור ".
לכן למעשה, חלוקה פנימית בשטח הדירה מותרת רק לצרכי הדייר, ואין רשות לחלק את הדירה לדירות קטנות בכדי להשכירם בלא הגשת בקשה לרשות המקומית.
זאת משום שבענייני הדיור אנו הולכים אחר 'דינא דמלכותא', כפי שנתבאר לעיל (סימן י"ד) ובהערה שם.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il

בית המדרש החדש נמצא בתהליכי בנייה סופיים,
בוא ותתחדש אתנו בגירסת הנסיון!



אל תציג לי הודעה זאת שוב