ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילה בציבור ובבית הכנסת
טעמים אחדים נזכרו בשו"ע להלכה זו. טעם ראשון: שלא תיראה התפילה כמטרד הכרחי שהוא מצפה לרגע שיוכל לצאת משם. טעם שני: שלא יתבונן בזמן התפילה במה שנעשה בחוץ ובעוברים ושבים. טעם שלישי: שלא יתפלל מיד בכניסתו אלא ישהה מעט, עד שתהיה דעתו מיושבת עליו מטרדות החוץ שבא ממנו.
כמו כן ראוי שיהיה לאדם מקום קבוע לכל תפילותיו. בזה ישנן שני סעיפי הלכות: ראשית, יש לקבוע בית כנסת מיוחד ששם הוא מתפלל ערבית ושחרית, ואם אפשר בחול ובשבת. ושנית, גם בתוך בית הכנסת יש לקבוע מקום מסוים לו.
קביעת המקום לתפילה קושרת את האדם קשר חזק לתפילתו, והופכת אותה ליסוד ומרכיב קבוע במבנה החיים שלו, שאיננו משתנה. בזה חייו מתעלים כאשר חלק קבוע בתוכם קשור עם קדושת המקום של בני ישראל, עובדי עבודת הלב.
תפילתו הקבועה של אברהם אבינו
בגמרא נאמרו דברים נפלאים על ערך קביעת המקום לתפילה. כך נאמר במסכת ברכות 2 : "כל הקובע מקום לתפילתו אלוהי אברהם בעזרו, וכשמת אומרים לו אי עניו אי חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו". רש"י 3 מבאר, שמצאנו על אברהם אבינו שקבע מקום לתפילתו. יתכן שמעשה זה של אברהם אבינו עליו השלום אופייני לתכונתו המיוחדת, המצוינת בדברי הרמב"ם 4 בהלכות עבודה זרה, שם קורא הרמב"ם לאברהם אבינו "עמודו של עולם". אברהם אבינו היה יציב מאד באמונתו. לא הושפע ולא נכנע משום לחץ של אנשים או של מאורעות, ובזה אפשר לראות את העוצמה האדירה שהיתה באמונתו. בספר "המספיק", לבנו של הרמב"ם, מבאר 5 לנו המחבר כמה גדולה היתה מדרגת האבות. הם היו כאלה, שאפילו אם ידעו שתמורת כל מעשיהם הטובים לא רק שלא יקבלו שכר, אלא יסורי גיהנום, לא היו זזים מעמדתם. בזה סוד גדולתם, שיציבותה איננה ניתנת לשום זעזוע.
ביטוי חיצוני לזה הוא קביעת המקום בתפילה. שמירה מתמדת על מקום קבוע מחייבת את האדם לחסידות וענוה, שהרי יכולים לתפוס את מקומו מכל מיני סיבות, ואיך ישמור על הקביעות?! על ידי זה בודאי שישתדל להקדים לתפילה לפני בואם של אחרים. ופעמים שישנם בסביבתו אנשים המטרידים אותו, והוא חפץ לשנות את מקומו כדי להינצל מטרדתם, ורק אם תכונות הענוה, הסבלנות וההבלגה טבועים בו, הוא שומר על מקומו. על זכות קביעות מקום כזו אמרו חז"ל במסכת ברכות 6 , שאויביו נופלים תחתיו.
אולם, האם יש עדיפות איפה יהיה המקום הפרטי בתוך בית הכנסת? על זה כתב השו"ע 7 : צריך שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר, ודבר קבוע כמו ארון ותיבה, אינו חוצץ. אם כן, ראוי להתפלל במקום קבוע ליד קיר או עמוד, כדי שלא יהיה הפסק בינו לקיר. וכתב על זה המשנה ברורה 8 , אין זה אלא מן המובחר, אבל אין בזה איסור אם לפעמים מתפללים עשרה יהודים בחדר ואין מקום לכולם ליד הקיר. והמשיך, שאין זו סיבה לא להתפלל יחד איתם, אלא שאם יש לפניו חפצים יעצום עיניו בתפילה, או שיתרכז בתפילה בסידור בלי להסתכל מחוץ לסידור.
גם הלכה זו של סידור המקום שורשה בסידור כוונת הלב, שלא תהיה מחיצה בין המתפלל לבין המקום ברוך הוא. ואם נזהרנו ממחיצת חפץ בודאי כאשר אנו באים לעבודת ה', הגדול והנורא, יש להיזהר שלא תהיינה כוונות זרות בתפילתנו שהן עלולות לפגוע ולעשות חיץ, ח"ו, בינינו לבינו. והעיר ה"טורי זהב" 9 , שאם החוצץ הוא לצורך התפילה, כמו הסטנדרים, עמודי התפילה שעליהם מניחים את הסידורים, אין זו חציצה. לפי זה יש לימוד סניגוריא על כל המשתדלים בעבודת ה', ופעמים מתוך חוסר הבנה נוקטים בשיטות ובדרכים שגויות, אם לדעתם זה עוזר להם להגיע לדרכם האמיתית בעבודת ה', לא תהיה שגגתם למכשול בעדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
