ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי הלכה נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
אברהם חי בן עדינה חיה איטה
לאור זאת יש לבאר מה בדבר תפילה הנאמרת בעמידה אחר אדם? השו"ע 1 פסק בתחילה שאדם אינו חוצץ, אלא שאחר כך הוסיף 2 שיש האומרים להיזהר ולא להתפלל אחורי אדם, וטוב להיזהר בזה. וכתב ה"מאמר מרדכי" 3 שבבית כנסת שיש בו רוב עם ואי אפשר להיזהר בזה, בודאי מותר להתפלל אחורי אדם, ורק המדקדק במעשיו יקבע לו מקום ליד הכותל.
מה הדין כאשר שנים עומדים בתפילה, אחד לפני חבירו, והעומד לפנים סיים את תפילתו והוא חפץ לפסוע אחורה כדי לסיים את תפילתו, כדין פרידה מכובדת מלפני שוכן מרום, היורד ומאזין לתפילת כל פה? מצד אחד, הוא איננו יכול לזוז ממקומו או לדבר בטרם יפסע אחורה, ומצד שני, אם יפסע יכנס לתוך ד’ אמות של חבירו שעדיין לא סיים את תפילתו.
דבר זה מצוי מאד בבתי כנסת שמלאים במתפללים ואין מקום לכולם לעמוד ליד כותל המזרח, וחייבים המתפללים לעמוד אחד אחרי חבירו.
כתב השו"ע 4 , שאסור למתפלל שסיים את תפילתו לפסוע עד שיגמור המתפלל העומד מאחוריו, שאם יעשה כן הריהו כעובר לפני המתפלל. והוסיף, שאין לעשות כן אפילו אם המתפלל האחורי התחיל להתפלל יותר מאוחר, והוא בבואו למקום עמידתו גרם לו את הבעיה. אף על פי כן לגודל קדושת המעמד אין להתעלם ממש, אלא להמתין עד שיסיים.
תפילה אחרי רבו
ביחס לרבו כתב השו"ע 5 , שאין לתלמיד להתפלל אחורי רבו. ושלושה טעמים כתב המשנה ברורה 6 בדין זה: א. מפני שזה נראה כיוהרא וגאוה, שהוא חושב שהוא קרוב לדרגתו של רבו. ב. שלא ייראה כמשתחוה לרבו מתוך גודל ההערצה שחייב אדם לנהוג ברבו. ג. הוא מצער את רבו בכך, שאם יסיים רבו את תפילתו יצטרך להמתין לו עד שיסיים.
כל כך החמירו חז"ל בדין זה, עד שאמרו במסכת ברכות 7 : "המתפלל אחורי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל". וצריך להתבונן על מה יצא הקצף עד כדי כך?! בפרק "חלק" נאמר 8 שאפיקורס אין לו חלק לעולם הבא, ונשאלה השאלה בגמרא: מי נקרא בשם זה, ומה מעשיו שעל שמם נקרא אפיקורס? וביארה הגמרא, שזהו המבזה תלמידי חכמים. נאמר שם, שאפילו מי שאומר ביטוי קל של זלזול, כמו: "החכמים האלו", יש בזה משום ביזיון תלמידי חכמים. ומסופר שאחד החכמים אמר תוך כדי ויכוח ביטוי קל של פחיתות כבוד כלפי אחד מחבריו החכמים, וכששם לבו לדבר הצטער כל כך וצם הרבה צומות לכפר על עוונו, עד שהושחרו שיניו מרוב התעניות.
ההסבר לחומרא זו כך הוא: הקב"ה שוכן בישראל בשתי דרכים: על ידי התורה, שבנתינתה ירד ה' אלינו ודבר עמנו את דבריו, ועל ידי המקדש שאנו עובדים בו, ונאמר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" 9 . המשך התורה בישראל זהו ההמשך של מתן תורה מאז לדורנו. תלמיד שאינו חולק כבוד לרבו, הרי הוא נפסק ונפרד מקשר החיים של השתלשלות התורה דרך רבנן ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם עד אלינו. כאשר אין בית מקדש, ולא קורבן שיכפר בעדנו, הרי בית תפילתנו הוא מקדש המעט שלנו במציאותנו הנוכחית. ביזוי התורה בתוך בית הכנסת הוא עשיית פגם הן בכח התורה והן בכח העבודה, ומתוך כך גורם ח"ו לשכינה שתסתלק.
מכאן חשיבות הציות לרבותינו, שבימינו אלה על ידם נמשך הקשר של בורא עולם הבוחר בישראל, ונותן להם ולנו את תורתו. כל גסות רוח של אי ציות לרבותינו והתרסת דברים כנגדם, נוטלת את הלשד הפנימי מישראל.
בספרו "עין איה" 10 כתב הרב קוק זצ"ל, טעם נוסף: שאדם בזמן התפילה צריך להתרכז מאד בתפילה, ואדם העומד ליד רבו צריך להרגיש מורא ופחד מפני רבו ולא יוכל להתרכז בתפילתו כראוי. אם כן, גם אם נאמר שרבותינו ענוים ואינם חשים לכבודם, הרי לצורך תפילתנו, אנו המסתופפים בצילם צריכים לנהוג זהירות וריחוק מקום קצת מרבותינו.
אך בבית הכנסת שהמקום דוחק, התירו אחרוני אחרונים להתפלל בצד הרב, בתנאי שלא יעמוד ממש לידו אלא קצת אחורה. וכן התירו לעמוד מאחוריו, בתנאי שיהיה במרחק ד’ אמות, שלא לצער את רבו. אבל הוסיף המשנה ברורה 11 , שבשום אופן לא יעמוד לפני רבו. ומזה נלמד אזהרה שלא לקפוץ ולהורות הלכה במקום רבותינו, ה' ישמרם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













