ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי הלכה נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
אברהם חי בן עדינה חיה איטה
לאור זאת יש לבאר מה בדבר תפילה הנאמרת בעמידה אחר אדם? השו"ע 1 פסק בתחילה שאדם אינו חוצץ, אלא שאחר כך הוסיף 2 שיש האומרים להיזהר ולא להתפלל אחורי אדם, וטוב להיזהר בזה. וכתב ה"מאמר מרדכי" 3 שבבית כנסת שיש בו רוב עם ואי אפשר להיזהר בזה, בודאי מותר להתפלל אחורי אדם, ורק המדקדק במעשיו יקבע לו מקום ליד הכותל.
מה הדין כאשר שנים עומדים בתפילה, אחד לפני חבירו, והעומד לפנים סיים את תפילתו והוא חפץ לפסוע אחורה כדי לסיים את תפילתו, כדין פרידה מכובדת מלפני שוכן מרום, היורד ומאזין לתפילת כל פה? מצד אחד, הוא איננו יכול לזוז ממקומו או לדבר בטרם יפסע אחורה, ומצד שני, אם יפסע יכנס לתוך ד’ אמות של חבירו שעדיין לא סיים את תפילתו.
דבר זה מצוי מאד בבתי כנסת שמלאים במתפללים ואין מקום לכולם לעמוד ליד כותל המזרח, וחייבים המתפללים לעמוד אחד אחרי חבירו.
כתב השו"ע 4 , שאסור למתפלל שסיים את תפילתו לפסוע עד שיגמור המתפלל העומד מאחוריו, שאם יעשה כן הריהו כעובר לפני המתפלל. והוסיף, שאין לעשות כן אפילו אם המתפלל האחורי התחיל להתפלל יותר מאוחר, והוא בבואו למקום עמידתו גרם לו את הבעיה. אף על פי כן לגודל קדושת המעמד אין להתעלם ממש, אלא להמתין עד שיסיים.
תפילה אחרי רבו
ביחס לרבו כתב השו"ע 5 , שאין לתלמיד להתפלל אחורי רבו. ושלושה טעמים כתב המשנה ברורה 6 בדין זה: א. מפני שזה נראה כיוהרא וגאוה, שהוא חושב שהוא קרוב לדרגתו של רבו. ב. שלא ייראה כמשתחוה לרבו מתוך גודל ההערצה שחייב אדם לנהוג ברבו. ג. הוא מצער את רבו בכך, שאם יסיים רבו את תפילתו יצטרך להמתין לו עד שיסיים.
כל כך החמירו חז"ל בדין זה, עד שאמרו במסכת ברכות 7 : "המתפלל אחורי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל". וצריך להתבונן על מה יצא הקצף עד כדי כך?! בפרק "חלק" נאמר 8 שאפיקורס אין לו חלק לעולם הבא, ונשאלה השאלה בגמרא: מי נקרא בשם זה, ומה מעשיו שעל שמם נקרא אפיקורס? וביארה הגמרא, שזהו המבזה תלמידי חכמים. נאמר שם, שאפילו מי שאומר ביטוי קל של זלזול, כמו: "החכמים האלו", יש בזה משום ביזיון תלמידי חכמים. ומסופר שאחד החכמים אמר תוך כדי ויכוח ביטוי קל של פחיתות כבוד כלפי אחד מחבריו החכמים, וכששם לבו לדבר הצטער כל כך וצם הרבה צומות לכפר על עוונו, עד שהושחרו שיניו מרוב התעניות.
ההסבר לחומרא זו כך הוא: הקב"ה שוכן בישראל בשתי דרכים: על ידי התורה, שבנתינתה ירד ה' אלינו ודבר עמנו את דבריו, ועל ידי המקדש שאנו עובדים בו, ונאמר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" 9 . המשך התורה בישראל זהו ההמשך של מתן תורה מאז לדורנו. תלמיד שאינו חולק כבוד לרבו, הרי הוא נפסק ונפרד מקשר החיים של השתלשלות התורה דרך רבנן ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם עד אלינו. כאשר אין בית מקדש, ולא קורבן שיכפר בעדנו, הרי בית תפילתנו הוא מקדש המעט שלנו במציאותנו הנוכחית. ביזוי התורה בתוך בית הכנסת הוא עשיית פגם הן בכח התורה והן בכח העבודה, ומתוך כך גורם ח"ו לשכינה שתסתלק.
מכאן חשיבות הציות לרבותינו, שבימינו אלה על ידם נמשך הקשר של בורא עולם הבוחר בישראל, ונותן להם ולנו את תורתו. כל גסות רוח של אי ציות לרבותינו והתרסת דברים כנגדם, נוטלת את הלשד הפנימי מישראל.
בספרו "עין איה" 10 כתב הרב קוק זצ"ל, טעם נוסף: שאדם בזמן התפילה צריך להתרכז מאד בתפילה, ואדם העומד ליד רבו צריך להרגיש מורא ופחד מפני רבו ולא יוכל להתרכז בתפילתו כראוי. אם כן, גם אם נאמר שרבותינו ענוים ואינם חשים לכבודם, הרי לצורך תפילתנו, אנו המסתופפים בצילם צריכים לנהוג זהירות וריחוק מקום קצת מרבותינו.
אך בבית הכנסת שהמקום דוחק, התירו אחרוני אחרונים להתפלל בצד הרב, בתנאי שלא יעמוד ממש לידו אלא קצת אחורה. וכן התירו לעמוד מאחוריו, בתנאי שיהיה במרחק ד’ אמות, שלא לצער את רבו. אבל הוסיף המשנה ברורה 11 , שבשום אופן לא יעמוד לפני רבו. ומזה נלמד אזהרה שלא לקפוץ ולהורות הלכה במקום רבותינו, ה' ישמרם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
