ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילת נשים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
אברהם חי בן עדינה חיה איטה
ידוע שהמעורבות בעסקי ציבור מכלה את כח האדם, ולכן אמרו חז"ל 1 שאין זה מן הראוי שתלמיד חכם שעסקו בתורה יעסוק בעניני ציבור, כדי שלא ייפגעו כוחותיו התורניים, שזהו הפסד גדול לתורת ישראל. אין זה אומר שתלמיד חכם לא צריך להדריך ולהשפיע על הציבור, ודאי שצריכים להתחשב בציבור. ורק חשוב שלא יהיה מעורב באופן פעיל בעסקי ציבור.
האשה והציבור
הוא הדין והיחס לתפקידה ומעלתה של האשה. אין מן הראוי שתתערב בעניני הציבור. הן כדי לשמור על כוחותיה הרגשיים והנפשיים לטובת ביתה, והן כדי לשמור על כבודה שלא ייפגע על ידי הכוחות הגסים המצויים בשוק החיים. אולם, בודאי שיש לאשה צורך ואפשרות להשפיע על חיי הציבור והכלל דרך בעלה. כך ראינו אצל אמותינו הקדושות, שצוה הקב"ה את אברהם לשמוע בקול שרה ולשלח את ישמעאל מביתו. וכן קבעה רבקה אמנו שיעקב הוא ימשיך את בית ישראל, עמו הנבחר של ה', ועשו יידחה החוצה. רחל אמנו סדרה את בית יעקב ובעזרתה נשארה לאה אמנו בבית יעקב, ונכנסו בלהה וזלפה גם הן לבית ישראל. גם על ר' אלעזר בן עזריה מסופר שנתמנה לנשיא רק בהסכמתה של אשתו נוות ביתו.
יש לברר האם האשה חייבת בתפילה כחיובו של האיש, הן בגלל תפקידיהם השונים, והן בגלל הערך הציבורי של התפילה? במסכת ברכות 2 נאמר שנשים חייבות בתפילה, וביארה הגמרא שם: מפני שהתפילה ענינה בקשת רחמים. יתכן שהכוונה היא, היות ועיקר התפילה הוא כח הלב ורגשותיו, ובזה מצויין כח הנשים, לא יעלה על הדעת שעם ישראל יפסיד כח נפלא זה שעומד לרשותו.
תפילת האשה
אלא שנחלקו הפוסקים האם האשה חייבת בכל התפילה על פי צורתה שנקבעה בסידור, הכוללת פרקי זמירות, תהילים, קריאת שמע וברכותיה ותפילת העמידה ועוד. מצד אחד יש לומר שהתפילה בעיקרה היא תפילת העמידה, ואילו קריאת שמע וברכותיה הם מצוה אחרת ועליה חל הכלל ההלכתי הפוטר את הנשים ממצוות עשה הקשורות בזמן. ויתכן שיש בזה אפילו חשש איסור אם אשה תברך ברכה שאינה מחויבת בה, משום ברכה לבטלה. מצד שני, כיון שנקבעו הברכות וקריאת שמע בתוך סדר התפילה, הרי דינם כדין התפילה שאשה חייבת על פי דין הגמרא להתפלל. הרי זה דומה לאבל (ל"ע) שמותר להתפלל בימי אבלו כל סדר התפילה אף על פי שיש בו דברי תורה, והרי אבל אסור בדברי תורה. אלא שדנים על פרקים אלו כחלק מן התפילה, ולא כמצות קריאת שמע וברכותיה לבד ותפילה לבד.
השו"ע, בהלכות תפילה, כותב 3 שנשים חייבות בתפילה, ולא חילק בין תפילת שחרית לבין ברכות קריאת שמע. ובספר "ילקוט יוסף" 4 כתב שנשים ספרדיות לא תברכנה ברכות קריאת שמע, כיון שלדעת השו"ע אין לנשים לברך על מצות עשה הקשורה בזמן. רק נשים אשכנזיות ההולכות על פי פסק הרמ"א, כדעת רבינו תם שמתיר לנשים לברך על מצוות עשה שאינן חייבות בהם, יכולות לברך. אבל ישנם מגדולי הרבנים הספרדיים שכתבו שגם נשים ספרדיות יתפללו כל הסדר מתחילה ועד סוף בלי שום שינוי מהגברים. כך כתב למסקנה בספר "כף החיים" 5 , וכן כתב הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל 6 . אם כן יוצא שנשים אשכנזיות יכולות להתפלל כתפילת הגברים בלי שינוי, ונשים ספרדיות תלכנה לפי הקהילה שהן דרין בה- אם כדברי המקילים ואם כדברי המחמירים.
על פי זה יתעורר קושי אחר: מה תעשנה הנשים המטפלות בילדים וקשה להן להאריך בכל סדר התפילה? בזה הקלו כל הפוסקים, אשכנזיים וספרדיים, שנשים יכולות להתפלל רק תפילת העמידה, אלא שהזכירו שטוב שתאמרנה גם קריאת שמע, שיש בה קבלת עול מלכות שמים. יש שהקלו יותר על הנשים, שבשעת דוחקן תסתפקנה באמירת ברכות השחר, ובקריאת שמע, ובבקשה כלשהי מלפני שומע תפילה. והסכימו שטוב שתתפללנה שחרית ומנחה, אך מתפילת ערבית פטרו אותן מחיוב.
בענין תפילת מוסף נחלקו הן הפוסקים האשכנזיים והן הפוסקים הספרדיים, ולהלכה תעשה כל אחת על פי הנהוג בקהילתה על ידי מורי ההוראה שם. ביום ראש חודש כדאי להשתדל יותר בתפילתה מפני שיש לזכור שנשים זכו בו זכיה יתירה על הגברים, ונהגו להיזהר בקדושתו באיסור מלאכה והדלקת נר לכבוד ראש חודש, שיש בו משום הארת שבטי ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
