ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
משפחת פוגל הי"ד
שאלה: איך אפשר לצאת מהאבל על רצח משפחת פוגל הי"ד ומיד להכנס ולשמוח בפורים?
תשובה: חיינו העולם הזה, מורכבים ביותר, חכמים מתיחסים למצב בו נפטר אבא, והוריש לבנו ירושה. הבן מברך שתי ברכות ברכת ברוך דיין האמת וברכת שהחיינו או הטוב והמיטיב. וכן מי שילדה אשתו בן וחלילה נפטרה בלידתה, מברך הבעל דיין האמת וגם שהחיינו או הטוב והמיטיב. (שו"ע או"ח רכ"ג). מכאן אנו למדים עקרון גדול בחיינו: תפקידנו הוא ליטול את המורכבות שבחיינו, ולפרק אותה לגורמים. למרות שבמציאות הכל, מעורב זה בזה, אנו מתייחסים לכל פרק כאילו עומד בפני עצמו. בשעות ובימים הללו, כאשר דמם של הנרצחים באיתמר רותח ותוסס, ומצטרף לדמי רבבות אלפי אחינו אשר מסרו נפשם על קדושת התורה, העם והארץ, שאף הם מתעוררים ורותחים, בזעקה של "ארץ את תכסי דמם"! קשה מאד להמשיך ולחזור לסדר.
ועם זאת, צריך לעשות ניתוח לגורמים. הפרק הראשון הוא התייחסות לרוצחים צמאי הדם, אשר הם חלק בלתי נפרד מהתפיסה הערבית הכוללת, המצדיקה ומדרבנת ומעודדת רצח יהודים וישראלים בכלל, ומתנחלים בפרט. התעמולה, התקשורת והפוליטיקאים הערבים מעלים על נס את גבורתם של הרוצחים, מתעדים את שמות "הגיבורים" בככרות מרכזיים וכד'. דבר זה, צריך להזכיר לנו את הידוע זה מכבר: "ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה, כי אם בדם שופכו". סמיות העינים של הממשלה זועקת עד לב השמים. אנו קוראים מתוך דם לבנו ודמם של הנרצחים: אימתי תתעוררו מהאשליה של "הסכמים" "ויתורים כואבים" ושאר הזיות. אנו חייבים להמשיך ולדרוש לעמוד על האמת שלנו: לבנות ולהבנות בנחלת אבותינו.
ומכאן, לפרטים, למשפחה, לנרצחים ולנשארים. בני משפחת פוגל הי"ד, אשר גם בחייהם קידשו שם שמים, זוכים לדרגת "קדושים" במותם. "הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן".
תפקידנו כציבור להמשיך ולתמוך במשפחה, בשלש הילדים הנותרים, בסבים ובסבתות ובכל המשפחות המורחבות, ולהתפלל שיאזרו כוחות ממאגר החיים של הקב"ה, ויוכלו להמשיך בגידול הילדים ובעשיה החיובית.
ומכאן, אלינו, כציבור וכיחידים. במסכת ברכות (דף ג) מספרים חכמים על ר' יוסי שנכנס לחורבה מחורבות ירושלים להתפלל. אליהו הנביא העביר על כך ביקורת, ומסקנת ר' יוסי היתה: "למדתי שאין נכנסים לחורבה להתפלל". המצב אז היה, לאחר חרבן ירושלים, כאשר היו רק חורבות. משמעות דברי אליהו הנביא והדרכתו היא, שאסור לנו לעצור את העתיד "ולהכנס לחורבה להתפלל". התפילה היא האמונה והתקוה לעתיד. העבר, ככל שיהיה קשה, הוא הבסיס להתפתחות העתידית. כדי להתפלל, חובתנו "לצאת מהחורבה" אל המרחב, ולדעת שגם הנרצחים מצטרפים בכל רצונם למשאלה, להמשיך ולגדול, בתורה ובישוב הארץ. אלה המחשבות הצריכות להיות מלוות אותנו לקראת סיום "השבעה", שבפועל תסתיים ממש בכניסת השבת, פרשת "צו". (אבילות בצינעא נמשכת עד יום השבת בבקר). פורים הוא חג של העתיד: "וימי הפורים לא יעברו". "כל המועדות עתידים להיבטל, חוץ מפורים". בפורים בשנה זו נבכה ונשמח, ונתפלל מעומק הלב שהתרדמה אשר עדיין אוחזת באומה "ישנו עם אחד", תיהפך להתעוררות גדולה, להצמיח קרן לישועת אמת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
