ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- קניה ומכירה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נתתי שיק בחתונה עבור קרובי משפחה, ועקב קשיים שעברו עלי השיק חזר. האם אני מחויב לתת שיק חדש? אם כן - מאיזה דין?
תשובה:
על פי החוק המקובל במדינה - אדם שנתן שיק חוזר, מחוייב לתת שיק אחר תחתיו, ולא חשובה סיבת הנתינה (אלא אם-כן התרחש 'כשלון תמורה מלא').
אף מבלעדי החוק, ראוי לאדם נכבד שמתנתו חזרה – שיתן אחרת במקומה.
יש להוסיף שמאחר והבנק גובה על שיק חוזר עמלת הפקדה מן האדם שקיבלו, הרי שבחזרתו נגרם נזק ממוני למקבל, ועל הנותן להחזירו לו מלבד סכום השיק עצמו.
תוספת עיון:
נחלקו הפוסקים כיצד להתייחס לשיק המקובל בימינו, ובדבריהם שלושה דרכים מרכזיות:
א. כ התחייבות בשטר (שו"ת "מנחת יצחק" חלק ה' סימנים קי"ט-ק"כ, וכן חלק ז' סימן קל"א, "תשובות והנהגות" חלק ג' סימן תס"ב).
ב. כ נתינת מעות (שו"ת אגרות משה חו"מ חלק ב' סימן ט"ו, "קובץ תשובות" להגרי"ש אלישיב חלק א' סימן ר', וכן "דיני ממונות" להרה"ג עזרא בצרי חלק ג').
ג. כהוראת שליחות לבנק שיתן כסף לשליח (שו"ת "שבט הלוי" חלק ז' סימן רכ"ב, הגרז"נ גולדברג - "תחומין" י"ב, הגרא"י הלוי כלאב 1 ).
אחת הנפקא-מינות בשאלה זו היא המקרה הנידון: אם נדון את השיק כ"התחייבות ממונית" - הרי שעל הנותן לשלם בשנית את הסכום המושב. אולם אם נדונו כ"הוראת שליחות לבנק" - באופן ששב הממון למשלחו, אינו מחוייב מן הדין לשוב ולשולחו.
כמו כן יש לדון לגבי מנהג נתינת השיקים בשמחות, מאחר ובחברות מסויימות נהוג ומקובל שמי שנוטל חלק בסעודה משתתף בה על דעת כן שעליו לשלם לבעל השמחה סכום שמשתווה לפחות להוצאות המנה שאכל. באותם מקומות השיק נידון כתשלום ולא רק כמתנה, ובאופן שחזר יחוייב הנותנו לשוב ולשלם כפי שנהנה.
העולה עד כאן שמן-הראוי לתת שיק נוסף על השיק שחזר, בתוספת סכום העמלה שנגבתה מן המקבל - אותה ודאי חייב לשלם משום 'דינא דגרמי'.
מקורות נוספים:
ספר "הצ'ק בהלכה" (ענף א'), "פתחי חושן" (הלכות "הלואה" פרק י' הערה כ"א, הלכות "עדות", הלכות "שטרות", הלכות "טוען ונטען" פרק ט' סעיף י"ד, ושם הערה כ"ט), הרה"ג צבי יהודה בן יעקב, "תחומין" כרך י"ג, מאמרו של הרב מיכאל ויגודה - "שֵׁיק שבוטל בשל כשלון תמורה".
^ 1.רשימת הפוסקים נלקחה ממאמרו של הרב מיכאל ויגודה "שֵׁיק שבוטל בשל כשלון תמורה" – נדפס ב"תחומין" כרך י"ג.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
