ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- קניה ומכירה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
חברת אורנג' עשתה מבצע לכבוד חודש הרמדאן שכל מי שנרשם דרך הsms, מקבל למשך כל ימי חודש הרמדאן 2000 דק' חינם משעה 22:00 עד 5:00. המבצע בעיקרון מיועד למגזר הערבי, אך איכשהו זה התפרסם באחד הפורומים באינטרנט ונודע לקהל הרחב.האם מבחינה הלכתית מותר לי להירשם למבצע הזה למרות שאיני ערבי?
תשובה:
על פי ההלכה, כל עוד חברת אורנג' לא פרסמה במפורש שהמבצע מיועד למגזר הערבי בלבד, כל אחד רשאי להצטרף אליו.
אפילו אם מסתבר שכוונת החברה לפנות למגזר הערבי, אולם מאחר ולא פירשה זאת להדיא, הרי זה בכלל "דברים שבלב" ש"אינם דברים". (יעויין מסכת קידושין דף מ"ט ע"ב, שו"ע חו"מ סימן ר"ז סעיף ד').
בנוסף, על פי החוק אסור לחברה להכריז על מבצע שמיועד אך ורק עבור מגזר מסויים! באפשרותם להציע מסלולי שיחה שונים כגון: קו שאינו פעיל בשבת וכיוצא בו, אמנם את אותו המסלול יוכל כל אחד ואחד לרכוש במידה ויציית לתנאיו.
ביאור והרחבה:
במסכת קידושין (דף מ"ט ע"ב) אומרת הגמרא:
"ההוא גברא דזבין לנכסיה אדעתא למיסק לארץ ישראל, ובעידנא דזבין לא אמר ולא מידי. אמר רבא: הוי דברים שבלב, ודברים שבלב אינם דברים".
וכתבו התוספות (ד"ה דברים שבלב אינם דברים):
"משמע דוקא משום שלא פירש דבריו, אבל אם פירש דבריו להדיא ואמר בשעת המכר שהוא מוכרם לפי שהוא רוצה ללכת לארץ ישראל הוה המכר בטל. וקשה: אמאי? הא בעינן תנאי כפול, והרי לא התנה שאם לא ילך לא יתקיים המקח?"
למסקנה כתבו: "ואומר ר"י דצריך לחלק ולומר דיש דברים שאינם צריכין תנאי כפול אלא גלוי מילתא דאנן סהדי דאדעתא דהכי עביד, וגם יש דברים דאפילו גילוי מילתא לא בעי - כגון ההיא דהכותב כל נכסיו לאחרים ושמע שיש לו בן שהמתנה בטלה, וכן הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפוטרופא, לפי שאנו אומדין שלכך היה בדעתו, וכמו כן אנן סהדי דלא זבן אלא אדעתא למיסק לארעא דישראל".
מדברי התוספות נמצא שישנן בזה שלש דרגות:
א. כאשר אין בכוחנו לאמוד דעתו - בכהאי גוונא יש לו לעשות גילוי מפורש לכוונתו, על-פי דיני התנאים המקובלים.
ב. כאשר "אנן סהדי" שעשה על דעת כן - אין צורך בדיני התנאים על-מנת לתלות את המעשה באותו דבר, ובגילוי דעתו בלבד מהני.
ג. כאשר ישנה אומדנא ברורה שעשה על דעת כן - אף גילוי דעת אין צריך.
הדברים הובאו להלכה בדברי השו"ע והרמ"א (סימן ר"ז סעיפים ג'-ד') בזו הלשון:
"מי שמכר חצרו או שדהו, ופירש בשעת המכירה שהוא מוכר כדי לילך למקום פלוני, או מפני המטר שנמנע, כדי לקנות חטים בדמיו, הרי זה כמוכר על תנאי... אבל המוכר סתם, אף על פי שהיה בלבו שמפני כך וכך הוא מוכר, ואף על פי שנראים הדברים שלא מכר אלא לעשות כך וכך, ולא נעשה - אינו חוזר, שהרי לא פירש, ודברים שבלב אינם דברים. ואף על פי שקודם מכירה אמר שהוא מוכר על דעת לעשות כך וכך, כיון דבשעת המכירה לא אמר, אינו חוזר.
הגה: מיהו אי איכא אומדנא דמוכח, נתבטל המקח".
בעל "קצות החושן" (סימן ר"נ סק"ה) טבע מטבע לשון חדש וכתב:
"ואם כן היינו דוקא אומדנא דברירי הוי ליה דברים שבלב כל אדם . אבל באומדנא דמספקא אף על גב דהנותן מחשבתו היה לתנאי, הוי ליה דברים שבלב כיון דאינו בלב כל אדם".
כלומר יש לחלק בין דברים שהם אך ורק בלב האדם הזה לגביו "דברים שבלב אינם דברים", לבין דברים שבלב כל אדם ואדם, שנחשב אומדנא דמוכח ו"הוו דברים".
כל הנזכר אמור לגבי מקח וממכר. אולם בנידון שלנו חברת אורנג' נתנה "מתנה" למי שיצטרף אליה בזמן מסוים, ולגבי מתנה נחלקו הראשונים האם "דברים שבלב אינם דברים" או לא.
הרמ"א (שם) הזכיר את המחלוקת וכתב "ויש אומרים דבמתנה דברים שבלב הויין דברים (הגהות אלפסי פ' אלמנה ניזונית)".
בביאור דעה זו כותב הסמ"ע (סק"י):
"הטעם, דדוקא במכר דקיבל מעות מסתמא גמר ומקני אם לא דפירש, מה שאין כן במתנה דהוא בחנם, דאומדן דעת כל דהו מבטל המעשה ואמרינן ביה דלא גמר בדעתו ליתנו לו בחנם".
הגר"א (סקי"ד) תלה את המחלוקת בדברי התוספות הנזכרים, וכתב שדעת הריא"ז שדין מתנה הוי כ"אומדנא דמוכח" שאין צורך בגילוי דעת כלל.
לכן למעשה, כיון שדין המתנה תלוי במחלוקת הפוסקים, ביד הלקוח לומר 'קים לי כדעת הסוברים במתנה שדברים שבלב אינם דברים'. אך באמת אין צריך לכך, משום שנראה שאין להגדיר את הנידון שלנו כמתנה, מאחר וחברת אורנג' נותנת את ההטבה בדרך מקח וממכר ומקבלת תמורה על כך, ויש לדון זאת כהשקעה עסקית שהלקוח משלם עבורה, ולא כמתנה 1 .
^ 1.גם הגר"א נבנצאל הסכים שאין להגדיר זאת כמתנה אלא כהשקעה עסקית, כלומר כמכירה רגילה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
