ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מנחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
האם מפגלים בחצי מתיר?
המשנה
המחלוקת - ר"מ - מפגלין, רבנן - לא מפגלין.
דוגמאות - בזמן הקומץ/לבונה, אחד מכבשי עצרת, הקטיר אחד מן הבזיכין.
[הבהרה -
לגבי מחשבה על המתיר - ראינו בדף יג שמפגלין בחצי מתיר,
כאן המחלוקת היא כשחושב את מחשבת הפיגול בזמן עשיית חצי מתיר].
גמרא
א. האם לרבנן "כל העושה על דעת הראשונה הוא עושה" -
רב - כן (ואם חשב בחצי הראשון מחשבת פיגול - מפגל ).
שמואל - לא (ולרבן עדיין אינו פיגול).
קושיות על דעת רב -
A. רב אחא בר רב הונא - ברייתא שבה מובאת המחלוקת וכתוב במפורש -
"נתן את הקומץ בשתיקה ואת הלבונה במחשבה,
[ולהפך] - את הקומץ במחשבה ואת הלבונה בשתיקה" - מכאן שרבנן נחלקו אפילו שמחשבת הפיגול ראשונה!
תשובות:
1. " וכבר נתן את הלבונה בשתיקה" (לפני המחשבה). דחיות: 1. זה כמו המקרה הראשון (שהמחשבה קודמת). 2. יש עוד ברייתא שכתוב בפירוש " אחר כך את הלבונה".
2. שני כהנים שונים הקטירו - ואז לא אומרים "על דעת הראשונה".
B. בהזאת חטאות הנשרפות (ביום כיפור יש 3 סטים) - גם יש מחלוקת ר"מ ורבנן,
ושם מפורש שחשב את המחשת הפיגול בין בראשונה בין בשנייה בין בשלישית.
1. מדובר ששני כה"ג גדולים שונים היזו את הדם.
דחייה חלקית - זה טוב רק למי שסובר "בפר" - ואפילו בדמו של פר (שכ"ג אחר שחט, ומת או נטמא הכה"ג). זאת מחלוקת ביומא מט:.
2. כאן לא רק חישב בראשון, אלא גם בעוד אחד (רבא - בשלישי, רב אשי - בשני).
דחייה - לא נכנס לניסוח הברייתא.
[אגב, מספר ההזאות: קה"ק - 16 (8 פר 8 שעיר), פרוכת 16, מזבח - או 4 או 8 + 7 (מאוחד) על גג המזבח].
ב. האם רבנן דורשים פיגול בכל העבודה גם בהולכה?
ר"ל - כן, רי"ח - לא (כלומר בהולכה מפגלין בחצי. סברא - רק כשיש תוצאה של "מתיר" - אז צריך שיפגל בכל מה שמביא לאותה תוצאה).
A. קושיות על רי"ח -
שני מקרים בהם רבנן אומרים שאין פוסלים בחצי עבודה - לגבי השחיטה (אפילו שאינה "מתיר").
1. שחיטת אחד מכבשי עצרת. 2. שחיטת סימן אחד בפסח לשם ערלים.
תשובה - גם שם יש תוצאה הלכתית : 1. מקדש את שתי הלחם. 2. מקדש את הדם.
B. קושיא על ר"ל -
(מהברייתא לעיל (א A)) - בהולכה גם רבנן מודים שמפגל גם בקומץ לבד ללא הלבונה. ניסיון תשובה - הכוונה להולכת הקומץ אל הכלי, אך נדחה - לא נכנס לניסוח של הברייתא.
ג. פיגל בכל פירור מהקומץ על מנת לאכול פירור שיריים חוץ לזמן
3 דעות באמוראים - פיגול, פסול, כשר .
A. הצעה - זה תלוי בתנאים -
ר"מ - פיגול, רבנן - פסול, רבי - כשר (כי לא מצטרף).
דחייה - ר"מ - מפגלין בחצי מתיר רק כשהוא חצי עם שיעור. רבנן - לא מפגלים - רק כשגם בסוף פיגל רק בחצי. רבי - לא מצטרף כשכל חצי בכבש אחר.
B. ביאור חלופי למחלוקת - האם הקטרה/אכילה בפירורים נחשב כדרכה :
פיגול - שניהם כדרכה,
פסול - ההקטרה לא כדרכה (וזה כמו מנחה שלא הוקטרה, שפסולה).
כשר - ההקטרה כדרכה והאכילה לא (ממילא לא היתה מחשבת פיגול על "אכילה")
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
בדיקת קורונה בשבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תיקון ימי השובבי"ם
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
