מנחות - דף ט"ז | הרב אורי בריליאנט | בית המדרש

משנה וגמרא
מנחות

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן שמחה

2 דק' קריאה • 25 דק' האזנה

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

(טז. שורה 1 - טז: שורה אחרונה)
האם מפגלים בחצי מתיר?
המשנה
המחלוקת - ר"מ - מפגלין, רבנן - לא מפגלין.
דוגמאות - בזמן הקומץ/לבונה, אחד מכבשי עצרת, הקטיר אחד מן הבזיכין.
[הבהרה -
לגבי מחשבה על המתיר - ראינו בדף יג שמפגלין בחצי מתיר,
כאן המחלוקת היא כשחושב את מחשבת הפיגול בזמן עשיית חצי מתיר].

גמרא
א. האם לרבנן "כל העושה על דעת הראשונה הוא עושה" -
רב - כן (ואם חשב בחצי הראשון מחשבת פיגול - מפגל ).
שמואל - לא (ולרבן עדיין אינו פיגול).

קושיות על דעת רב -
A. רב אחא בר רב הונא - ברייתא שבה מובאת המחלוקת וכתוב במפורש -
"נתן את הקומץ בשתיקה ואת הלבונה במחשבה,
[ולהפך] - את הקומץ במחשבה ואת הלבונה בשתיקה" - מכאן שרבנן נחלקו אפילו שמחשבת הפיגול ראשונה!
תשובות:
1. " וכבר נתן את הלבונה בשתיקה" (לפני המחשבה). דחיות: 1. זה כמו המקרה הראשון (שהמחשבה קודמת). 2. יש עוד ברייתא שכתוב בפירוש " אחר כך את הלבונה".
2. שני כהנים שונים הקטירו - ואז לא אומרים "על דעת הראשונה".

B. בהזאת חטאות הנשרפות (ביום כיפור יש 3 סטים) - גם יש מחלוקת ר"מ ורבנן,
ושם מפורש שחשב את המחשת הפיגול בין בראשונה בין בשנייה בין בשלישית.
1. מדובר ששני כה"ג גדולים שונים היזו את הדם.
דחייה חלקית - זה טוב רק למי שסובר "בפר" - ואפילו בדמו של פר (שכ"ג אחר שחט, ומת או נטמא הכה"ג). זאת מחלוקת ביומא מט:.
2. כאן לא רק חישב בראשון, אלא גם בעוד אחד (רבא - בשלישי, רב אשי - בשני).
דחייה - לא נכנס לניסוח הברייתא.
[אגב, מספר ההזאות: קה"ק - 16 (8 פר 8 שעיר), פרוכת 16, מזבח - או 4 או 8 + 7 (מאוחד) על גג המזבח].

ב. האם רבנן דורשים פיגול בכל העבודה גם בהולכה?
ר"ל - כן, רי"ח - לא (כלומר בהולכה מפגלין בחצי. סברא - רק כשיש תוצאה של "מתיר" - אז צריך שיפגל בכל מה שמביא לאותה תוצאה).
A. קושיות על רי"ח -
שני מקרים בהם רבנן אומרים שאין פוסלים בחצי עבודה - לגבי השחיטה (אפילו שאינה "מתיר").
1. שחיטת אחד מכבשי עצרת. 2. שחיטת סימן אחד בפסח לשם ערלים.
תשובה - גם שם יש תוצאה הלכתית : 1. מקדש את שתי הלחם. 2. מקדש את הדם.
B. קושיא על ר"ל -
(מהברייתא לעיל (א A)) - בהולכה גם רבנן מודים שמפגל גם בקומץ לבד ללא הלבונה. ניסיון תשובה - הכוונה להולכת הקומץ אל הכלי, אך נדחה - לא נכנס לניסוח של הברייתא.

ג. פיגל בכל פירור מהקומץ על מנת לאכול פירור שיריים חוץ לזמן
3 דעות באמוראים - פיגול, פסול, כשר .
A. הצעה - זה תלוי בתנאים -
ר"מ - פיגול, רבנן - פסול, רבי - כשר (כי לא מצטרף).
דחייה - ר"מ - מפגלין בחצי מתיר רק כשהוא חצי עם שיעור. רבנן - לא מפגלים - רק כשגם בסוף פיגל רק בחצי. רבי - לא מצטרף כשכל חצי בכבש אחר.
B. ביאור חלופי למחלוקת - האם הקטרה/אכילה בפירורים נחשב כדרכה :
פיגול - שניהם כדרכה,
פסול - ההקטרה לא כדרכה (וזה כמו מנחה שלא הוקטרה, שפסולה).
כשר - ההקטרה כדרכה והאכילה לא (ממילא לא היתה מחשבת פיגול על "אכילה")

שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

מנחות