ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מוקדש לעילוי נשמות הנופלים באיתמר
גם השנה מבצעים אנו מצוה זאת,למרות שבמבט ראשון לא ברור כיצד שומרים על חדש ומה נדרש מאיתנו בהקשר לכך.
חז"ל מלמדים לדורות כי יש לעבר את השנה, בהתאם לצורך לחבר לעולם את ניסן וחג הפסח, לחדש האביב. (דברים ט"ז מדרש ספרי שם).
ואין זאת רק שאלה של עיתוי אלא "חודש שהוא כשר ליציאה", כלומר, חודש האביב הוא הטבעי באמת בחיבורו למהלך יציאת מצרים, כאשר הטבע הישראלי יוצא לחירותו, ממש כמו התהליך הטבעי של הפריחה באביב.
ועל זה נאמר: "אלוקים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה " (תהילים ס"ח וביאורו במדרש הנ"ל).
וכדברי מרן הראי"ה: "היום אתם יוצאים בחודש האביב" (שמות י"ג). שהפריחה והחיים המתחדשים מוכרים בו כל כך בכל הטבע. קנה כאן מקום איחוד כל תמצית הבריאה לראות הכל משותף עם יציאתכם המופלאה" (עולת ראי"ה א' ל"ז).
לפיכך ברכת "חג כשר ושמח" איננה אפוא בחישה וחיטוט במטבחו של זולתי, אלא איחולי חג אביב שמח.
החופשים לעומת הסוררים
לפי דברי המזמור הנ"ל בתהילים, הרי ש"מוציא אסירים" זוהי הכשרות של היציאה לחירות.
אך מי שמסרב לצאת נחשב מה"סוררים", כי אינו משתף פעולה עם המהלך האלוקי של "פקֹד פָּקד"(שמות ג'-ה'). אך מדוע לא ירצו לצאת לחופשי?
עניין זה מתחדד בבירור נוקב של חז"ל המגדירים את המסרבים לצאת ממצרים – "לפי שהיו פושעים בישראל שהיה להם פטרונים מן המצרים והיה להם עושר וכבוד ולא היו רוצים לצאת" (מדרש רבה, שמות פרשה י"ד) ואולי זה חלק ממסכת הנימוקים של הטיעון במצב החירום בין הים לבים המצרים: "הלא זה הדבר אשר אמרנו אליך חדל ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבוד את מצרים ממותנו במדבר" (שמות י"ד). הסירוב לגאולה הוא איפוא ביטוי של רצון לחיות כפי ההסתכלות האנושית הפרטית בניגוד לגילוי השכינה בגאולת הכלל.
ותופעת סרבנות זאת, מוגדרת בהגדה של פסח : "לפי שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר". (רמב"ם הל' חמץ ומצה, נוסח ההגדה)
בדמייך חיי, בדמייך חיי
אותם יהודים אשר בענווה ובגבורה נענו לקריאה האלוקית לצאת ממצרים, הם אשר שמים דם על המשקוף, ומבטאים בכך את עצם חייהם ומהות נשמתם האלוקית של ישראל, כאותה נבואה המתארת את כנסת ישראל כתינוקת ביום הולדתה שרק המרחם האלוקי מצילה וגואלה מצמיחה ומלבישה. (יחזקאל ט"ז) כאשר נולדה האומה הישראלית והופיעה הנשמה הלאומית- שמחשבתן של ישראל קדמה לעולם- (בראשית רבה א') – בתוך הגוף, בתוככי הדור הנגאל ממצרים.
וכמו הלידה הפרטית כן הלאומית: "הלידה תהיה בחבלים גדולים". (מלבי"ם שמות ו').
וכאז כן עתה, וזוהי החירות האמיתית המזדככת מתוך יסורים אלוקיים וצומחת ומתנערת מן העפר וקמה וגם ניצבה (ברכות דף ה').
לראות עצמנו
אשר על כן, כשאני רוצה להישאר בפרטיותי האנוכית קשה עליי המחשבה שלידתנו הלאומית תהיה ביסורים, ומעדיף לסרב לחירות שכזאת.
אבל באמת, מתברר כי זה לא רק סוררים מול המהלך האלוקי, ולא רק מול כנסת ישראל, אלא גם מול עצמם.
הסרבנות לצאת ממצרים, כמוה כפגיעה אנושה ביסודות הנפש הפרטית בעצמיותה. כי אם אכן נשמתם של ישראל אחת היא וגופותינו מחולקים, (ירושלמי נדרים ט' ד') או אז העצמיות הפרטית מחוברת בטבורה אל הכלל, והפורש מן הכלל, כפורש מהחיים של עצמו ונשאר בבית הכלא של האנוכיות (בסוד היחיד והיחד, עמ' 345).
ואם חפצי חיים אנו באמת, אזי לאורך כל הדורות נממש בשמחה את "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" (מס' פסחים פרק י') ולא תהא זאת חובה חיצונית חלילה או ראיה חיצונית חלילה, אלא ראיה פנימית, ישרה, שאין בה זיוף ממש כמו "מֹר-דרור", הנוזל הנפלא שיוצא מן הצבי בעת שהוא הולך חופשי בערוגה (שמות ל"א, רמב"ן).
"אני עבדך"-"פתחת למוסרי"
הענוה של דוד המלך המצמיחה את גבורתו (שמואל א' ל', מו"ק כ"ה) היא המאירה ברוח קדשו את הקשר החי והפנימי בין "אנא ה' כי אני עבדך, אני עבדך בן אמתך" בהכרת הטוב האמתית כלפי אמו שממנה ירש את "שעשני כרצונו" ובהתפתחות הטבעית של המוכנות לעבוד, לשרת, להיות עבד של השם אלוקי מערכות ישראל, בורא העולם.
מתוך אומר החיים הגדולים מגיעה החירות הפנימית הנאמנת לטבעיות הנשמתית.
ולכן ממשיך דוד המלך את תיאור העבדות ומחבר אותו ל "פתחת למוסרי", שזהו החופש האמיתי מגאוה, מאנוכיות, מכעס ושנאה וקטרוג עצלות ועצבות (עולת ראי"ה ב' רמד-רמה).
וכך פעלו הנשים הצדקניות במצרים שלא נכנעו ליאוש ולאימה וללחץ, אלא עודדו את בעליהן להמשיך ללכת בנתיבי הגאולה ולפעול בהם, עם כל קשייהם (סוטה י"א).
והיא שעמדה לאבותינו
פסקה זאת בהגדה של פסח, מתפרשת ע"י הנצי"ב מולוז'ין בעקבות הפסוקים שקדמו לה. פסוקים אלה של ההבטחה האלקית, אינם מתחילים ב"אחרי כן יצאו ברכוש גדול" אלא – "גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדות וענו אותם..." כלומר, נשמתנו הלאומית שמחברת את העם והארץ, נולדת במצרים מתוך יסורים. ומכח האמת הזאת יש לישראל – כל זמן שאינם מתכחשים לעצמיותם- חוסן נפשי לעמוד בכל יסוריהם כי "לא אחד בלבד עומד עלינו לכלותינו אלא בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו".
והלחץ והעינוי בכל דור, בעצם מזכיר לנו מי אנחנו באמת, מהן משימותינו ונותן כח להוציא לפועל את עצמותנו.
השחרור העליון בחבלי משיח
הנה כי כן ביציאתנו ממצרים לא תמה מסכת החירות וכשרותה, יסוריה וגבורתה.
חז"ל האירו לנו ברוח קדשם את צמיחת החירות מכוחה של יציאת מצרים, גם בחבלי משיח, כדברי הנביא "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" (מיכה ז', מדרש רבה שמות ושיר השירים פרשה ב').
ו"גם בעיני יפלא" – כדברי ה' בפי נביאו (זכריה ח') על הגאולה השלישית- הנס האלוקי של קבוץ גלויות ופריחת העם והארץ, הוא תחית המתים הלאומית (יחזקאל ל"ז) המהוה נס יותר גדול מהלידה.
לפיכך השחרור משעבוד המלכויות הוא הנחשב עיקר גם למי שסובר שעדיין מזכירים יציאת מצרים בחבלי משיח (ברכות י"ב).
והנה מלמדים אותנו מרן הראי"ה והרצי"ה קוק, על פי הנאמר בדברי גדולי הדורות, כי לא תמו פלאיה של הארץ והגאולה בשחרור הפיזי מידי הגויים ובחירות משעבודם השלטוני, אלא הולך ונבנה בתוך יסורים ומורכבות, טלטלות בגוף ובנפש, השחרור העליון, שהוא חירות משיעבוד לסברותיהם ודמיונותיהם של אומות העולם (אורות ישראל ה' ט"ז).
הבה נתאחד ונתאמץ, נתבגר ונתגבר לעשות באמת זכר ליציאת מצרים, ליציאתנו לחירות מעבדות מצרים הרוחנית והחומרית ('אור לנתיבתי' עמ' פ"ה סע' מ"א).
"וכל כלי יותר עליך לא יצלח"- ואויבנו המנסים להתקיף את איתמר ובאר שבע שדרות,אשדוד ועוטף עזה, ומנסים לדכא את נפשנו ואת זהותנו לא יוכלו לנו אלא "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה" (במדבר י"ג) "ואלוקים יושיע ציון" (תהלים ס"ג). להיות עם חופשי באמת בארצנו.
במחיצתו
כשרון-הכתיבה של הראי"ה
מספר אבישי אלבוים, מנהל ספריית הרמב"ם (בית אריאלה):
לפני שנים רבות, סיפר לי יהודי מבוגר שהוא היה העורך הראשון של עיתון-הנוער 'זרעים', והם פנו למרן הרב קוק שיתרום מאמר לעתון. הרב ישב לכתוב להם מאמר (כאן העיר אותו יהודי מבוגר שהרב קוק כתב תמיד רק בעפרון ולא בעט כדי שלא יצטרך להפסיק את חוט המחשבה בטבילת הדיו בקסת) – ונתן להם. המאמר היה כתוב בשפה המתאימה לנערים, ולהם כעורכים לא היתה כל עבודה בתיקון והתאמת הנוסח. כמו שקבלו – כך נדפס! הוא סיפר זאת בהתפעלות והשווה זאת למה שראה אחר כך: לאחר שיצא הגליון הראשון נפטר הרב קוק, והם פנו לרב עוזיאל, שהיה גם הוא סופר פורה, שיכתוב להם. מה שקבלו ממנו היה צריך לעבור עריכה והתאמה לגיל הילדים.
יוצא לאור ע"י ארגון אור האורות. לפרטים והערות: [email protected].
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













