ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
להלן השאלות:
1. מכרו החמץ לנכרי ואחר כך נודע שהוא יהודי
2. האם צריך להטביל את כלי החמץ שנמכרו לגוי (ועל כן ברבים משטרי המכירה נאמר שמוכרים את החמץ הדבוק בדופן או הבלוע בכלים ובמכירה כוללת מוכן הקונה לקנות גם דברים מסוג זה).
3. מכרו את החמץ פעמיים ע"י 2 רבנים
4. אנשים המוכרים את החמץ, אך ממשיכים לסחור בו בפסח
5. נוכרי לא חזר לאחר הפסח למכור חזרה את החמץ
נשתדל לענות בקיצור ונשמח שבשולחן שבת תעלו עוד רעיונות ותרחיבו בנושא.
1. פסק המשנה ברורה (ס"ק י"א) שהחמץ אסור לאחר הפסח בהנאה. לעומתו פסק במגן האלף (ס"ק ז') שהקנס של חכמים הוא רק במי שהקנס ירתיעו מלשהות חמץ ברשותו בפסח מה שאין כן ביהודי המתנהג כנכרי. אך בשו"ת שואל ומשיב (מהדו"ת, חלק ד' ס' י') סבר שניתן להתייחס ליהודי מומר כנכרי (ראה שו"ת הר צבי).
2. אם כתבו בשטר המכירה שמכרו גם את הכלים הביא בפתחי תשובה (יורה דעה ס' ק"כ ס"ק י"ג) שיש לטבול את הכלים לאחר הפסח ללא ברכה. אך ב"אלף לך שלמה " לרב קלוגר (יורה דעה ס' קצ"ד) הביא שנהגו העולם לא לטבול כיוון שדעת הקונה והמוכר שלא יתקיים מקח זה לעולם ולא נקרא שם הנכרי על הכלים.
3. חמץ הנמכר פעמיים אין חשש כיוון שמכירת אחת תופסת (ראה מנחת יצחק חלק ו' ס' ל"ח). והביא בפסקי תשובות שהחזו"א והסטייפלר היו מוכרים חמצם לכמה רבנים מפני כבודם.
4. כתב החתם סופר (יורה דעה ס' ש"י) שעיקר המכירה הוא גילוי דעת שהיהודי אינו חפץ בחמץ בפסח. ועפ"י דבריו (ראה שדי חמד מערכת חושן משפט ס' ט' אות ל"ה) נראה שאם המשיך לסחור בו יש לו דין של חמץ שעבר עליו הפסח. על כן בשנים האחרונות ביקש הגאון הרב יוסף שלום אלישיב שבשטרות של אנשים שאינם שומרים תורה ומצוות יש להוסיף שהמכירה היא לא למראית עין ואם יטען כן יתחייב בקנס של 100000 ₪. (ראה באר ישראל מהדורה תשנ"א עמוד נ"ט) אך יש פוסקים הסוברים (ראה אגרות משה חלק א' ס' קמ"ט וחלק ב' ס' צ"א) שהמכירה שרירה וקיימת כיוון שמחייבים את הנכרי לשלם עבור שווי כל החמץ, אך אם ממשיך לסחור בחמץ אפשר שהמכירה מתבטלת ויהיה לחמץ דין "חמץ שעבר עליו הפסח". האג"מ וכן הגרש"א אומרים שהמכירה אינה בטלה כי סו"ס חתמו, אמנם הסוחר גזלן אבל אינו מבטל המכירה.
5. באופן מעשי כשיבוא הנכרי אחר הפסח יבקש ממנו שישלם את החוב ואם אין לו יחזור ויקנה ממנו את החמץ. ואם הוא לא הגיע ביה"ד מחליט ונותנים רשות למוכרים להשתמש בחמץ על דעת שישלמו לנכרי אם יחליט להחזיק בחמץ עצמו. ( ראה "האלף לך שלמה" ס' רכ"א, וראה בשו"ת מהר"ש ענגיל חלק ב' ס' נ"ח מה הדין אם הנכרי התגייר בתוך פסח) אך רבים נוהגים לכתוב בשטר המכירה שאם לא ישוב הנכרי חוזר החמץ לרשות בעליו הקודמים מאותו הרגע ולא למפרע, כמובן.
על כן, חשוב ביותר שכאשר קונים אחרי הפסח בכל חנות המוכרת מוצרי חמץ, לשאול באדיבות על התעודה שהחמץ נמכר. יש המחמירים שלא לרכוש חמץ שנמכר לגוי בפסח, צריך לקחת בחשבון שישנן חנויות שמוכרות מיד לאחר הפסח דברים שנאפו לאחר הפסח ולאחר כחודש חודשיים מוציאים את התוצרת הישנה. מקפידים אלו יכולים להיעזר בתאריך הייצור שמופיע על האריזה דהיינו מוצרים שיוצרו החל מה- 26 לאפריל למניינם. אך ברוב המקרים מופיע קוד ייצור שעל פיו אפשר לדעת את תאריך הייצור. המספר הראשון בקוד מסמן את השנה ולכן כיוון שהשנה למניינם אנו בשנת 2011, המספר הראשון יהיה 1 (ישנם מפעלים הכותבים 11) שלושת הספרות האחרות מסמלות את מספר הימים שעברו מתחילת השנה האזרחית. השנה, אם מופיע מספר הגבוה מ- 116 זה מלאחר הפסח, דהיינו מתחילת השנה האזרחית עד איסרו חג פסח תשע"א עברו 116 יום. (ינואר-31 יום+פבואר- 28 יום+ מרץ- 31 יום+ איסרו חג חל ב-26 לאפריל למניינם). מפעלים מסויימים כותבים אח"כ גם את קוד המפעל והמשמרת. לנוחיותיכם בחלק ממדריכיכ הכשרות של הבד"צים ובספרו של ידידנו הרב משה ויא (בדיקת המזון כהלכה חלק א' מהדורה חדשה) מופיע לוח תמידי לחישוב קוד הייצור בקלות.
יחד עם זאת יש לזכור שהקוד מסמן את תאריך האריזה ולא תמיד את תאריך הייצור וכן אין הדבר אומר שכל המרכיבים יוצרו לאחר בפסח.
ידידנו הרב יעקב משה חרל"פ מ"אסם" אמר לנו שבאטריות המיובאות מאיטליה ולא מופיע בהם קוד ייצור, אפשר לחשב שתאריך האחרון לשיווק הוא בדיוק שנתיים מיום האריזה. וכן ש"אסם" בשנים האחרונות קונה אטריות שהיו בבעלות של גוי עד הגיעם ועליהם נרשם "נרכש בחו"ל שאינו יהודי לאחר הפסח".
ולסיום נביא שאלה מעניינת המובאת בשערי תשובה על הלכות "חמץ שעבר עליו הפסח":
"ופעם אחת ארע שאינו יהודי הקונה מרתף משקים הלך בימי הפסח בכל פעם למרתף והיה שותה ושכור, והמשקים היו יקרים שהיה עולה להפסד גדול, גם מדאגה בדבר שלא ירבה רעים וישתכרו עמו והאינו-יהודי עני, ודאגה בלב איש ישיחנה, ויעצתי לו..." ראו שם התשובות השונות...
באדיבות: כושרות יעוץ והכוונה בכשרות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
