ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
מטרת החירות בליל הסדר היא "כדי לזכור ולקבוע בלב, שבאותו זמן גאלנו השם יתברך מעבדות, ונעשינו בני חורין וזכינו למלכות ולגדולה" (חינוך,שם). "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים... כלומר כאילו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות ונפדית" (רמב"ם חמץ ומצה ז,ו).
יש משמעות גדולה למעשים סמליים. ההוד וההדר, החירות והמלוכה של ליל הסדר אינם מטרה כשלעצמה. הם אמצעי בכדי לבטא את יציאתנו מעבדות לחירות. הם מבטאים את החירות החדשה שנכנסו אליה - חירות של עבדי ה'.
תוקף החיוב בזמן הזה
האם יש להסב בימינו? לכאורה אין מקום להסב בזמן הזה, שהרי אין זו דרך חירות כיום, וכך כתב הראבי"ה (עמ' 154). אולם, לדעת שאר הראשונים והאחרונים, חיוב הסיבה הוא גם בזמן הזה. כך עולה מדברי הרמב"ם (פירוש המשניות פסחים,י): "וחייבוהו לאכול כשהוא מיסב כדרך שאוכלין המלכים והגדולים". נימוק לכך מובא במהרש"ל (שו"ת, סימן פח): "אף שכתב ראבי"ה שאין דרך חירות האידנא בהסיבה, כי אם דרך חולים, מכל מקום נראה דאין קפידא, שאינה אלא לרמז החירות שהיה בימים ההם".
ואם כך, ניתן להבין בשתי צורות את ההסבה בליל הסדר: א. כדי להתנהג בחירות (ראבי"ה). ב. כדי לעשות זכר להנהגת החירות ביציאת מצרים (רוב הראשונים, וכ"פ השו"ע).
חירות אמיתית
אחד הטעמים לכך שאנו נופלים אפיים דווקא על יד שמאל, מובא בטור (קלא) בשם רב האי גאון - שכשם שאנו מסבים על צד שמאל כדי להראות דרך חירות, כך בנופלינו לפני הקב"ה אנו נופלים על צד שמאל, כי בן חורין צריך להיכנע לפני הקב"ה!
החירות שלנו, אינה באה לידי ביטוי בעושר ונכסים, ולא בכבוד ובשררה. חירותנו באה לידי ביטוי בכך שאנו עושים רצון ה' בעולם. בליל הסדר אנו מבטאים את החירות שלנו משעבוד מצרים. אנו נוהגים כבני מלכים ונוהגים בגינוני מלכים. אולם, חירות זו, מטרתה לצאת משיעבוד מצרים ולהיכנס תחת כנפי השכינה.
בן חורין אמיתי, איננו אדם העושה כל העולה על רוחו. בן חורין אמיתי הוא זה שמשעבד את כל רוחו וגופו לרצון ה'.
באדיבות: כושרות יעוץ והכוונה בכשרות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
