- שבת ומועדים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הסבה כבני מלכים
האם חייבים להסב? מה המשמעות הרוחנית של ההסבה? ומהו בן חורין אמיתי?
בדרך כלל אין לנו עניין לנהוג בשררה ובהנהגות חיצוניות של מלוכה. אדרבה, אנחנו נוהגים בענווה ובצניעות. ההוד וההדר שמור בדרך כלל לבתי כנסת ולבית המקדש. אולם, בליל הסדר, מנסים אנו לנהוג כבני מלכים בכמה דברים: בשתיית ארבע כוסות, באכילת צלי לקרבן הפסח כדרך המלכים (חינוך, מצווה ז-ח), איננו מותירים מבשר הפסח למחר (שם,ח), ומעטרים את השולחן בכלים יפים.
מטרת החירות בליל הסדר היא "כדי לזכור ולקבוע בלב, שבאותו זמן גאלנו השם יתברך מעבדות, ונעשינו בני חורין וזכינו למלכות ולגדולה" (חינוך,שם). "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים... כלומר כאילו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות ונפדית" (רמב"ם חמץ ומצה ז,ו).
יש משמעות גדולה למעשים סמליים. ההוד וההדר, החירות והמלוכה של ליל הסדר אינם מטרה כשלעצמה. הם אמצעי בכדי לבטא את יציאתנו מעבדות לחירות. הם מבטאים את החירות החדשה שנכנסו אליה - חירות של עבדי ה'.
תוקף החיוב בזמן הזה
האם יש להסב בימינו? לכאורה אין מקום להסב בזמן הזה, שהרי אין זו דרך חירות כיום, וכך כתב הראבי"ה (עמ' 154). אולם, לדעת שאר הראשונים והאחרונים, חיוב הסיבה הוא גם בזמן הזה. כך עולה מדברי הרמב"ם (פירוש המשניות פסחים,י): "וחייבוהו לאכול כשהוא מיסב כדרך שאוכלין המלכים והגדולים". נימוק לכך מובא במהרש"ל (שו"ת, סימן פח): "אף שכתב ראבי"ה שאין דרך חירות האידנא בהסיבה, כי אם דרך חולים, מכל מקום נראה דאין קפידא, שאינה אלא לרמז החירות שהיה בימים ההם".
ואם כך, ניתן להבין בשתי צורות את ההסבה בליל הסדר: א. כדי להתנהג בחירות (ראבי"ה). ב. כדי לעשות זכר להנהגת החירות ביציאת מצרים (רוב הראשונים, וכ"פ השו"ע).
חירות אמיתית
אחד הטעמים לכך שאנו נופלים אפיים דווקא על יד שמאל, מובא בטור (קלא) בשם רב האי גאון - שכשם שאנו מסבים על צד שמאל כדי להראות דרך חירות, כך בנופלינו לפני הקב"ה אנו נופלים על צד שמאל, כי בן חורין צריך להיכנע לפני הקב"ה!
החירות שלנו, אינה באה לידי ביטוי בעושר ונכסים, ולא בכבוד ובשררה. חירותנו באה לידי ביטוי בכך שאנו עושים רצון ה' בעולם. בליל הסדר אנו מבטאים את החירות שלנו משעבוד מצרים. אנו נוהגים כבני מלכים ונוהגים בגינוני מלכים. אולם, חירות זו, מטרתה לצאת משיעבוד מצרים ולהיכנס תחת כנפי השכינה.
בן חורין אמיתי, איננו אדם העושה כל העולה על רוחו. בן חורין אמיתי הוא זה שמשעבד את כל רוחו וגופו לרצון ה'.
באדיבות: כושרות יעוץ והכוונה בכשרות
מטרת החירות בליל הסדר היא "כדי לזכור ולקבוע בלב, שבאותו זמן גאלנו השם יתברך מעבדות, ונעשינו בני חורין וזכינו למלכות ולגדולה" (חינוך,שם). "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים... כלומר כאילו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות ונפדית" (רמב"ם חמץ ומצה ז,ו).
יש משמעות גדולה למעשים סמליים. ההוד וההדר, החירות והמלוכה של ליל הסדר אינם מטרה כשלעצמה. הם אמצעי בכדי לבטא את יציאתנו מעבדות לחירות. הם מבטאים את החירות החדשה שנכנסו אליה - חירות של עבדי ה'.
תוקף החיוב בזמן הזה
האם יש להסב בימינו? לכאורה אין מקום להסב בזמן הזה, שהרי אין זו דרך חירות כיום, וכך כתב הראבי"ה (עמ' 154). אולם, לדעת שאר הראשונים והאחרונים, חיוב הסיבה הוא גם בזמן הזה. כך עולה מדברי הרמב"ם (פירוש המשניות פסחים,י): "וחייבוהו לאכול כשהוא מיסב כדרך שאוכלין המלכים והגדולים". נימוק לכך מובא במהרש"ל (שו"ת, סימן פח): "אף שכתב ראבי"ה שאין דרך חירות האידנא בהסיבה, כי אם דרך חולים, מכל מקום נראה דאין קפידא, שאינה אלא לרמז החירות שהיה בימים ההם".
ואם כך, ניתן להבין בשתי צורות את ההסבה בליל הסדר: א. כדי להתנהג בחירות (ראבי"ה). ב. כדי לעשות זכר להנהגת החירות ביציאת מצרים (רוב הראשונים, וכ"פ השו"ע).
חירות אמיתית
אחד הטעמים לכך שאנו נופלים אפיים דווקא על יד שמאל, מובא בטור (קלא) בשם רב האי גאון - שכשם שאנו מסבים על צד שמאל כדי להראות דרך חירות, כך בנופלינו לפני הקב"ה אנו נופלים על צד שמאל, כי בן חורין צריך להיכנע לפני הקב"ה!
החירות שלנו, אינה באה לידי ביטוי בעושר ונכסים, ולא בכבוד ובשררה. חירותנו באה לידי ביטוי בכך שאנו עושים רצון ה' בעולם. בליל הסדר אנו מבטאים את החירות שלנו משעבוד מצרים. אנו נוהגים כבני מלכים ונוהגים בגינוני מלכים. אולם, חירות זו, מטרתה לצאת משיעבוד מצרים ולהיכנס תחת כנפי השכינה.
בן חורין אמיתי, איננו אדם העושה כל העולה על רוחו. בן חורין אמיתי הוא זה שמשעבד את כל רוחו וגופו לרצון ה'.
באדיבות: כושרות יעוץ והכוונה בכשרות

לחבר את החוט המשולש
הרב הראשי דוד לאו | ניסן תשע"ז
המצה והאפיקומן
הרב מרדכי גרינברג | י"ג ניסן תשע"ב
שו"ת לפסח - בשידור חוזר
הקלטת השידור החי - שו"ת לפסח
הרב דוד חי הכהן | ו' ניסן תשע"א
סיפור פשוט
הרב נתנאל יוסיפון | ניסן תשע"ב

הרב יוסף צבי רימון
רב שכונה ב' באלון שבות, יו"ר סולמות, ר"מ בישיבת הר עציון, וראש בתי המדרש ורב הקמפוסים של מכון לב.

מדוע אי אפשר היה להסתפק במכת הדם?
טבת תשע"ח
חנוכה - חג החינוך וההלכה
מתוך כנס "צורבא מרבנן", ישיבת כרם ביבנה.
כ"א כסליו התש"ע
משנה יומית לחופש הגדול- 28
בבא קמא פרק ב' משנה ה'
ה' אב תשע"ו

מצוות הקהל
תשרי תשע"ו
איך ללמוד אמונה?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
שבועות מעין עולם הבא!
חכמת התורה ומדעים
מה המשמעות הנחת תפילין?
חג החירות
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אוי ויי!
בדיקת קורונה בשבת
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?

תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
