ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- יום הקדיש הכללי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
כל המוזיאונים לשואה ברחבי העולם ובייחוד "יד ושם" בירושלים, מציגים בצורה מרשימה ביותר את העובדות ההיסטוריות המזוויעות של השואה. אך לא קורה שאדם יוצא מהמוזיאונים האלה בתחושה של נחמה או אפילו נחמה פורתא, ועל אחת כמה וכמה בתחושה של סגירת מעגל.
שום מוזיאון לא מצליח לדבר אל נשמתו של היהודי. המוזיאונים פונים אל חושינו, אפילו לשכלנו וללבנו, אך לעולם לא לנשמתנו. הריקנות שנשארת עמוק בנשמה ממשיכה לכרסם בנו ומותירה אותנו בתחושה שלא באנו על סיפוקנו, על אף שהמוזיאון מרשים וטקסי הזיכרון משמעותיים.
יש בעם היהודי כמה קבוצות שלא משתתפות בטקסי הזיכרון של יום השואה. אותם אנשים נותנים סיבות רבות להתנהגות חסרת הרגישות הזאת, לכאורה, אך אף אחת מהן לא משכנעת את התודעה או הנשמה. למרות זאת, אני חש במעמקי ליבי שהריקנות הרוחנית שתמיד מלווה את טקסי הזיכרון האלה נותנת ביטוי להיעדרם של יהודים כה רבים.
אינני אומר זאת כדי למתוח ביקורת על טקסי הזיכרון למיניהם. המשימה שמוטלת עליהם בלתי אפשרית, ולכן כמעט צריך לצפות שייכשלו בה. אך גם ההבנה השכלית הזאת לא משקיטה את המהומה שרוחשת בנשמתי.
תמיד ראיתי את עצמי ואת הדורות שבאו אחרי השואה כחלק מאותה תמונה מרשימה שמתאר הנביא יחזקאל. הנביא רואה בקעה גדולה מכוסה עצמות אדם יבשות. המדרש מספר לנו שאלה היו עצמותיהם של רבבות בני שבט אפרים שניסו להימלט מעבדות מצרים לפני שבאה הגאולה הממשית בהנהגת משה. הם נפלו קורבן לתנאים הקשים של המדבר ולשנאתם של שבטי עובדי אלילים שרדפו אותם. הנביא יחזקאל איננו רואה שום תקווה לתחייתם, שהרי הם מתים כבר אלף שנים. הנביא גם מרגיש שאיש לא התאבל עליהם כראוי או שמר את זכרם.
אלקים מודיע ליחזקאל שהעצמות האלה הן סמל, "כל בית ישראל המה". עם ישראל עצמו המום מהמתים האלמונים שלו, מכל אותם אנשים שאין להם קבר או מצבה לציין את העובדה שפעם הם חיו על האדמה הזאת. הנביא נואש מכל אפשרות לתחייה או להמשכיות.
אך אלקים אומר לו להתנבא על העצמות היבשות האלה ולהשיב להן את צורת הגוף האנושי. ואז רוח אלקים נכנסת ומפיחה בהם חיים עד שהם ממלאים את הבקעה, חיל גדול מאוד.
הנביא איננו מספר לנו את סוף הסיפור. מה קרה לחיל הגדול הזה של היהודים שקמו לתחייה בדרך נס? התלמוד נותן שתי תשובות שונות בעניין זה. תשובה אחת אומרת שהתחייה הזאת היתה זמנית בלבד ושכולם חזרו מיד להיות רק עצמות מתות ויבשות.
רבי יהודה בן בתירא סותר את האפשרות הזאת. הוא קם בבית המדרש ואומר שהתפיסה הפסימית הזאת איננה נכונה. יותר מזה, אותם אנשים שקמו לתחייה נישאו, הולידו ילדים וחיו חיים מלאים אחר-כך, ואף מוסיף "ואני מבני בניהם, והללו תפילין שהניח לי אבא מהם".
נדמה לי שסגירת המעגל היחידה שהנשמה שלנו יכולה לשאת בעניין האסון היהודי העצום הזה היא ההכרה ברציפות הדורות היהודית ובמסורת שמאחדת את העם היהודי. אלה שאינם עוד, ואפילו אלה שזהותם לא ידועה לנו, כל אלה שאפרם ועצמותיהם פזורים בנוף אותה יבשת מקוללת, מוסיפים לחיות בנו. העבר שלנו מוסיף לחיות באמצעות ההישגים שלנו והמאבקים שלנו למען התורה ולמען עם ישראל.
אנחנו מניחים את התפילין שלהם, רבים מאתנו בפועל וכולנו באופן סמלי. ההבנה הזאת בעניין התפילין תמיד תדבר לנשמותינו ותסייע לנו לציין באמת את השואה ואת התקומה של העם היהודי אחרי אסון, אפילו אסון במימדים בלתי נתפסים כאלה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















