- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מרים בת בת חן
"וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ נַעֲלָה הֶעָנָן מֵעַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻת".
פסוק זה מתאר את תחילת המסע לארץ ישראל, ומאוד מודגש בו"השני" . בכמה עניינים מצאנו כי ישנו סדר של ראשון, שני ושלישי. ננסה להתבונן בענין זה דרך מבט על שלושת החודשים הראשונים של השנה - ניסן - "החודש הראשון", אייר - "החודש השני" וסיון - "החודש השלישי", כפי שהם נקראים בתורה.
החודש הראשון והחודש השלישי ניתנים לאפיון על פי החגים המופיעים בהם.
ניסן - מלשון ניסים. בחודש זה נולד עם ישראל. הראשית היא בהשפעת שפע אלוקי מלמעלה למטה, ועל כן הראשית מלווה בניסים.
לידתו של עם ישראל, הכנסת הכשרון האלוקי לישראל - אלו הם דברים שמופיעים בשפע אלוקי, בלא מעשה האדם, בניסים גלויים.
סיון - החודש השלישי, הוא חודש נתינת התורה. חז"ל בגמרא רואים ענין מהותי בכך שהתורה ניתנה בחודש השלישי (שבת פ"ח ע"א):
דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא: בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי.
תרגום: דרש אותו גלילי לפני ר' חסדא: ברוך המקום שנתן תורה משולשת לעם משולש על ידי שלישי ביום השלישי בחודש השלישי .
השלישי הוא הממצע בין שני הראשונים, כמידת התפארת (המידה השלישית) הממצעת בין החסד והגבורה - "והתפארת - זו מתן תורה" (ברכות נ"ח ע"א). האמצע כולל את שני הצדדים שלפניו, והתורה, שניתנה בחודש השלישי, כוללת את כל העולם ושייכת לכל העולם.
החודש השני, אייר, מופיע בתורה ללא ציווי אלוקי על חגים. חג אחד ישנו בחודש השני, ונראה שהוא מבטא את עניינו של החודש: פסח שני . זהו חג שלא ניתן מלכתחילה על ידי הקב"ה, אלא הגיע לעולם מתוך בקשה של אנשים שהיו טמאים בעת הקרבת קרבן הפסח, וביקשו ממשה פתרון לבעייתם. הפתרון שניתן על ידי ה' הוא פסח שני - החל בחודש השני .
השני בכלל, ומתוך כך החודש השני, כולו מלמטה למעלה, כולו בהתעוררות הרצון של האדם לפעולה ולעשיה.
בהמשך לניסן - החודש הראשון - המלא בחסד אלוקי השופע מלמעלה למטה, הנותן כוחות לאדם בראשית הדרך, מופיע החודש השני שבו האדם משתמש בכוחות שניתנו לו. זהו החודש של עבודת האדם.
"בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש - נעלה הענן". הענן האלוקי כבר לא חופף על ישראל, ולאחר כמעט שנה של חניה בצל הר חורב, מתחיל המסע לארץ ישראל.
ישנה כאן שלמות של שלושת החודשים - הראשון, ניסן, עניינו עם ישראל, השלישי, סיון, עניינו תורה, ועל פי זה השני, אייר, צריך להיות מיוחד בענין ארץ ישראל. ואכן, מלבד תחילת המסע לארץ ישראל המתואר בתורה, זכינו בדורנו להבנה מחודשת של הקשר בין חודש אייר לארץ ישראל, עם הקמת המדינה בה' באייר ה'תש"ח, ושחרור ירושלים וחלקים נוספים מארץ ישראל באייר ה'תשכ"ז. הקשר בין אייר לארץ ישראל מביא אותנו לדבר נוסף המופיע בחודש אייר.
ר' צדוק הכהן מלובלין מביא הקבלה שישנה בין החודשים ובין הספירות. אייר מתאים לספירה השניה - ספירת הגבורה.
גבורה פירושה עצירת השפע האלוקי והתעוררות האדם לפעולה, מלמטה למעלה. העמל והיגיעה של האדם מבטאים את מידת הגבורה.
לוח השנה העברי מכיל ימים מיוחדים שנקבעו לזכר מאורעות מיוחדים, אולם, היחוד והמהות של אותם ימים היתה קיימת עוד קודם לכן, והמאורעות רק חשפו את התכונה הקיימת באותו יום. כך אברהם אכל מצות בפסח הרבה קודם ש"לא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ" (הגדה של פסח) וכך גם בענייננו. העולם חיכה 5708 שנים כדי לחשוף את הגבורה הקיימת בחודש אייר מאז ומעולם. בדורנו אנו רואים בפועל את שידעו חכמים כבר קודם לכן - כי אייר הוא חודש הגבורה .
גם חודש אייר וגם ארץ ישראל מיוחדים בכך שעניינם עבודת האדם. מדוע אין חג מיוחד כנגד ארץ ישראל, כפי שפסח עניינו עם ישראל ושבועות עניינו התורה?
התשובה היא, שנתינת ארץ ישראל לעם ישראל תלויה במעשינו, וגם לאחר שקיבלנו את הארץ, מעשינו יכולים לקלקל ולהביא ח"ו גלות. אין חג לארץ ישראל ואין חגים של שפע אלוקי בחודש אייר, כי שניהם מיוחדים לענין זה של עבודת האדם.
בחודש אייר ובמסע לארץ ישראל מודגש כי זהו השלב השני - לאחר החסד האלוקי מופיע השלב שתלוי בנו ובעבודתנו.
בפתגמו של הרב קוק לחודש אייר מופיע ענין נוסף, המעמיק את משמעותו של החודש:
הגבורה העילאה של תלמידי רבי עקיבא, והצפונה של קדושי הקהילות, מתחברות יחד באוצר הרזים של רשב"י.
"אוצר הרזים של רשב"י" קשור אף הוא לחודש אייר, בו עלתה נשמתו של רשב"י לגנזי מרומים.
גבורת חדש אייר אינה ענין רק לשדה הקרב. היא שולחת את קוויה גם לבית המדרש.
הגבורה העילאה המתגלה בחדש אייר מחוברת לאוצר הרזים של רשב"י. רעיון זה בא לידי ביטוי במושג המיוחד שטבעו חכמים ושנתבאר באריכות על ידי מרן הרב זצ"ל: "תורת ארץ ישראל".
מדבריו של הרב קוק למדנו, כי שיבת עם ישראל לארצו צריכה להוביל להתחדשות בלימוד "תורת ארץ ישראל", הקשורה קשר הדוק לתורת הסוד.
כך כתב הרב (אגרות ראיה ח"א, אגרת צ"ו):
יסוד הפלפול והחידוש שבא"י, אפילו בהלכה, בנוי הוא בעיקרו מעצם עומק היסוד הרוחני של חפץ אדון כל עולמים יתעלה שמו, הנמצא בכללותה של תורה ומזהיר ומנהיר בכל מצוה והלכה, בסעיפיה וסעיפי סעיפיה, עד שהדברים שמחים כנתינתם מסיני.
ועוד כתב (אורות התורה י"ג, ה'):
אוירא דארץ ישראל יוכל רק הוא להחכים את עוסקי התורה במדה הפנימית הגבוהה והנאצלת הזאת, ובתוך פרטי פרטיות ההויות וההלכות שואפת היא חכמת תורת ארץ ישראל להתגלות בהדר גאון עזה הפנימי.
תורת ארץ ישראל חושפת את אוצר הרזים של התורה המחיה את פרטי ההלכות והמצוות.
חודש אייר, החודש בו זכינו לתקומת ישראל, צריך לעורר אותנו לשאיפה להתעלות לקומה נוספת בקישורנו לארץ ישראל. מתוך הישיבה בארץ לכל מרחביה, בע"ה, עלינו לגלות את תורתה של הארץ לכל רבדיה, מן העמוק והפנימי ביותר ועד ללבושים החיצוניים ביותר.
רצון ה'
גליון מס' 112 בהוצאת "בית הרב"
הרב בניהו ברונר | שבט תשס"ט
קיום התורה לדורות - פעילותו של עזרא הסופר
מתוך מגד ירחים לחודש טבת
הרב שלום קליין | טבת תש"ע
מגד ירחים חשוון תשע"ט
גליון 232
רבנים שונים | חשוון תשע"ט
אהבת חינם - אהבה שאיננה עיוורת.
הרב ליאור אנגלמן | תמוז תשע"ב
הלכות קבלת שבת מוקדמת
סוד ההתחדשות של יצחק
הקשבה בזמן של פילוג
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
איך ללמוד גמרא?
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
חג החירות
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
האם מותר לפנות למקובלים?