בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • קרח
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

עמרם בן סולטנה

זה כנגד זה עשה האלוקים

כל הכוחות שיש בישראל, כנגדם הקב"ה יצר כוחות מקבילים גם בגויים; עניין זה בא לידי ביטוי בחכמה, במלכות ובעושר; דווקא בלעם מברך את ישראל.

undefined

הרה"ג אברהם יצחק הלוי כלאב

תשס"ג
4 דק' קריאה
הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט (דברים לב). אמרו במדרש רבה (לפרשתנו) על פסוק זה:
"לא הניח הקדוש ברוך הוא לאומות העולם פתחון פה לעתיד לבוא לומר שאתה רחקתנו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? כשם שהעמיד מלכים וחכמים ונביאים לישראל כך העמיד לאומות העולם. העמיד שלמה מלך על ישראל ועל כל הארץ, וכן עשה לנבוכדנצר. זה בנה בית המקדש ואמר כמה רננות ותחנונים. וזה החריבו וחרף וגידף ואמר, אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן וגו' (ישעיהו, יד, יד). נתן עושר לדוד, ולקח הבית לשמו. ונתן עושר להמן, ולקח אומה שלמה לטובחה. העמיד משה לישראל ובלעם לאומות העולם. ראה מה בין נביאי ישראל לנביאי אומות העולם, נביאי ישראל מזהירין ישראל מן העבירות, ולא עוד, אלא שכל נביאים היו במדת רחמים על ישראל ועל אומות העולם, שכן ירמיהו אומר (ירמיה מח, לו), לִבִּי לְמוֹאָב כַּחֲלִלִים יֶהֱמֶה. וכן יחזקאל (יחזקאל כח, יב), בֶּן־אָדָם שָׂא קִינָה עַל מֶלֶךְ צוֹר. ונביא שעמד מן הגויים העמיד פרצה לאבד הבריות מהעולם. והוא אכזרי. עמד לעקור אומה שלימה חנם, על לא דבר. לכך נכתב פרשת בלעם להודיע למה סילק הקדוש ברוך הוא רוח הקודש מאומות העולם, שזה עמד מהם וראה מה עשה".

מנהיגות שלמה של ישראל מתחלקת לשלשה סוגים:
א. מלכות - שהיא הדואגת לציבור ומופקדת על שלומו כלכלתו ותפיסת מקומו בין אומות העולם.
ב. חכמים - הם מנהיגי הדור מהצד המחשבתי תרבותי ורוחני.
ג. נביא - נוסף על העמדת העם במקומו הנכון מבחינה מדינית כלכלית ותרבותית יש בנביא מימד אלהי עליון. הציבור מונהג לא רק על פי נורמות ארציות, אלא נורמות רוחניות עליוניות אלהיות, המקשרות את האדם עם אלהיו. הקשר האלהי משפר את האדם ברוחניותו ותרבותו ועם זה גם במצבו הכלכלי, המדיני והחומרי. שלשה סוגים אלו ניתנו לישראל ואומות העולם כאחד. אלא שהתכונות הבסיסיות באדם גרמו לתוצאות השונות שנבעו מאותן מתנות.

שלמה המלך אשר שלט תחת כל כיפת השמים, לא סונוור מהשלטון הנתון בידיו. הוא בנה את בית הבחירה - מקום בו האדם מתבטל כלפי האלהים שהוא בוראו, התבטלות זו באה לידי ביטוי בהקרבת הקרבנות ושפיכת שיח לפני בורא עולם. שלמה המלך קבע אמות מידה לתפילה, הוא אמר רננות - שהם שבחים להקדוש ברוך הוא, ואחר כך תחנונים - שהם בקשת הצרכים. [כדברי הגמרא (ברכות, לב, א), דרש ר' שמלאי, לעולם יסדר אדם שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך יתפלל וכו']. למרות העוצמה האדירה שניתנה בידו, הוא חש שלמעשה הוא כלום, רק בהקדוש ברוך הוא מקור הכוח והחיים בעולם, תלה בטחונו. ולפיכך זכה להעמיד את המקדש על מכונו, אותו בית שכל הבא בשעריו מרגיש באפסיותו מחד, וברוממות האלהים מלך העולם מאידך. כאשר שליט אדיר כמוהו בונה המקדש, יש למקדש משמעות הרבה יותר גדולה. לעומתו נבוכדנצר, שגם הוא שלט בכל העולם, הכוח הרב שרוכז בידיו העבירו על דעתו. לא רק שהחריב את אותו בית המסמל תלות בבורא עולם, אלא חשב את עצמו למקור הכוח באומרו אדמה לעליון וגו'.

הקדוש ברוך הוא נתן עושר לדוד והמן. שניהם בתחילה היו עניים. דוד רועה צאן (ואילו היה עשיר בודאי עבדיו היו עושים זאת במקומו). והמן היה עבד כמסופר במסכת מגילה (טו, ב) במשך הזמן עלו משפל המדרגה לרום המעלה. דוד המלך כבש ארצות והצליח במלכותו, כל העושר הרב ששלל במלחמותיו לא העבירו על דעתו. אוצרות עתק שנמצאו במהלך כיבושיו יועדו לבנין בית המקדש ולעצמו לא לקח יותר מהנאמר בתורה לא ירבה לו כסף וזהב. לעומתו המן, כאשר עלה לגדולה השתמש בעושרו להשתלט יותר, ולא בחל להשתמש באוצרותיו כאמצעי לקנות עם להוליכו לטביחה.
אף הנביא שעיקר מציאותו הוא המשכת העולם העליון לתחתונים. כך עשו נביאי ישראל. הם השתדלו להשיב את העם בתשובה, לא רק שמנעו את העם מעבירות אלא דאגו שאותם חוטאים יחזרו בהם. לבם היה מלא רחמים (שזוהי תכונה אלהית) על ישראל וגם על אומות העולם. והדבר משתקף בנבואתם. לא כך היה בלעם נביא אומות העולם. את הקשר שלו עם העולם העליון ניצל להגברת הרע בעולם ואף זמם להרוג עַם על לא דבר. לא רק שלא רומם את האדם הארצי, אלא במעשיו הוא ניסה להפוך את הכוח הרוחני העליון לארצי וחומרי.

ולפי זה תיושב תמיהה עצומה. שהנה כאשר באו שרי מואב ומדין לבלעם בראשונה אמר לו הקדוש ברוך הוא, מי האנשים האלה עמך. פרש"י, להטעותו בא. אמר (בלעם) פעמים אין הכל גלוי לפניו, אין דעתו שוה עליו. אף אני אראה עת שאוכל לקלל ולא יבין, עכ"ל. ותמה על עצמך וכי שוטה היה לחשוב שאין הקדוש ברוך הוא יודע הכל, והלא נביא הוא? אלא, מאחר ותכונתו של בלעם היתה ארציות, לפיכך גם כאשר נגלה אליו הקדוש ברוך הוא היה הדבר בדרך הארצית. ולכך הבין בלעם את שאלת האלהים, מי האנשים האלה עמך, כביכול שאין הקדוש ברוך הוא יודע. לא מפני שבאמת אינו יודע, אלא שכוונת הקדוש ברוך הוא להתנהג אתו כדרך הארץ. וכשם שאין אדם יודע מה בלב חבירו עד ששואלו אף הקדוש ברוך הוא שואל את בלעם. (לא כשאר הנביאים שהקדוש ברוך הוא מודיע להם את אשר יעשו בלא שאלות. כי הכוח האלהי מרומם אותם ואין חלות עליהם מגבלות החומר. כמובן שהדבר משתנה מנביא לנביא לפי גדלותו האישית). כאשר נקודת מוצא הנהגת הבורא עם ישראל היא ארצית, ישנה אפשרות למצוא חסרון בישראל ויתכן שתחול עליהם הקללה, כי הם באמת חטאו.
ואכן, נבואה חלה על הנביא לפי תכונתו וטבעו שלו עצמו. כפי שמצינו במסכת מגילה (יד, ב) שיאשיהו מלך יהודה שלח לדרוש את ה' מפי חולדה הנביאה ולא שלח אל ירמיהו הנביא, ואמרי דבי רבי שילא, מפני שנשים רחמניות הן (והנבואה שתקבל חולדה תהיה טובה יותר מנבואתו של ירמיהו) ע"כ. ואם נאמר שהנבואה היא החלטית וכי כלום משנה הדבר מיהו הנביא? אלא מוכח שרחמנות הנביא עשויה להיטיב את הנבואה. ואם כן, הוא הדין אכזריות הנביא עלולה להרע את הנבואה.

אולם מה שאירע במציאות נגד לכל הכללים הללו. שהרי לא רק שבלעם לא קילל את ישראל, אלא אדרבה הוא ברכם ברכות מיוחדות וניבא לעתידם הנצחי ולשלטונם על כל אומות העולם. גם את מלך המשיח רמז בנבואתו [כפי שמבואר ברמב"ם (פרק יא, הלכה א, מהלכות מלכים). ע"ש]. כיצד קרה הדבר? אלא הקדוש ברוך הוא העלה את בלעם למעלה מדרגתו וממידותיו הרעות לעולם יותר עליון ומשם נאמרה נבואתו. ללמדך כי בשעה שהדבר נוגע לעם ישראל אין הכללים הרגילים חלים בעולם, וכשם שברכת יצחק ליעקב היתה כנגד רצונו ללמדנו שאין לשום אדם ארצי שליטה על ישראל (עיין בדברנו פרשת תולדות). כך נבואת בלעם התעלתה על עצמה נגד רצונו ודוקא מפיו יצאה הבשורה הגדולה לישראל.

_________________________________

ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.

או באימייל kilab@netvision.net.il
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il