ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- אונאה ומקח טעות
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- ירושות וצוואות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
האם גבר או אישה שהתאסלמו בחו"ל (בתימן), בוצעה עליהם קריעה (כמת), זכאים לירושה ומהם הנימוקים לכך?
תשובה:
הגמרא בקידושין (י"ח ע"א) אומרת: "אמר רבי יוחנן עובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה, דכתיב כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר. ודלמא ישראל מומר שאני? אלא מהכא..."
ולמעשה ישנה מח' האם מומר יורש את אביו מהתורה, דעת הגאונים שאינו יורש, אך המרדכי (קידושין רמז תצ"ב) מביא דעות החולקות, וכן היא דעת הרא"ש (כלל י"ז סימן י) שמן התורה יורש אך קנסוהו חכמים.
השו"ע (חו"מ סימן רפ"ג סעיף ב') פסק כדעה השניה שהזכרנו, וזו לשונו: "ישראל שהמיר, יורש את קרוביו הישראלים כשהיה. ואם ראו בית דין לאבד את ממונו ולקנסו שלא יירש, שלא לחזק ידי הרשעים, הרשות בידם. ואם יש להן בנים בישראל, תנתן ירושת אביהם המומר להם". ומוסיף הרמ"א "ואפילו נתן המומר הנכסים לאחרים אין במתנתו כלום, דמיד נפלו נכסים קמי יורשיו ואין לו כח בהן. ויש אומרים שמניחין הירושה בבית דין, ואם יחזור בתשובה נותנין לו".
הנראה מכל האמור, שאכן מדין תורה המומר יורש, אך חכמים קנסוהו שלא יירש משום רשעתו ויכולים הם לעשות כן מכח הפקר בית דין הפקר. אמנם אם יש למומר בנים שלא המירו לא קנסו אותם חכמים וירשו הם במקומו, וכן אם בית הדין רואה שיש לו תקנה שאולי ישוב בתשובה יוחזקו הנכסים ביד בית הדין.
יש להעיר שאם נעשה מומר מתוך אונס לא קנסו חכמים, לכן יש לברר את הנסיבות.
בעניין זה ישנה הערה חשובה בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ט' סימן מ"ב) לגבי מומר לשבת ושאר עבירות, שלאחר שכתב את הדין בשו"ע הוסיף כך: "יש לחלק גם בנוגע לירושה ולומר, שכל המדובר בזה הוא רק במומר שהחליף דתו ועבר לדת אחרת שקשה לו לחזור, ומה שאין כן במומר לחלל שבתות וכופר בכל התורה, ומחזיק על כל פנים בשם יהדותו ודבוק בה, דכל שעתא ושעתא זמניה הוא שיחזור בו, בכל כהאי גונא לא אמרו שאינו יורש ולא אמרו שקנסינן ליה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
