ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- אבידה ומציאה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- השבת אבידה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
מצאתי ארנק קטן בתא שירותים בקניון ובארנק היה רק כסף. רציתי לדעת מה עלי לעשות? האם אני צריכה להחזיר למשטרה או לרשום פתקים על השבת אבידה?
תשובה:
הארנק הוא דבר שיש בו סימן, וכן המקום. לכן, אין ייאוש בעלים ממנו ועל המוצא להכריז עליו. כל זה נכון, אם מדובר במקום שרוב המבקרים בו הם אנשים שמחזירים אבידה לכן סביר להניח שהמאבד לא התייאש ומצפה שהמוצא יכריז על הארנק. אולם בקניון שרוב המבקרים בו אם ימצאו ארנק כזה יקחוהו לעצמם ולא יכריזו, הרי שהבעלים מתייאשים, ומן הדין אין חובה להכריז. אך לפנים משורת הדין, גם במקרה זה צריך להכריז. אופן ההכרזה הוא לתלות מודעות ברחבי הקניון ולכתוב שם ש"נמצא ארנק בתוך הקניון, ושהמאבד יקבלו על ידי סימנים", ולהוסיף כמובן את מס' הטלפון שלך. המאבד יצטרך לתת סימנים על הארנק וכן לומר מה היה בתוכו וכמה. צריך גם ליידע בדבר את משרדי הקניון ולתת להם את הפרטים שלך כדי שאם הבעלים יתקשר אליהם הם יוכלו להפנות אותו אלייך.
מקורות:
הגמרא (בבא מציעא כ"ד ע"א) אומרת כך: "וכן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר: המציל מן הארי ומן הדוב ומן הנמר ומן הברדלס, ומן זוטו של ים ומשלוליתו של נהר, המוצא בסרטיא ופלטיא גדולה, ובכל מקום שהרבים מצויין שם - הרי אלו שלו, מפני שהבעלים מתיאשין מהן. איבעיא להו: כי קאמר רבי שמעון בן אלעזר - ברוב נכרים, אבל ברוב ישראל - לא, או דלמא: אפילו ברוב ישראל נמי אמר?". למסקנת הגמרא, דברי רבי שמעון בן אלעזר שהבעלים מתייאשים במקום שהרבים מצויים שם, הם רק במקום שהרוב הם גויים שאינם מחזירים אבידה, אך במקום שהרוב הם ישראל 1 אין הבעלים מתייאשים מפני שחושב שישראל ימצא את האבידה ויחזיר לו. אם איבד את האבידה במקום שהרוב הם ישראל אך הם אנשים שאינם מחזירים אבידה אלא יטלוה לעצמם, דינם כרוב גויים בעניין זה והבעלים מתייאשים.
בטעם הדבר שהבעלים מתייאשים אף מאבידה שיש בה סימן, כתבו התוס' (כ"ד ע"א ד"ה כי קאמר) שהוא משום שהמאבד סובר שגויים מצאו אותה, ועוד שהוא סובר שאפילו אם ישראל ימצאנה לא יכריז כיון שיתלה שמרוב גויים נפלה. הרעק"א (שם) הסתפק כיצד להבין את דברי התוס', האם דווקא בצירוף שני הטעמים הוא מתייאש, או שכל טעם בפני עצמו הוא סיבה ליייאוש. מבואר עוד בתוס' שאם לא ידוע ממי נפלה האבידה יש לתלות שמרוב גויים נפלה, ואם כן יש להתירה אף אם לא היה ייאוש בעלים, וכן נראה דעת הסמ"ע (ס"ק ו',ט'). אבל הט"ז (ד"ה שרוב העוברים) כתב שכיון שאפשר לברר ע"י הכרזה אין לתלות את האבידה ברוב גויים, ויש לחשוש שמא מישראל נפלה, ואין להתירה אלא כשיש להניח שהיה ייאוש בעלים 2 .
אולם כל זה מעיקר הדין, אך הגמרא (שם כ"ד ע"ב) בסיפור הבא מלמדת אותנו כיצד יש לנהוג לפנים משורת הדין:
"רב יהודה הוה שקיל ואזיל בתריה דמר שמואל בשוקא דבי דיסא, אמר ליה: מצא כאן ארנקי מהו? - אמר ליה: הרי אלו שלו. - בא ישראל ונתן בה סימן מהו? - אמר ליה: חייב להחזיר. - תרתי? - אמר ליה: לפנים משורת הדין".
דעת המרדכי (ב"מ סימן רנ"ח) היא שכופין על לפנים משורת הדין, אבל הרא"ש (ב',ז') כתב שאין כופין לעשות לפנים משורת הדין.
את עיקר הדין כתב השו"ע בחו"מ סימן רנ"ט סעיף ג': "כיצד, המוציא מציאה במקום שישראל מצויים שם, חייב להכריז, שלא נתייאשו הבעלים. ואפילו העיר מחצה עובדי כוכבים ומחצה ישראל, או אפילו רובה עובדי כוכבים, והוא מצאה במקום שרוב העוברים שם ישראל, חייב להחזיר. אבל אם רוב העיר עובד כוכבים, או אפילו רובה ישראל, ומצאה במקום שרוב העוברים שם עובדי כוכבים, אינו חייב, אפילו אם ידע שמישראל נפלה ויש בה סימן, שודאי נתייאשו הבעלים; וכגון שהוא מדברים שיש לתלות שידע מיד בנפילתו, וכמו שיתבאר".
ובסעיף ה' כתב כיצד יש לנהוג לפנים משורת הדין:
"אף על פי שמן הדין במקום שרוב עובדי כוכבים מצויים, אפילו נתן ישראל בה סימן אינו חייב להחזיר, טוב וישר לעשות לפנים משורת הדין להחזיר לישראל שנתן בה סימן".
מלשון השו"ע "טוב וישר לעשות לפנים משורת הדין", משמע שהיא מצוה אך לא חיוב.
^ 1.כדעת רוב הראשונים, ולא כראב"ד (מובא ברא"ש ב"מ ב',ז') שפסק כרבי שמעון בן אלעזר אפילו ברוב ישראל.
^ 2.עיין עוד בקונטרס "פתח השולחן" הל' אבידה עמ' 18, בהוצאת כולל שמעון הצדיק.
אנחנו קודש למענך
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך עושים קידוש?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
