ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מציאת כסף במכונת חטיפים

דף הבית ספריה הלכה ביכורי אביב חושן משפט אבידה ומציאה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

איר תשע"א

מציאת כסף במכונת חטיפים


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
יוסף בן גרסיה

מצאתי מטבע של חמשה ש"ח במכונת חטיפים שנמצאת בבניין בו אני לומד. לא היה ביכולתי לשאול ולברר אצל כל האנשים בבנין למי זה שייך, ושאלתי רק את מי שראיתי בקרבת מקום. מה כעת עליי לעשות או אולי בכלל הכסף כבר שלי? ברצוני לציין דבר נוסף, בעבר נתקעו לי כבר כמה שקלים (אולי 5, 6, 7, 8) במכונות שונות שבאותו בניין, וסתם הצחיק אותי לחשוב כעת שאולי כספי סוף סוף מוחזר לי. האם זו מחשבה נכונה?

תשובה:
מטבע של חמשה ש"ח הוא דבר שאין בו סימן, כמו כן, מכונת החטיפים גם היא אינה מקום המהווה סימן משום שהיא נמצאת במקום ציבורי, לכן בוודאי הבעלים של המטבע התייאשו ממנו. המטבע אינו שייך לבעל המכונה מטעם קניין חצר משום שזו חצר שאינה משתמרת, לכן אתה יכול לקחת את הכסף לעצמך.
בנוגע למחשבה שלך, אינני יודע לומר, הרבה דרכים למקום לעשות רצונו, והכל יתכן.
מקורות וביאורים:
הגמ' (ב"מ כ"ג ע"ב) דנה בשאלה האם מקום הוי סימן או לא הוי סימן ומביאה ברייתא כדי לפשוט את הספק: "תניתוה, מצא חביות של יין ושל שמן ושל תבואה ושל גרוגרות ושל זיתים - הרי אלו שלו. ואי סלקא דעתך דמקום הוי סימן, לכרוז מקום! - אמר רב זביד: הכא במאי עסקינן - ברקתא דנהרא. אמר רב מרי: מאי טעמא אמרו רבנן רקתא דנהרא לא הוי סימן - דאמרינן ליה: כי היכי דאתרמי לדידך אתרמי נמי לחברך". רש"י מבאר שמדובר בשפת הנהר שמביאים לשם את היין בספינה, ופורקים את חביות היין על החוף והסבלים נושאים את החביות אחת אחת, ולפעמים חבית אחת נשכחת שם. הגמ' אומרת שמקום כזה אינו מהווה סימן משום שגם אם אכן נמצאה שם חבית מי אמר שהיא שלך אולי זו חבית שנשכחה לחברך.
הדברים מתאימים גם למכונת פחיות שהדרך היא שרבים קונים ממנה, ולפעמים אחד מהם שוכח לקחת את העודף, לכן המקום אינו מהווה סימן.
קניין חצר הוא דווקא בחצר המשתמרת ולא היכן שיש אפשרות לכל אדם להיכנס לשם, כמבואר בשו"ע (חו"מ סי' רס"ח סע' ג'): "חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו, ואם נפלה בה מציאה הרי היא של בעל החצר. במה דברים אמורים בחצר המשתמרת". לכן, בעל המכונה לא קנה את הכסף על ידי קניין חצר.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il