ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- אבידה ומציאה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- השבת אבידה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יצאתי מביתי לתפילת מנחה בבית הכנסת [מנחה קטנה - 20 דקות לפני השקיעה]. בדרך הבחנתי ברכב חונה, שנהגו שכח לכבות את האורות. בירור זהותו של הנהג, כרוך בכניסה לבניין או לבניינים הסמוכים לרכב, ויגרום לכך שאאחר לתפילה ואאלץ להתפלל ביחידות [אין מנין נוסף], האם עלי להתעלם וללכת לבית הכנסת ובזה יגרם נזק כספי לבעל הרכב [או הפסד של מצבר או צורך להניע עם כבלים]?
תשובה:
אם יגמר המצבר אין זה מוגדר כנזק כספי, שהרי ניתן להניע מחדש על ידי כבלים והמצבר יטען מחדש תוך כדי נסיעה (ע"י האלטרנטור), לכן לכל היותר יש כאן גמילות חסד שהיא למנוע טירחה ובזבוז זמן של בעל הרכב. אמנם עוסק במצוה פטור ממצוה אחרת, אך רק בדבר שמוגדר כמצוה, כגון: השבת אבידה, אך כאמור כאן אין הפסד ממוני ואין זה בגדר השבת אבידה. גם אין כאן משום מצות "הקם תקים עמו" שהרי אינו תקוע באמצע הדרך.
לכן נראה, שעליך להמשיך לתפילה במניין, ורק אחר כך לחזור למקום ואם זה עדיין רלבנטי לחפש את בעל הרכב.
בעניין גדר העוסק במצוה פטור מן המצוה ישנם עוד פרטים רבים, אך במסגרת תשובה זו אין המקום להאריך בהם.
מקורות:
דין עוסק במצוה פטור מן המצוה מקורו בגמ' בסוכה (כ"ה ע"א), ולגבי אבידה עיין בגמ' בבב"ק (נ"ו ע"ב) שלרב יוסף שומר אבידה הוא ש"ש כיון שבשעה שעוסק בניעור האבידה נפטר ממצות צדקה ואינו חייב לתת לעני פרוטה באותו הזמן. לכן, לכאורה היה מקום לומר שאם עוסק במצות השבת אבידה פטור ממצות התפילה, אולם כאמור אין כאן השבת אבידה או דבר אחר המוגדר כמצוה לעניין זה.
יותר מכך, בהשקפה נוספת נראה שהמצוה שבה עוסק השואל היא מצות התפילה, שהרי נחשב עוסק במצוה לאו דווקא בשעה שעושה המצוה אלא אף ההולך לדבר מצוה נחשב כעוסק במצוה ממש ונפטר ממצוה אחרת באותו הזמן, כמבואר בשו"ע בהל' סוכה (או"ח תר"מ, ז'): "שלוחי מצוה פטורים מן הסוכה, בין ביום ובין בלילה". ועיין בשו"ת משנה הלכות (ח"ה סי' רע"ה) שכתב "נראה פשוט מכל הפוסקים דגם בהליכתן מקרי עוסק במצוה". לכן, יש לפטור את ההולך להתפלל ממצוה אחרת המזדמנת בדרכו.
אמנם בשו"ת יביע אומר (ח"ד יו"ד סי' י"ט) מביא בשם שו"ת שם אריה (חיו"ד סי' ס"ד) שהעוסק במצוה פטור מן המצוה היינו כששניהם מצות שבין אדם למקום, אבל העוסק במצוה שבין אדם למקום ובאה לידו מצוה שבין אדם לחבירו אינו נפטר מהמצוה שבאה לידו. ולפי זה היה מקום לומר שתידחה מצות התפילה שהיא מצוה שבין אדם למקום מפני מצות גמילות החסד. אולם הגר"ע יוסף מכריע לבסוף שאין לחלק בזה בין מצות שבין אדם לחבירו למצות שבין אדם למקום. וכל שכן כפי הנאמר לעיל שאין כאן מצוה מוגדרת לעניין זה שמצוה אחרת תידחה מפניה.
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך המזוזה שומרת עלינו?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
איך מוסרים את הנפש בימינו?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
