סידני, אוסטרליה Sydney, Australia
סיון תשס"ז

הכשרת מדיח כלים תעשייתי

שאלה

שו"ת "במראה הבזק" (486)

רבנים שונים

add_alert

22 - סדרי תפילות ביום העצמאות ויום ירושלים

23 - הכשרת מדיח כלים תעשייתי

24 - כשרותו של חלב פרה בימינו

טען עוד

תשובה
א. לכתחילה ראוי להגעיל ברותחין הן את המגשים והן את מדיח הכלים עצמו, ואין להסתפק בהפעלתו על החום הגבוה בלבד1. כשאי אפשר, ניתן לעשות זאת על-ידי עירוי מקומקום רותח בעודו מחובר לחשמל וממשיך לרתוח.
ב. במקרה שאין אפשרות כזו ניתן להקל כסוברים שמעיקר הדין אין צורך להגעיל מדיח אלא רק לחכות מעת לעת ולנקותו היטב2. מכל מקום לרווחא דמילתא יש להפעילו על החום המקסימלי3.

_____________________________________________

כפי הידוע לנו ברוב מדיחי הכלים, מי השטיפה אינם רותחים, ואפילו שהבליעה הייתה גם בלא רתיחה - המנהג הוא להגעיל דווקא במים רותחים. עיין ב"אגרות משה" (או"ח ג סי' נח). עיין בקיצור שו"ע (מהדורת תשמ"ה) של הרב פויפר (הלכות בשר וחלב בקונטרס הביאורים סי' א), שהוכיח מ"איסור והיתר" לרבנו יונה (הלכות הגעלת כלים סע' מ) ומהט"ז (שו"ע יו"ד סי' צד ס"ק ג) שמעיקר הדין בכל הגעלה יש צורך דווקא במים רותחים. אמנם מהר"ן (פסחים ח ע"ב ד"ה ראשון) מוכח שכלי שתשמישו רק בכלי שני די לו בהגעלת מים מכלי שני.
2 כיוון שהכלים הכשרים שנניח לשטיפה בתוך המכונה יבלעו מלכתחילה טעם לפגם. עיין ב"ילקוט יוסף" (י עמ' תפח), שהסיק שבזה לא גזרו שאינו בן יומו אטו בן יומו. הוא למד זאת מתשובת הרשב"א (הובאה בט"ז יו"ד סי' קכא ס"ק ב), שהתקשה מה הטעם לכך שמתירים להגעיל כלי שאינו בן יומו אף שאין שישים כנגדו במים, ולכאורה יש כאן נותן טעם לפגם שאסור לכתחילה. תירץ הרשב"א שלא אסרו חכמים להבליע בכלים טעם פגום. לפי זה כך בנידון דידן, שכן במדיח שמים רק כלים ולא מבשלים בו אוכל. וכן הסיק הרב פויפר שם. אלא שב"אגרות משה" (יו"ד ג סי' כט) דחה, שאין לדמות מדיח לדין תשובת הרשב"א, שלא התיר אלא בהגעלת כלים, אך לא בדרך שימוש. מקור לחילוק זה ניתן להביא מהרא"ש (פסחים פרק ב סי' ז), שעל קושיית הרשב"א הנ"ל מדוע לא גזרו הגעלת כלי שאינו בן יומו כתב בתירוץ השני שהבא להכשיר כלי אינו רגיל לטעות. וטעם זה אינו שייך אלא במי שמכשיר כלים, ולא במי שמשתמש.
3 לרווחא דמילתא יש לעשות כך, כיוון שאין בזה טרחה, ולסמוך על כך שייתכן שיש להחשיב אף הפעלת המדיח על חום מקסימלי כהגעלה, אף שאינו רותח. ניתן להביא לכך ראיה מהגר"א (שו"ע או"ח סי' תנב ד"ה "אך רבים חולקים"), שביאר בטעם הדין שצריך רתיחה בהגעלה משום שכבולעו ברתיחה כך פולטו ברתיחה. מכך ניתן ללמוד שכשברור שמעולם לא הייתה בליעה ברתיחה אין צורך בהגעלה ברתיחה. אף ה"אגרות משה", שהצריך רתיחה, לא אמר זאת אלא מפני המנהג. וכן פסק השו"ע (סי' תנא סעיף ו), ואף הרמ"א יודה כאן כיון שאין משתמשים במגשים לעולם ככלי ראשון.


בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,

הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן