ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- שומרים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מעשה בראובן ושמעון שישבו יחד ברכבו של ראובן ושמעו שירים מתוך טלפון סלולרי (אייפון) של שמעון, על ידי חיבורו למערכת המוסיקה שברכב. מדובר בטלפון יקר ומשוכלל שנרכש יד שניה במחיר של למעלה משלושת אלפים ש"ח! לראובן ישנו רכב יוקרתי ומשוכלל ובו מערכת רמקולים משובחת מזו שברכבו של שמעון, ואילו לשמעון טלפון משוכלל המשמיע את המוזיקה בצורה טובה יותר מזו של ראובן, לכן החליטו לחבר את הטלפון של שמעון לרכבו של ראובן. לאחר מכן סר שמעון לנעול את רכבו, בעודו משאיר את הטלפון משמיע שירים ברכבו של ראובן. ראובן לחץ לאחר מכן על השלט האלקטרוני לנעול את רכבו בו היה המכשיר הנ"ל, ושניהם עלו לבניין. כששאל שמעון את ראובן האם הביא עימו את הטלפון השיב בשלילה. ראובן הציע לשמעון לקחת את הטלפון מרכבו, אך שמעון התעצל מלרדת לרכב. כאשר שבו לרכב הבחינו כי חלונות הרכב היו פתוחים. התברר, כי השלט שבדרך כלל נועל את הרכב וסוגר את החלונות לא היה תקין והחלונות נותרו פתוחים. הטלפון של שמעון לא היה ברכב בעת שחזרו. (טלפון אחר של ראובן שנותר ברכב לא נלקח). מי צריך לשאת בהפסד של הטלפון הסלולרי?
תשובה:
ראובן פטור משום שלא קבל על עצמו אחריות שמירה.
מקורות וביאורים:
השאלה שעלינו לחקור בה היא האם על ראובן חלה אחריות שמירה על הטלפון של שמעון, ואם אכן חלה עליו אחריות יש לברר איזה סוג אחריות.
כיצד חלה אחריות שמירה על השומר:
כך איתא בגמרא (בבא מציעא צ"ט ע"א) "אמר רבי אלעזר: כדרך שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרים. תניא נמי הכי: כשם שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרים".
הרמב"ם וסיעתו למדו מכאן שאדם נעשה שומר רק משעת הקניין דהיינו משיכת החפץ, או-אז מקבל אחריות שמירה עליו. זוהי גם דעת התוס' בבבא קמא (ע"ט ע"א ד"ה תקנו) שכתבו "הא לא מבעי ליה אי משעת משיכה או משעת מלאכה מתחייבים כל חד וחד כדיניה שומר חנם בפשיעה ושומר שכר בגניבה ואבידה ושואל באונסין, דפשיטא דמשעת משיכה מתחייבים".
אולם התוס' בבב"מ (ד"ה כך תקנו) כתבו "לא להתחייב באונסין קאמר דהא שומר חנם בלא משיכה חייב בפשיעה כדאמרינן פרק האומנין (דף פ:) דהנח לפני שומר חנם והוא הדין שומר שכר בגניבה ואבידה...אלא לענין חזרה קאמר דשוכר ושואל מיד שמשכו הבהמה מרשות הבעלים אין בעלים יכולין עוד לחזור". כלומר לדעת התוס' בבב"מ אחריות השמירה מתחילה אף ללא קניין מיד כשאומר השומר "הנח לפני", והקניין נועד לעניין נוסף, לעניין חזרת הבעלים מהסכמתו להשאיל, שמשעה שמשך השואל או השוכר את החפץ שוב אין יכול לחזור בו.
המחלוקת הזו הובאה להלכה בשו"ע (חו"מ רצ"א,ה'): "יש מי שאומר שהשומר הזה מיד כשקבל עליו לשמור, או שאמר: הנח לפני, ונסתלקו הבעלים משמירה, חייב עליו אם פשע, אף על פי שלא משך. ויש מי שאומר שאינו חייב עד שימשוך, ובמקום שמשיכה קונה".
הש"ך (שם ס"ק י"ג) פוסק כדעה השניה וכותב "וכן נראה עיקר בש"ס", ובגליון מהרש"א כתב שגם השו"ע תופס עיקר כדעה השניה כאן שנעשה שומר רק כשמשך את החפץ. אולם כיצד שיטה זו מתיישבת עם דברי המשנה (ב"מ פ' ע"ב) "שמור לי ואמר לו הנח לפני - שומר חנם", שלכאורה משמע מהם שבאמירה לבד ללא קניין נעשה שומר וכדעה החולקת? המ"מ (שכירות ב',ח') כתב בשם הרשב"א והראב"ד שמדובר שהניח לפניו בסמטא ובתוך ד' אמותיו, וכן כתב בשמם הנימוקי יוסף (ב"מ נ' ע"ב בדפי הרי"ף), כלומר שנעשה כאן קניין ד' אמות.
נחזור לנידון שלנו: ככל הנראה לא נעשה כאן קניין על ידי ראובן בכוונה לעשותו שומר על הטלפון, משום שראובן לא התכוון לקבל אחריות שמירה על הטלפון וגם לא הייתה אמירה מצידו של "הנח לפני", לכן לכו"ע אין ראובן נעשה שומר על החפץ ופטור מאחריות שמירה על הטלפון.
[אגב, אף אם היינו מגדירים את ראובן שומר על הטלפון הרי שהוא לכל היותר שומר חינם הפטור מגניבה, והשלט שהתקלקל לפתע אינו פשיעה אלא בגדר אונס.
אם שמעון הוא שחיבר את הטלפון לרכב של ראובן והפעילו כדי שראובן יאזין עמו לטלפון, הרי שהיה שאול לראובן באותו זמן ואם כן זו שמירה בבעלים, ושוב פטור ראובן, ועיין בשו"ע בסימן הנ"ל בסעיף כ"ח ובנו"כ].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
