ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- שכירות דירה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
השכרתי בשנת תשס"ז דירה לפלוני בחוזה כתוב וחתום. בסיום השנה הארכנו בעל פה את השכירות לשנה נוספת. האם ההסכם בעל פה תקף כמו חוזה כתוב וחתום וחלים עליו כל החובות של שני הצדדים כפי שהיו כתובות שנה קודם?
תשובה:
אם בתום תקופת השכירות הראשונה הארכתם את השכירות בעל פה לזמן קצוב ומוסכם ואף אחד מן הצדדים לא העלה דרישה לשינוי תנאי החוזה, ולאחר הסיכום בעל פה השוכר המשיך לדור בדירה, הרי שדעת שניכם להמשיך כפי התנאים והחיובים שנהגו עד עתה ובעצם החוזה הכתוב הקודם מחייב אתכם אף כעת.
המקור לדברים הוא בסימן שי"ב בשו"ע חלק חושן המשפט, העוסק בהלכות שוכר. בסעיף ט' (שם) הנידון הוא על שינוי מחיר השכירות מצד אחד הצדדים, ופוסק השו"ע שתביעה לשינוי כזה יכולה לבוא רק אם היתנו קודם שתם זמן השכירות הראשון וז"ל "אבל אם עמדו בסתם, מסתמא דעתם היה על השכר הראשון". ומנושא גובה מחיר השכירות ניתן ללמוד שהוא הדין גם לשאר החיובים והתנאים שבין שוכר למשכיר.
הרחבה:
הדין מובא בשו"ע אך אין מקור מפורש בגמרא, אמנם הגר"א (ס"ק י"ט) מביא שני מקורות להוכיח את הדין:
א. תוספתא מסכת קידושין פרק ב': "זה אומר במנה וזה אומר במאתים, והלך זה לביתו וזה לביתו, ואחר כך תבעו זה את זה. אם הלוקח תבע את המוכר ייעשו דברי מוכר, ואם המוכר תבע את הלוקח ייעשו דברי לוקח".
הרי"ף והרא"ש למדו מהתוספתא את העיקרון שאם דובר על מחיר או פרט מסוים ונפרדו, ולאחר זמן נפגשו ועשו המקח ללא דיבור, הרי שעשו על דעת ראשונה למרות שלא הזכירו זאת במפורש.
ב. כתובות (צ' ע"א): "מתניתין: קטן שהשיאו אביו - כתובתה קיימת, שעל מנת כן קיימה, גר שנתגיירה אשתו עמו - כתובתה קיימת, שעל מנת כן קיימה".
והתוספות ד"ה "לא שנו אלא מנה ומאתים", הקשו כך:
"ואם תאמר אם כן מאי קמ"ל מתניתין שעל מנת כן קיימה, אפילו לא כתב לה מעולם יש לה כתובה?...ויש לומר דאשמועינן היכא דנשאה בתולה אף על גב דכשגדלה או נתגיירה כבר היא בעולה, אפילו הכי יש לה כתובה מאתים, שעל מנת כן קיימה שיהא עכשיו כתחלת נישואיה".
כלומר, התוס' מבאר לנו שהחידוש בדין הוא שכיון שהבעל המשיך לחיות עם אשתו גם לאחר שחל שינוי במעמד שלה, וכעת מן הדין היא ראויה לכתובה של מנה מכיון שאינה בתולה, מכל מקום שתיקתו בשעת הנישואין מורה על כך שהסכים להמשיך את חיוב הכתובה הראשון שעמד על מאתיים, וכדין בתולה.
הציץ-אליעזר (חלק ה' סימן ל' ד"ה וחשבתי לומר) מתייחס לדין השו"ע שהזכרנו, לפיו המשכיר שהניח את השוכר להמשיך לגור לאחר פקיעת החוזה, דעתו על השכר הראשון, ומעיר שלא תמיד הדין כך:
"וחשבתי לומר, דזהו דוקא כשהשוכר שכר את הבית בסתמא בלי זמן קצוב, אבל אם שכרו לזמן קצוב וכלה הזמן ורק המשכיר מניח אותו להמשיך לגור, או שהוא ממונע מלהוציאו על פי החוק הממשלתי כפי שהוא כאן בארץ גם לפני יציאת החק החדש, בכהאי גונא מכיון שכבר עבר הזמן הקצוב לשכירות גם השו"ע יודה שאפילו בעמדו בסתמא לא אמרינן דהיה דעתם על השכר הראשון מכיון שכבר כלה הזמן ההוא, ויכול שפיר להוסיף לו על השכר למפרע מאז שכלה הזמן או מאז שהורשה לו להוסיף על השכר גם בעמדו זמן מה בסתמא".
העולה מן הדברים הוא שאנו אומרים שדעתם על השכר הראשון דווקא אם לא הסתיים החוזה, או שהסתיים וחתמו בכתב או סיכמו בעל פה חוזה חדש לזמן קצוב נוסף. אולם אם הסתיים החוזה הראשון ולא חתמו על חוזה חדש, והשוכר המשיך לגור בדירה ללא דין ודברים עם המשכיר, יכול המשכיר לדרוש שכר גבוה יותר גם על החודשים הקודמים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













