ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- שכירות דירה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
השכרתי בשנת תשס"ז דירה לפלוני בחוזה כתוב וחתום. בסיום השנה הארכנו בעל פה את השכירות לשנה נוספת. האם ההסכם בעל פה תקף כמו חוזה כתוב וחתום וחלים עליו כל החובות של שני הצדדים כפי שהיו כתובות שנה קודם?
תשובה:
אם בתום תקופת השכירות הראשונה הארכתם את השכירות בעל פה לזמן קצוב ומוסכם ואף אחד מן הצדדים לא העלה דרישה לשינוי תנאי החוזה, ולאחר הסיכום בעל פה השוכר המשיך לדור בדירה, הרי שדעת שניכם להמשיך כפי התנאים והחיובים שנהגו עד עתה ובעצם החוזה הכתוב הקודם מחייב אתכם אף כעת.
המקור לדברים הוא בסימן שי"ב בשו"ע חלק חושן המשפט, העוסק בהלכות שוכר. בסעיף ט' (שם) הנידון הוא על שינוי מחיר השכירות מצד אחד הצדדים, ופוסק השו"ע שתביעה לשינוי כזה יכולה לבוא רק אם היתנו קודם שתם זמן השכירות הראשון וז"ל "אבל אם עמדו בסתם, מסתמא דעתם היה על השכר הראשון". ומנושא גובה מחיר השכירות ניתן ללמוד שהוא הדין גם לשאר החיובים והתנאים שבין שוכר למשכיר.
הרחבה:
הדין מובא בשו"ע אך אין מקור מפורש בגמרא, אמנם הגר"א (ס"ק י"ט) מביא שני מקורות להוכיח את הדין:
א. תוספתא מסכת קידושין פרק ב': "זה אומר במנה וזה אומר במאתים, והלך זה לביתו וזה לביתו, ואחר כך תבעו זה את זה. אם הלוקח תבע את המוכר ייעשו דברי מוכר, ואם המוכר תבע את הלוקח ייעשו דברי לוקח".
הרי"ף והרא"ש למדו מהתוספתא את העיקרון שאם דובר על מחיר או פרט מסוים ונפרדו, ולאחר זמן נפגשו ועשו המקח ללא דיבור, הרי שעשו על דעת ראשונה למרות שלא הזכירו זאת במפורש.
ב. כתובות (צ' ע"א): "מתניתין: קטן שהשיאו אביו - כתובתה קיימת, שעל מנת כן קיימה, גר שנתגיירה אשתו עמו - כתובתה קיימת, שעל מנת כן קיימה".
והתוספות ד"ה "לא שנו אלא מנה ומאתים", הקשו כך:
"ואם תאמר אם כן מאי קמ"ל מתניתין שעל מנת כן קיימה, אפילו לא כתב לה מעולם יש לה כתובה?...ויש לומר דאשמועינן היכא דנשאה בתולה אף על גב דכשגדלה או נתגיירה כבר היא בעולה, אפילו הכי יש לה כתובה מאתים, שעל מנת כן קיימה שיהא עכשיו כתחלת נישואיה".
כלומר, התוס' מבאר לנו שהחידוש בדין הוא שכיון שהבעל המשיך לחיות עם אשתו גם לאחר שחל שינוי במעמד שלה, וכעת מן הדין היא ראויה לכתובה של מנה מכיון שאינה בתולה, מכל מקום שתיקתו בשעת הנישואין מורה על כך שהסכים להמשיך את חיוב הכתובה הראשון שעמד על מאתיים, וכדין בתולה.
הציץ-אליעזר (חלק ה' סימן ל' ד"ה וחשבתי לומר) מתייחס לדין השו"ע שהזכרנו, לפיו המשכיר שהניח את השוכר להמשיך לגור לאחר פקיעת החוזה, דעתו על השכר הראשון, ומעיר שלא תמיד הדין כך:
"וחשבתי לומר, דזהו דוקא כשהשוכר שכר את הבית בסתמא בלי זמן קצוב, אבל אם שכרו לזמן קצוב וכלה הזמן ורק המשכיר מניח אותו להמשיך לגור, או שהוא ממונע מלהוציאו על פי החוק הממשלתי כפי שהוא כאן בארץ גם לפני יציאת החק החדש, בכהאי גונא מכיון שכבר עבר הזמן הקצוב לשכירות גם השו"ע יודה שאפילו בעמדו בסתמא לא אמרינן דהיה דעתם על השכר הראשון מכיון שכבר כלה הזמן ההוא, ויכול שפיר להוסיף לו על השכר למפרע מאז שכלה הזמן או מאז שהורשה לו להוסיף על השכר גם בעמדו זמן מה בסתמא".
העולה מן הדברים הוא שאנו אומרים שדעתם על השכר הראשון דווקא אם לא הסתיים החוזה, או שהסתיים וחתמו בכתב או סיכמו בעל פה חוזה חדש לזמן קצוב נוסף. אולם אם הסתיים החוזה הראשון ולא חתמו על חוזה חדש, והשוכר המשיך לגור בדירה ללא דין ודברים עם המשכיר, יכול המשכיר לדרוש שכר גבוה יותר גם על החודשים הקודמים.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
איך נראית נקמה יהודית?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
מה המשמעות הנחת תפילין?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
