ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- עובד ומעביד
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אני עבדתי בעמותה במשך 10 שנים, רוב השנים הכספים שולמו לי כמלגה, ורק במהלך השנתיים האחרונות שולם לי כמשכורת. פוטרתי באוגוסט 2009 ועד היום למרות טלפונים טרם שולמו לי פיצויי פיטורין וכן הבראה ופדיון ימי חופשה. לפני כשבוע שלחתי מכתב ובו דרישותי וכן דרישה לתשלום הלנת פיצויי פיטורין, כשהתקבל המכתב, נענו כל דרישותי, כמובן שלגבי הלנת פיצויי פיטורין הם לא כל כך מוכנים לשלם זאת.
שאלותי:
א. האם מותר לקבל על פי ההלכה פיצויי הלנת פיטורין.
ב. האם מותר לי לתבוע פיצויים על תקופת עבודתי שעבדתי וקיבלתי את משכורתי כמלגה.
תשובה:
א. התשובה לשאלה זו, תלויה באופן חישוב הקנס על הלנת הפיטורין. שכן אם הקנס על האיחור הוא קנס שנעשה באופן חד פעמי אזי אין בעיה של ריבית, אך אם הקנס גדל מדי חודש או מדי תקופה קבועה ישנה בעיה של ריבית ואסור לך לתבוע ולקבל את תוספת פיצויי הלנת הפיטורין.
ב. אם זכאותך לפיצויים נאמרה לך מראש במפורש או שהדבר היה ברור כאשר הוסכם על המילגה אזי הדין הוא לפי המוסכם. אך אם לא היה סיכום מפורש הדין תלוי במנהג המקום. כלומר, אם הם נוהגים לתת פיצויים לכולם ובכללם למי שקיבל מילגה, והסיבה שנתנו מילגה הייתה רק כדי לחסוך להם מס מעסיק וכו', את יכולה לתבוע פיצויים. אולם אם לא נתנו אף פעם באותו מקום פיצויים למי שקיבל מילגה וכך מקובל שם, אז אינך יכולה לתבוע. אולם, כאשר המציאות אינה ברורה לכאן או לכאן, ידך על התחתונה ואינך יכולה לתבוע, שכן מכיוון שאת באה להוציא מהם מוטלת עלייך חובת ההוכחה.
תוספת עיון:
1. ישנו הבדל בין קנס חד פעמי לקנס ההולך וגדל עם הזמן. קנס רב פעמי נקבע ככזה בתור פיצוי על המתנת המעות, ונחשב כריבית. אולם קנס חד פעמי יש לתלות שכוונתו שישלם בזמן שהרי בין אם ישלם מיד לאחר שעבר הזמן ובין אם ישלם לאחר זמן רב, ישלם אותו הסכום. כמו כן, כיון שמיד לאחר עבור הזמן מתחייב בקנס אין כאן "שכר המתנה" שהרי לא היה צריך להמתין כלל עבור התוספת. החילוק הזה מובא בשו"ת מהרלנ"ח (סימן ק"ד), וזו לשונו "וחילוק גדול יש בין נידון דידן לההיא מתניתין, דהתם אינו מתרבה משום אגר נטר כלל, שאילו פרעו בזמנו אינו מרבה לו כלום, וכשלא פרעו מיד בתשלום הזמן ממש, חייב ליתן לו באותה שעה קרן וקנס ואינו ממתין לו על הקרן כלל. אבל בנידון דידן אף על גב דבזמן הראשון ליכא אגר נטר אם יפרע לו בזמנו, על שאר הזמן איכא אגר נטר שכבר קצץ על כל שבוע כך וכך".
קנס רב פעמי, אם נעשה בדרך הלוואה נחלקו הפוסקים האם זוהי ריבית גמורה מהתורה (שו"ת רשב"א ב', ב'), או שזו ריבית האסורה רק מדרבנן (גידולי תרומה שער מ"ו, ד', ל"ב) שהרי אם פורע בזמן אינו מוסיף לו כלום וכשעובר הזמן מיד צריך להוסיף לו, הרי שאין כאן שכר המתנה אלא רק קנס. במח' זו פסק בספר "מלוה ה'" כרשב"א, וכן הראש"ל הגר"ע יוסף (יבי"א ח"א יו"ד סי' יג) פסק שכן נראית דעת השו"ע. אולם אם מדובר בקנס חד פעמי על האיחור בתשלום ההלוואה, האיסור אינו אלא מדרבנן.
כאשר אנו באים לדון על קנס שאינו בא מטעם הלוואה אלא בדרך מקח וממכר, הדין קל יותר בדרגה אחת (ב"י בשם תשובת ריב"ש סימן של"ה), ולכן קנס רב פעמי אסור מדרבנן, וקנס חד פעמי מותר לגמרי. כספי הפיטורין אינם בגדר הלוואה אלא בגדר מו"מ, ולכן קנס חד פעמי מותר.
2. בענייני עובד ומעביד הכל הולך אחר המנהג אלא אם כן התנו במפורש באופן אחר. מקור הדין הוא בשולחן ערוך חושן משפט הלכות שכירות פועלים סימנים של"א ושל"ב.
מקורות נוספים לעיון: ספר מלוה ה' לרב משה לוי ח"א פ"ג סע' כ'-כ"ד. ספר ריבית לאור ההלכה פ"ו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













