ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- עובד ומעביד
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אני עבדתי בעמותה במשך 10 שנים, רוב השנים הכספים שולמו לי כמלגה, ורק במהלך השנתיים האחרונות שולם לי כמשכורת. פוטרתי באוגוסט 2009 ועד היום למרות טלפונים טרם שולמו לי פיצויי פיטורין וכן הבראה ופדיון ימי חופשה. לפני כשבוע שלחתי מכתב ובו דרישותי וכן דרישה לתשלום הלנת פיצויי פיטורין, כשהתקבל המכתב, נענו כל דרישותי, כמובן שלגבי הלנת פיצויי פיטורין הם לא כל כך מוכנים לשלם זאת.
שאלותי:
א. האם מותר לקבל על פי ההלכה פיצויי הלנת פיטורין.
ב. האם מותר לי לתבוע פיצויים על תקופת עבודתי שעבדתי וקיבלתי את משכורתי כמלגה.
תשובה:
א. התשובה לשאלה זו, תלויה באופן חישוב הקנס על הלנת הפיטורין. שכן אם הקנס על האיחור הוא קנס שנעשה באופן חד פעמי אזי אין בעיה של ריבית, אך אם הקנס גדל מדי חודש או מדי תקופה קבועה ישנה בעיה של ריבית ואסור לך לתבוע ולקבל את תוספת פיצויי הלנת הפיטורין.
ב. אם זכאותך לפיצויים נאמרה לך מראש במפורש או שהדבר היה ברור כאשר הוסכם על המילגה אזי הדין הוא לפי המוסכם. אך אם לא היה סיכום מפורש הדין תלוי במנהג המקום. כלומר, אם הם נוהגים לתת פיצויים לכולם ובכללם למי שקיבל מילגה, והסיבה שנתנו מילגה הייתה רק כדי לחסוך להם מס מעסיק וכו', את יכולה לתבוע פיצויים. אולם אם לא נתנו אף פעם באותו מקום פיצויים למי שקיבל מילגה וכך מקובל שם, אז אינך יכולה לתבוע. אולם, כאשר המציאות אינה ברורה לכאן או לכאן, ידך על התחתונה ואינך יכולה לתבוע, שכן מכיוון שאת באה להוציא מהם מוטלת עלייך חובת ההוכחה.
תוספת עיון:
1. ישנו הבדל בין קנס חד פעמי לקנס ההולך וגדל עם הזמן. קנס רב פעמי נקבע ככזה בתור פיצוי על המתנת המעות, ונחשב כריבית. אולם קנס חד פעמי יש לתלות שכוונתו שישלם בזמן שהרי בין אם ישלם מיד לאחר שעבר הזמן ובין אם ישלם לאחר זמן רב, ישלם אותו הסכום. כמו כן, כיון שמיד לאחר עבור הזמן מתחייב בקנס אין כאן "שכר המתנה" שהרי לא היה צריך להמתין כלל עבור התוספת. החילוק הזה מובא בשו"ת מהרלנ"ח (סימן ק"ד), וזו לשונו "וחילוק גדול יש בין נידון דידן לההיא מתניתין, דהתם אינו מתרבה משום אגר נטר כלל, שאילו פרעו בזמנו אינו מרבה לו כלום, וכשלא פרעו מיד בתשלום הזמן ממש, חייב ליתן לו באותה שעה קרן וקנס ואינו ממתין לו על הקרן כלל. אבל בנידון דידן אף על גב דבזמן הראשון ליכא אגר נטר אם יפרע לו בזמנו, על שאר הזמן איכא אגר נטר שכבר קצץ על כל שבוע כך וכך".
קנס רב פעמי, אם נעשה בדרך הלוואה נחלקו הפוסקים האם זוהי ריבית גמורה מהתורה (שו"ת רשב"א ב', ב'), או שזו ריבית האסורה רק מדרבנן (גידולי תרומה שער מ"ו, ד', ל"ב) שהרי אם פורע בזמן אינו מוסיף לו כלום וכשעובר הזמן מיד צריך להוסיף לו, הרי שאין כאן שכר המתנה אלא רק קנס. במח' זו פסק בספר "מלוה ה'" כרשב"א, וכן הראש"ל הגר"ע יוסף (יבי"א ח"א יו"ד סי' יג) פסק שכן נראית דעת השו"ע. אולם אם מדובר בקנס חד פעמי על האיחור בתשלום ההלוואה, האיסור אינו אלא מדרבנן.
כאשר אנו באים לדון על קנס שאינו בא מטעם הלוואה אלא בדרך מקח וממכר, הדין קל יותר בדרגה אחת (ב"י בשם תשובת ריב"ש סימן של"ה), ולכן קנס רב פעמי אסור מדרבנן, וקנס חד פעמי מותר לגמרי. כספי הפיטורין אינם בגדר הלוואה אלא בגדר מו"מ, ולכן קנס חד פעמי מותר.
2. בענייני עובד ומעביד הכל הולך אחר המנהג אלא אם כן התנו במפורש באופן אחר. מקור הדין הוא בשולחן ערוך חושן משפט הלכות שכירות פועלים סימנים של"א ושל"ב.
מקורות נוספים לעיון: ספר מלוה ה' לרב משה לוי ח"א פ"ג סע' כ'-כ"ד. ספר ריבית לאור ההלכה פ"ו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
