ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפגעי תאונות הדרכים
"וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אֵת שֵׁשׁ עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לָנֻס שָׁמָּה הָרֹצֵחַ וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר" (במדבר ל"ה ו).
גם בהיות בני ישראל חונים במדבר שימש מחנה לויה כעיר מקלט עבור רוצחים בשוגג, כמו שמצינו דרשת חז"ל על הפסוק :"וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה" (שמות כ"א יג) "תניא "ושמתי לך - מקום" בחייך, מקום - מקומך, " אשר ינוס שמה" - מלמד שמגלין במדבר, להיכן גולין? למחנה לויה" (זבחים קיז ע"א, מכות יב ע"ב). הגמרא קושרת באופן מוחלט את ערי הלוים לערי המקלט וברור לה שכל ערי הלויים שמשו גם כערי מקלט (מכות יג ע"א ועיין שם בר"ח ובסמ"ג עשין סג שלדעתם, זו גם שיטת הירושלמי). ננסה להסביר מה הקשר בין שתי הפרשיות.
התורה מקשרת בין חייו ומותו של הכהן הגדול ובין חיוב גלות של רוצח בשוגג :
"כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל וְאַחֲרֵי מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל יָשׁוּב הָרֹצֵחַ אֶל אֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ" (במדבר ל"ה כח). כנראה שהכהן הגדול הוא האחראי לא רק לעבודה הפולחנית בבית המקדש, אלא שהוא אחראי לא פחות למצב הרוחני של העם ולהגברת ההשפעה הרוחנית החיובית של המקדש על העם הליכותיו ורמתו המוסרית. לכן מציאות חברתית שבה הערך של חיי אדם לא נמצא במקום מספיק גבוה בסולם הערכים, תלויה בצוואריו של המנהיג הרוחני. רוצח ואפילו בשוגג מחייב כפרה מצד המנהיג ולכן רק במיתתו המכפרת חוזר הרוצח למקומו, ומסיים את גלותו. היכן ישהה בזמן הגלות? האם מספיק שלא יהיה במקומו כדי להביאו לחשבון נפש?
באה התורה ומחדשת שלא! הגולה חייב לגלות למקום בו חיים האנשים שתפקידם הוא לדאוג לרמה הרוחנית - המוסרית הגבוהה של העם. כך נרויח פעמיים. הרוצח ישהה באווירה רוחנית מתקנת והאחראים לכך יקבלו תזכורת יום יומית למצב. הסבר בכיוון זה מצאנו בדברי בעל ספר החינוך:
"ושרש מצוה זו ידוע הוא כי שבט הלוי מבחר השבטים ונכון לעבודת בית ה', ואין לו חלק עם ישראל בנחלת שדות וכרמים, אבל ערים היו צריכים להם על כל פנים לשבת הם ובניהם וטפם וכל חיתם, ומפני גודל מעלתם וכושר פעלם וחין ערכם נבחרה ארצם לקלוט כל הורג נפש בשגגה יותר מארצות שאר השבטים, אולי תכפר עליו אדמתם המקודשת בקדושתם. ועוד טעם אחר בדבר, כי בהיותם אנשי לבב ידועים במעלות המדות וחכמות נכבדות, ידוע לכל שלא ישטמו הרוצח שינצל אליהם ולא יגעו בו, ואף כי יהרוג אחד מאוהביהם או מגואליהם אחר אשר בפתע בלא איבה יהרגנו. ועל השבט הזה הנבחר נאמר [דברים ל"ג, ט'] האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו, כלומר שלא יעשו דבר בעולם זולתי מדרך היושר ועל כיוון האמת, ולא יטה לבם אהבת אדם, ואפילו אהבת אב ואם ואחים ובנים שהטבע תחייב אהבתם ותכריחה, וכל שכן אהבת שאר בני אדם" (מצוה תח ד"ה שורש מצוה).
לפי עקרון זה משמע שמי שמקבל על עצמו את תפקידי הלוי, חייב באותה מידה לקבל על עצמו את המחויבות החברתית, סוציולוגית כלפי החברה והעם. כל מי שנדב לבו אותו להקדיש חייו ללימוד תורה, מקבל על עצמו באופן אוטומטי להקדיש חלק מזמנו לעבודה קהילתית שתרומם את העם מבחינה רוחנית מוסרית.
(נדגיש במאמר מוסגר כי בעיית ה"רצח בשוגג" מצויה גם בימינו, בתאונות דרכים ר"ל, ודווקא עכשיו, בימות הקיץ, חובת הזהירות עוד יותר גדולה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
