- פרשת שבוע ותנ"ך
- שלח לך
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ספר יחזקאל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
17002
אולם מקריאה בספר יחזקאל : "גם אני נשאתי את ידי להם במדבר להפיץ אותם בגויים ולזרות אותם בארצות" (פרק כ כג) ובספר בתהלים : "וימאסו בארץ חמדה... וישא ידו להם להפיל אותם במדבר, והפיל זרעם בגויים ולזרותם בארצות" (פרק קו כד-כז), כשמשחזרים את המאורע , אנחנו מגלים שהיה עונש נוסף והוא פזור עם ישראל בגלות. וצריך להבין מהו מקורם של דוד ויחזקאל?
הרד"ק רוצה לומר שמקורם בפסוק : "וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב ... וישב ממנו שבי" (במדבר כ"א א).
גם דוד בתהילים וגם יחזקאל נוקטים בלשון שבועה "גם אני נשאתי את ידי", "וישא ידו להם". יתכן והם רומזים לפסוק בפרשתנו "ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ" (י"ד כא) שנוקט גם הוא בלשון שבועה "חי אני". כאן הקב"ה קובע שהתיקון לחטא המרגלים יהיה שכבודו יתגלה בכל העולם כולו. הדבר יקרה על ידי פזור עם ישראל בין כל האומות. למציאות כבוד ה' בכל העולם על ידי גלות יש פן שלילי ויש פן חיובי.
כשישראל יוצאים לגלות הם מלווים ע"י השכינה, השכינה נמצאת עמהם בגלות "עמו אנכי בצרה", ומצד שני גלות ישראל היא גם גלות השכינה, ממילא גאולת ישראל היא גאולת השכינה.
"בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקב"ה שכל מקום שגלו גלתה שכינה עמהם, גלו למצרים שכינה עמהן וכו' גלו לבבל שכינה עמהן וכו' ואף כשהן עתידין ליגאל שכינה עמהן שנאמר ושב ה' אלוקיך את שבותך והשיב לא נאמר אלא ושב מלמד שהקב"ה שב עמהם מדין הגלות" (מגילה כט).
"הושיעה ימינך וענני" - אמר הקב"ה קץ נתתי לימיני כל זמן שבני משועבדים תהא ימיני משועבדת גאלתי בני גאלתי ימיני" (ילקוט שמעוני) כביכול "כוח של מעלה" המכונה ימין, כבול בתקופת הגלות והגאולה היא קץ לשעבוד הימין.
המלבי"ם טוען שלולא חטא המרגלים היה משה נכנס לארץ ובונה את בית המקדש וכך הכל היה "מהלך ניסי" של גאולה שלמה ללא גלות. אולם בגלל החטא משה "נשאר" במדבר כדי שייכנס לעתיד לבוא לארץ עם מתי המדבר. הכניסה לארץ היתה בדרך הטבע ונשארו בה חלק מן העמים כדי לנסותנו. עד הגאולה יהיו עליות וירידות עד שהכל יתוקן באחרית הימים. כדי שכל העמים, בסופו של התהליך, יקראו בשם ה', ונגיע למצב שימלא כבוד ה' את כל הארץ, יש לצאת לגלות. וכך אנו מוצאים בחז"ל : "ואמר רבי אלעזר: לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר (הושע ב) וזרעתיה לי בארץ. כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה כורין" (פסחים דף פז עמוד ב ).
פזורו של העם בגלות הוא מעין פעולת זריעה שאמורה להצמיח פירות. עצם קיומנו כ"שה בין שבעים זאבים" הוא הוא גלוי גבורותיו של הקב"ה (עיין יומא עט ע"א). לולא חטא המרגלים הרי גלוי כבוד ה' נעשה ע"י יישובם של עם ישראל בארץ ישראל בצורה נעלה מטבע כל הארצות, אבל בגלל החטא צריך את הגלות כדי להגיע לתכלית זו של "וימלא כבוד ה' את כל הארץ".
הבה נתפלל כולנו שנזכה לתקן את חטא המרגלים
וממילא יתבטל הצורך בגלות.
רבנו בחיי פרשת שלח - לך - חלק א'
הרב חיים כץ | כ בסיוון תשפ"ד
תלמידיו של כלב בן יפונה
הרב חיים בן שושן | כ' סיון תשפ"ד
פרשת שלח תשמ"ט-נ"א: משמעות חטא המרגלים ותיקונו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשמ"ט-נ"א
העמק דבר פרשת שלח-לך חלק א'
הרב חיים כץ | י"ח סיוון תשפ"ג
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
למה ללמוד גמרא?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
איך מותר להכין קפה בשבת?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
סוד ההתחדשות של יצחק
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
האם מותר לפנות למקובלים?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה התורה חוזרת על תיאור בניית המשכן?
שיחת מוצ"ש פרשת ויקהל - פקודי תשפ"א
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | א' ניסן תשפ"א
למה התורה חוזרת על תיאור בניית המשכן?
שיחת מוצ"ש פרשת ויקהל - פקודי תשפ"א
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | א' ניסן תשפ"א

שבת ומשכן
לפרשת ויקהל
הרב דוד דב לבנון | ויקהל תש"ס
