ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר יחזקאל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
אולם מקריאה בספר יחזקאל : "גם אני נשאתי את ידי להם במדבר להפיץ אותם בגויים ולזרות אותם בארצות" (פרק כ כג) ובספר בתהלים : "וימאסו בארץ חמדה... וישא ידו להם להפיל אותם במדבר, והפיל זרעם בגויים ולזרותם בארצות" (פרק קו כד-כז), כשמשחזרים את המאורע , אנחנו מגלים שהיה עונש נוסף והוא פזור עם ישראל בגלות. וצריך להבין מהו מקורם של דוד ויחזקאל?
הרד"ק רוצה לומר שמקורם בפסוק : "וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב ... וישב ממנו שבי" (במדבר כ"א א).
גם דוד בתהילים וגם יחזקאל נוקטים בלשון שבועה "גם אני נשאתי את ידי", "וישא ידו להם". יתכן והם רומזים לפסוק בפרשתנו "ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ" (י"ד כא) שנוקט גם הוא בלשון שבועה "חי אני". כאן הקב"ה קובע שהתיקון לחטא המרגלים יהיה שכבודו יתגלה בכל העולם כולו. הדבר יקרה על ידי פזור עם ישראל בין כל האומות. למציאות כבוד ה' בכל העולם על ידי גלות יש פן שלילי ויש פן חיובי.
כשישראל יוצאים לגלות הם מלווים ע"י השכינה, השכינה נמצאת עמהם בגלות "עמו אנכי בצרה", ומצד שני גלות ישראל היא גם גלות השכינה, ממילא גאולת ישראל היא גאולת השכינה.
"בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקב"ה שכל מקום שגלו גלתה שכינה עמהם, גלו למצרים שכינה עמהן וכו' גלו לבבל שכינה עמהן וכו' ואף כשהן עתידין ליגאל שכינה עמהן שנאמר ושב ה' אלוקיך את שבותך והשיב לא נאמר אלא ושב מלמד שהקב"ה שב עמהם מדין הגלות" (מגילה כט).
"הושיעה ימינך וענני" - אמר הקב"ה קץ נתתי לימיני כל זמן שבני משועבדים תהא ימיני משועבדת גאלתי בני גאלתי ימיני" (ילקוט שמעוני) כביכול "כוח של מעלה" המכונה ימין, כבול בתקופת הגלות והגאולה היא קץ לשעבוד הימין.
המלבי"ם טוען שלולא חטא המרגלים היה משה נכנס לארץ ובונה את בית המקדש וכך הכל היה "מהלך ניסי" של גאולה שלמה ללא גלות. אולם בגלל החטא משה "נשאר" במדבר כדי שייכנס לעתיד לבוא לארץ עם מתי המדבר. הכניסה לארץ היתה בדרך הטבע ונשארו בה חלק מן העמים כדי לנסותנו. עד הגאולה יהיו עליות וירידות עד שהכל יתוקן באחרית הימים. כדי שכל העמים, בסופו של התהליך, יקראו בשם ה', ונגיע למצב שימלא כבוד ה' את כל הארץ, יש לצאת לגלות. וכך אנו מוצאים בחז"ל : "ואמר רבי אלעזר: לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר (הושע ב) וזרעתיה לי בארץ. כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה כורין" (פסחים דף פז עמוד ב ).
פזורו של העם בגלות הוא מעין פעולת זריעה שאמורה להצמיח פירות. עצם קיומנו כ"שה בין שבעים זאבים" הוא הוא גלוי גבורותיו של הקב"ה (עיין יומא עט ע"א). לולא חטא המרגלים הרי גלוי כבוד ה' נעשה ע"י יישובם של עם ישראל בארץ ישראל בצורה נעלה מטבע כל הארצות, אבל בגלל החטא צריך את הגלות כדי להגיע לתכלית זו של "וימלא כבוד ה' את כל הארץ".
הבה נתפלל כולנו שנזכה לתקן את חטא המרגלים
וממילא יתבטל הצורך בגלות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














