ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"רבי חנינא בן גמליאל אומר: לא כדרך שחלוקין בחומש הפקודים חלוקין באבני אפוד, אלא כדרך שחלוקין בחומש שני" (לו ע"א ע"ב).
מסביר רש"י במקום : "לא כדרך שחלוקין בחומש הפקודים - כלומר לא כדרך שסדורים בחומש הפקודים הוא ספר וידבר שנסדרו בראשו אלה שמות האנשים אשר יעמדו וגו' (במדבר א). בחומש שני - בתחילת ואלה שמות ראובן שמעון לוי ויהודה ויששכר וזבולון באחד מהן בשני בנימין דן ונפתלי גד ואשר ויוסף".
מצינו אם כן שלש שמות לחומש הרביעי: ספר הפקודים, ספר וידבר וספר במדבר. השם שבחר התנא "חומש הפקודים" בודאי קשור לשני המפקדים המופיעים בספר, הראשון בתחילת פרשת במדבר, המתוארך לראשית השנה השניה ליציאת מצרים, והשני המופיע בפרשת פנחס שנערך לפני הכניסה לארץ, ואם כך הוא מבטא את היותם נושא מרכזי בספר. השם "חומש וידבר" הוא כנראה "שם טכני" המבוסס על המלה הראשונה בספר. אבל יש לנסות להבין את פשר השם "חומש במדבר" ולבדוק האם יש לו משמעות מיוחדת. מדברי כמה מגדולי ישראל נראה שאכן כך הוא הדבר.
הרמב"ן בפתיחה לספר כותב :"כולו במצות עשה שנצטוו בהם בעמדם במדבר ובניסים הנעשים להם...".
גם בהקדמת האברבנאל מצינו "בא הספר הרביעי לספר סדר הנהגת העם איך היה במדבר..."
ובהמשך דבריו שם גם מודגש "כל תלאותיהם בהיותם במדבר...".
ננסה לעמוד בקצרה על טבעו של המדבר והיחס אליו מצד הקב"ה ועם ישראל.
בפרק כ פס' ה מתלונן העם "ולמה העליתנו אל המקום הרע הזה" ובדברים פרק ח פס' טו מוגדר הוא "במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים". גם בפרשת האזינו מצאנו "ימצאהו בארץ מדבר בתוהו ילל ישמן". מצד שני דווקא במדבר ניתנה התורה וכך מסבירים חז"ל במדרש "אמר הקב"ה זה המדבר טוב מכל המדינות כאן אני בונה לי אכסניא" (תנחומא במדבר ב).
צריך להסביר כי אמנם התורה ניתנה על מנת שיקיימוה במקום ישוב בארץ ישראל. נתינתה לעומת זה הייתה צריכה להיות דווקא במדבר. חז"ל קבעו "לא נתנה התורה לדרוש אלא לאוכלי המן שלא היה להם צורך לא למלאכה ולא לסחורה" (תנחומא פרשת בשלח סימן כ).
על הפסוק "המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה" (ירמיה ב' לא) דורשים חז"ל :
"...אמר הקב"ה לישראל על שאמרתם למשה למה העליתנו ממצרים להמית במדבר וכי כמדבר הייתי לישראל וכי כמדבר עשיתי עמהם בנוהג שבעולם מלך בשר ודם שיצא למדבר שמא מוצא הוא שם שלוה כשם שהיה מוצא בפלטין או אכילה או שתייה ואתם.. שהרביצם כדרכי המלכים רבוצין על מטותיהם ... שבזכות משה הייתם אוכלים את המן ... ובזכות אהרן הקפתי אתכם בענני כבוד ... והבאר בזכות מרים" (במדבר רבה פרשה א ד"א וידבר).
כלומר המדבר הנראה במבט אנושי כמקום "מקום רע" יכול להפוך ברצון ד' ל"אכסניה של הקב"ה" הדבר תלוי בדרגתינו.
חז"ל אמרו על הפסוק "מי זאת עלה מן המדבר" (שיר השירים ג' ו): "עילויה מן המדבר, סילוקה מן המדבר, מיתתה מן המדבר" (שיר השירים רבה פרשה ג ד"ה מי). המלה "עולה" מתפרשת לשני צדדים גם כהתעלות וכהתרוממות וגם כהסתלקות. (עיין גם קונקודנציה חדשה שורש ע.ל.ה). את השהות במדבר יש לנצל לסילוק ההנהגות הפסולות שרכשו במצרים, וגם להתעלות בקיום התורה כהכנה לדורות, יש לנצל את הקמת המשכן שיסודו במדבר כיסוד למקדש ד' בארץ ישראל, לדורות. כך גם יידרש הפסוק "במדבר הזה יתמו ושם ימתו" (במדבר י"ד לה) יתמו -מלשון תמימות ושלמות, ימתו -בבחינת יפטרו מהמטען השלילי אותו רכשו במצרים.
אנו שלא זכינו להתארח ב"אכסניית המדבר" נתפלל שנזכה להנות ממעלותיה של ארץ ישראל ולהגיע בה לשלמות הנכספת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
