ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל וגו'".
אמרו במדרש (רבה ב): מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן (משלי, כח, כג).
"מוכיח", זה משה. "אדם", אלו ישראל, שנאמר (יחזקאל לד, לא), "וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם." הוכיחן להביאם אחריו, לפיכך "חן ימצא", שנאמר (שמות לג, יז), "וְגַם מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי". "מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן", זה בלעם שהחליק בלשונו לישראל בברכות שהרבה להם וגבה לבם ונפלו בשטים עשרים וארבעה אלף. ועל זה נאמר (משלי כז, ו), "נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא", כי כל מה שהיו ישראל מרבים לחטוא היה משה מרבה להוכיחם ומתפלל עליהם עד שהיו מתרצין אצל הקדוש ברוך הוא והיו מוצאין חן בעיניו.
ולכאורה לא מובן, מדוע מייחס המדרש, את מציאת החן של משה רבינו לפני הקדוש ברוך הוא, להיות משה רבינו מוכיח עם ישראל, בעוד מעלותיו של משה רבינו מרובות מאוד, וכושרו להוכיח את ישראל הינה רק אחת מהן.
אמנם מציאת החן משמעה השראת השכינה, שזה לשונו של רבינו בחיי פרשת כי תשא (שמות לג, יג):
"והנה משה רבינו אחר שלמד סדרי תפילה ותחנונים השתחוה אל העובר על פניו וביקש מלפניו שילך תמיד בקרבם, הוא שנאמר, אם נא מצאתי חן בעיניך במדת הדין, ילך נא הוא השכינה, וכו', שביקש שיהיה הענין כן תמיד מכאן ואילך שתלך השכינה בקרבם בכל מקום שיהיו. וכו'." ע"כ.
ומכוח השראת השכינה יש נבואה. וכבר לימדונו חכמים (סנהדרין יא, א) ששכינה שורה על האדם לא בזכות מעשיו המעולים, כי אם בזכות הכלל כולו. שכך אמרו על הלל הזקן, שראוי שתשרה עליו שכינה אלא שאין דורו זכאי לכך. זה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו (שמות לב, ז), "לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים" פרש"י: "רד מגדולתך, לא נתתי לך גדולה אלא בשבילם. וכו'". ע"כ. ללמדך כי גדלותו האישית של החסיד והעניו אינה מספיקה כדי שיהיה נביא, כי גילוי שכינה בעולם, שהקדוש ברוך הוא מדבר עם אדם, נובע מכלל האומה, שהם התפרטות הכוחות הקיימים בבריאה, וכולם משועבדים לבורא, וכך מתגדל ומתקדש שמו של הקדוש ברוך הוא בעולמו.
משה רבינו שכוחותיו כולם משועבדים לה' וכל רצונו שימלא מלכות שדי בכל העולם, משפיע על ישראל להתעלות מחסרונותיהם ולמלא רצון הקדוש ברוך הוא. לעומת בלעם שרואה את הכוח הגנוז בישראל, ואינו מביא את ישראל לעמול כדי להחליש את יצרם הרע, שנוטה לחומריות, ולכן הפסוק אומר, מוכיח אדם אדם מלשון אדמה שהוא חומרי שנוטה לריחוק מרוחניות, ויש לסייעו לעלות לדרך הנכונה, ומאידך בקלות אפשר להדיחו. אילמלי מעלותיו של משה רבינו, גם התוכחה שהיה מוכיח את ישראל לא היתה פועלת את מלוא תוקפה, כי היו אומרים לו, עד שאתה מוכיח אותנו, קשוט את עצמך. אך כיון שתוכחתו של משה רבינו יוצאת מלב טהור, היו ישראל מתפעלין ממנה ומתרצין לפני הקדוש ברוך הוא.
אכן המדרש מוסיף, היה משה מרבה להוכיחם ומתפלל עליהם שאין די בזה שהחוטא שב מחטאו אלא יש להרבות תפילה ותחנונים לפני הקדוש ברוך הוא שיקבל את התשובה וישפיע שפע רב על ישראל. וכך אמנם זכה משה, שעל ידי מציאת החן שלו לפני הקדוש ברוך הוא, נתגלה לו סוד שלש עשרה מידות הרחמים שאינן חוזרות ריקם כאשר מבקשים בהם לפני ה'. מעתה מובן, שכוח ההוכחה שהיה למשה רבינו נבע מכל גדולתו. משה השפיע על ישראל לקרבם לעבודת ה' הטהורה, מפני שהוא עצמו היה שלם במעשיו. לפיכך מצא חן לפני ה' להשרות שכינתו יתברך עליו הן בגילוי התורה לעַם והן בגילוי התפילה הנכונה שאינה חוזרת ריקם.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
