ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
"מוכיח" - זה משה
המדרש מציין את מעלתו של משה בתור מוכיח; כוחו של משה מגיע מהאומה; משה רבינו, בזכות גדלותו הוא היחיד שיכול להוכיח את ישראל.
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל וגו'".
אמרו במדרש (רבה ב): מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן (משלי, כח, כג).
"מוכיח", זה משה. "אדם", אלו ישראל, שנאמר (יחזקאל לד, לא), "וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם." הוכיחן להביאם אחריו, לפיכך "חן ימצא", שנאמר (שמות לג, יז), "וְגַם מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי". "מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן", זה בלעם שהחליק בלשונו לישראל בברכות שהרבה להם וגבה לבם ונפלו בשטים עשרים וארבעה אלף. ועל זה נאמר (משלי כז, ו), "נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא", כי כל מה שהיו ישראל מרבים לחטוא היה משה מרבה להוכיחם ומתפלל עליהם עד שהיו מתרצין אצל הקדוש ברוך הוא והיו מוצאין חן בעיניו.
ולכאורה לא מובן, מדוע מייחס המדרש, את מציאת החן של משה רבינו לפני הקדוש ברוך הוא, להיות משה רבינו מוכיח עם ישראל, בעוד מעלותיו של משה רבינו מרובות מאוד, וכושרו להוכיח את ישראל הינה רק אחת מהן.
אמנם מציאת החן משמעה השראת השכינה, שזה לשונו של רבינו בחיי פרשת כי תשא (שמות לג, יג):
"והנה משה רבינו אחר שלמד סדרי תפילה ותחנונים השתחוה אל העובר על פניו וביקש מלפניו שילך תמיד בקרבם, הוא שנאמר, אם נא מצאתי חן בעיניך במדת הדין, ילך נא הוא השכינה, וכו', שביקש שיהיה הענין כן תמיד מכאן ואילך שתלך השכינה בקרבם בכל מקום שיהיו. וכו'." ע"כ.
ומכוח השראת השכינה יש נבואה. וכבר לימדונו חכמים (סנהדרין יא, א) ששכינה שורה על האדם לא בזכות מעשיו המעולים, כי אם בזכות הכלל כולו. שכך אמרו על הלל הזקן, שראוי שתשרה עליו שכינה אלא שאין דורו זכאי לכך. זה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו (שמות לב, ז), "לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים" פרש"י: "רד מגדולתך, לא נתתי לך גדולה אלא בשבילם. וכו'". ע"כ. ללמדך כי גדלותו האישית של החסיד והעניו אינה מספיקה כדי שיהיה נביא, כי גילוי שכינה בעולם, שהקדוש ברוך הוא מדבר עם אדם, נובע מכלל האומה, שהם התפרטות הכוחות הקיימים בבריאה, וכולם משועבדים לבורא, וכך מתגדל ומתקדש שמו של הקדוש ברוך הוא בעולמו.
משה רבינו שכוחותיו כולם משועבדים לה' וכל רצונו שימלא מלכות שדי בכל העולם, משפיע על ישראל להתעלות מחסרונותיהם ולמלא רצון הקדוש ברוך הוא. לעומת בלעם שרואה את הכוח הגנוז בישראל, ואינו מביא את ישראל לעמול כדי להחליש את יצרם הרע, שנוטה לחומריות, ולכן הפסוק אומר, מוכיח אדם אדם מלשון אדמה שהוא חומרי שנוטה לריחוק מרוחניות, ויש לסייעו לעלות לדרך הנכונה, ומאידך בקלות אפשר להדיחו. אילמלי מעלותיו של משה רבינו, גם התוכחה שהיה מוכיח את ישראל לא היתה פועלת את מלוא תוקפה, כי היו אומרים לו, עד שאתה מוכיח אותנו, קשוט את עצמך. אך כיון שתוכחתו של משה רבינו יוצאת מלב טהור, היו ישראל מתפעלין ממנה ומתרצין לפני הקדוש ברוך הוא.
אכן המדרש מוסיף, היה משה מרבה להוכיחם ומתפלל עליהם שאין די בזה שהחוטא שב מחטאו אלא יש להרבות תפילה ותחנונים לפני הקדוש ברוך הוא שיקבל את התשובה וישפיע שפע רב על ישראל. וכך אמנם זכה משה, שעל ידי מציאת החן שלו לפני הקדוש ברוך הוא, נתגלה לו סוד שלש עשרה מידות הרחמים שאינן חוזרות ריקם כאשר מבקשים בהם לפני ה'. מעתה מובן, שכוח ההוכחה שהיה למשה רבינו נבע מכל גדולתו. משה השפיע על ישראל לקרבם לעבודת ה' הטהורה, מפני שהוא עצמו היה שלם במעשיו. לפיכך מצא חן לפני ה' להשרות שכינתו יתברך עליו הן בגילוי התורה לעַם והן בגילוי התפילה הנכונה שאינה חוזרת ריקם.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

מידות הראי"ה תיקון פגם הברית ומידת הגאווה
ברית ג' - גאווה א'
השיעור עוסק בהשלכות הרוחניות של פגם הברית, הגורם להחשכה פנימית ולניתוק מחוכמת התורה, ובדרך לתקן זאת באמצעות תשובה מאהבה ועיון באגדה המהפכים זדונות לזכויות. בחלקו השני מוסבר כיצד סילוק אבק הגאווה מתוך הכרה שכלית וטהורה מביא לשלמות, לשפלות רוח אמיתית ולשמחה פנימית שאינה תלויה בהשוואה לאחרים.

תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.

תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.

רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו

תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?

אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.

אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.

תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.

הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.

עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.











