ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

זכויות על תרגום ספר מתורגם

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה דיני ממונות וצדקה זכויות יוצרים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

סיון תשע"א

זכויות על תרגום ספר מתורגם


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל

ברשותי ספר מתורגם משפה לשפה, שיש לו זכויות יוצרים, וניתן להשיגו תמורת תשלום. האם אפשר לתרגם את המקור בכוחות עצמי לאותה שפה שתירגמו ולשחררו לרחבי רשת האינטרנט על מנת שכל מי שרוצה ישתמש ויהנה ממנו? האם המעשה ייחשב כגזל כלפי המתרגם שמוכר את תרגומו? האם יש להבדיל בין מתרגם יהודי לגוי גמור ולהתחשב בזה, והאם זה קשור בסוג הספר שרוצים לתרגם (ספר מחשבים/סיפורת/קודש, להבדיל)?

תשובה:
מלשון שאלתך אני מבין שזכויות היוצרים הם רק על התרגום, ואין מניעה מצד הבעלים לתרגם בעצמך את המקור. אם כן, כיוון שאין אתה משתמש בעבודת התרגום של הספר אלא מתרגם בכוחות עצמך אין כאן בעיה של זכויות יוצרים או דין נהנה. יש רק לדון מצד דין יורד לאומנות חברו, והדין תלוי האם אתה פוסק לחיותו לגמרי או רק מפחית חיותו. כלומר, אם על ידי פרסום התרגום שלך באינטרנט תתבטל לגמרי פרנסתו של בעל הספר ולא יקנו כלל את ספרו אז אסור לך, אולם אם רק תופחת פרנסתו ויהיו עוד כאלו שיקנו ממנו מותר לך (עיין עוד בעניין זה לעיל תשובה י"ז).
ולמעשה תלוי באופי הספר, ספר שדרך השימוש היא שצריך לקרוא את כולו מסתבר שימשיכו לקנות בחנות כי לא נוח לקרוא או להוריד כולו באינטרנט. אולם ספר המורכב מפרקים שאינם קשורים זה לזה ודרך הקריאה היא בצורה כזו, מסתבר שיהיה אסור. איסור הירידה לאומנות חברו אינו שייך באינו יהודי.
ביאורים ומקורות:
החילוק בין פוסק לחיותו לבין מפחית לחיותו היא דעת הר"י מיגש בסוגיית סיארא במס' ב"ב כ"א ע"ב, וכן דעת האביאסף במבוי סתום, הרמ"א בסימן קנ"ו (סע' ה') הביא מח' במערופיא התלויה באופן פירוש הסיארא ואחת הדעות היא דעת הר"י מיגש הנ"ל, ובשו"ת שלו פסק הרמ"א בסימן י' כדעה זו. עיין גם שו"ת חלקת יעקב חו"מ סימן ט' שנשא ונתן בשיטות השונות.
דין זה של פוסק חיותו נזכר שוב בהמשך הסימן שם. הרמ"א (שם סעיף ז') מביא להלכה דין הנזכר במהרי"ק (שורש קע"ב): "בני עיר אחרת שבאין לפזר בעיר ואין מרויחין, אין בני העיר יכולין למחות בהם, אף על פי שמייקרים השער". מדובר במי שבא להציע בעיר במחיר חינם את אותה הסחורה שכבר מוכרים בה, והדין הוא שיכול למחות משום הטענה שאומר לו פסקת לחיותי (גר"א ס"ק מ"ג).
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il