ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- זכויות יוצרים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- זכויות יוצרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
ברשותי ספר מתורגם משפה לשפה, שיש לו זכויות יוצרים, וניתן להשיגו תמורת תשלום. האם אפשר לתרגם את המקור בכוחות עצמי לאותה שפה שתירגמו ולשחררו לרחבי רשת האינטרנט על מנת שכל מי שרוצה ישתמש ויהנה ממנו? האם המעשה ייחשב כגזל כלפי המתרגם שמוכר את תרגומו? האם יש להבדיל בין מתרגם יהודי לגוי גמור ולהתחשב בזה, והאם זה קשור בסוג הספר שרוצים לתרגם (ספר מחשבים/סיפורת/קודש, להבדיל)?
תשובה:
מלשון שאלתך אני מבין שזכויות היוצרים הם רק על התרגום, ואין מניעה מצד הבעלים לתרגם בעצמך את המקור. אם כן, כיוון שאין אתה משתמש בעבודת התרגום של הספר אלא מתרגם בכוחות עצמך אין כאן בעיה של זכויות יוצרים או דין נהנה. יש רק לדון מצד דין יורד לאומנות חברו, והדין תלוי האם אתה פוסק לחיותו לגמרי או רק מפחית חיותו. כלומר, אם על ידי פרסום התרגום שלך באינטרנט תתבטל לגמרי פרנסתו של בעל הספר ולא יקנו כלל את ספרו אז אסור לך, אולם אם רק תופחת פרנסתו ויהיו עוד כאלו שיקנו ממנו מותר לך (עיין עוד בעניין זה לעיל תשובה י"ז).
ולמעשה תלוי באופי הספר, ספר שדרך השימוש היא שצריך לקרוא את כולו מסתבר שימשיכו לקנות בחנות כי לא נוח לקרוא או להוריד כולו באינטרנט. אולם ספר המורכב מפרקים שאינם קשורים זה לזה ודרך הקריאה היא בצורה כזו, מסתבר שיהיה אסור. איסור הירידה לאומנות חברו אינו שייך באינו יהודי.
ביאורים ומקורות:
החילוק בין פוסק לחיותו לבין מפחית לחיותו היא דעת הר"י מיגש בסוגיית סיארא במס' ב"ב כ"א ע"ב, וכן דעת האביאסף במבוי סתום, הרמ"א בסימן קנ"ו (סע' ה') הביא מח' במערופיא התלויה באופן פירוש הסיארא ואחת הדעות היא דעת הר"י מיגש הנ"ל, ובשו"ת שלו פסק הרמ"א בסימן י' כדעה זו. עיין גם שו"ת חלקת יעקב חו"מ סימן ט' שנשא ונתן בשיטות השונות.
דין זה של פוסק חיותו נזכר שוב בהמשך הסימן שם. הרמ"א (שם סעיף ז') מביא להלכה דין הנזכר במהרי"ק (שורש קע"ב): "בני עיר אחרת שבאין לפזר בעיר ואין מרויחין, אין בני העיר יכולין למחות בהם, אף על פי שמייקרים השער". מדובר במי שבא להציע בעיר במחיר חינם את אותה הסחורה שכבר מוכרים בה, והדין הוא שיכול למחות משום הטענה שאומר לו פסקת לחיותי (גר"א ס"ק מ"ג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
