ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
סופ"ש "העצמה אישית". הירשמו לפני שהחדרים אוזלים!

חולין - דף י"ג ;">

בית מדרש גמרא חולין Bookmark and Share
גירסת הדפסה האזן לשעור (19 ד') הורד mp3
שלח לחבר

ז' תמוז תשע"א

חולין - דף י"ג

הדף היומי הקצר



נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
יוסף בן שמחה

(יב: 8 שורות מלמטה – יג: במשנה)
חלק א - מחשבה ומעשה בקטן
א. הקדמה
A. הנושאים שנדבר עליהם
1. יצירת כלי לקבלת טומאה. 2. כוונה לשם הקרבן. 3. כוונה לקבלת טומאה ("וכי יותן").
B. 3 רמות של מחשבה ומעשה:
1. מעשה שמלווה במחשבה – יש.
2. מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו – למשל שהעביר עולה מהדרום לצפון (מראה שמכוון לשם עולה).
3. מחשבה לבד – אין.
C. המשנה בכלים –
חקק אגוז כדי למוד עפר (רמה 1) – חל (יש לו מעשה).
מצא אגוז חצוי וחשב עליו לכלי (רמה 1) – לא חל (אין לו מחשבה).

ב. השאלה של רי"ח – שתי גרסאות:
A. שאל על רמה 2.
דחיית השאלה
– הרי רי"ח כבר אמר שתופס -
אם חש"ו העלו פירות לגג מפני הכנימה ואח"כ שמחו בטל – לא תופס, אבל רי"ח – אם אח"כ גם הפכו בפירות שיטרבו – זה רמה 2 ותופס .
ביאור השאלה – האם זה תופס רק מדרבנן (בפירות, שזה לחומרא) או גם מדאורייתא (בקרבן – שזה לקולא).
בשלב זה אין תשובה .
B. שאל על רמה 1 (מעשה) – האם זה מדאורייתא?
וענה:
1. מעשה שמלווה במחשבה – יש מדאורייתא .
2. מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו – יש מדרבנן (עונה על גירסא A).
3. מחשבה לבד – אין – גם לא מדרבנן.

ג. מניין למתעסק בקדשים שפסול
(זה לא "לא לשמה" שאז כשר ולא עולה, אלא כלל לא מתכוון לחתוך) – 2 לימודים (למצווה ולעכב) -
1. ושחט את בן הבקר – לשם בן הבקר.
2. לרצונכם תזבחוהו.

חלק ב – שחיטת עכו"ם

א. שחיטת עכו"ם נבילה.
ר"ן – דין בשחיטה – "וזבחת... ואכלת".
רמב"ם – שמא שוחט לע"ז (ואז אינה נבילה ממש ומטמאה במשא רק מדרבנן).

ב. האם שחיטת גוי/מין אסורה בהנאה כתקרובת ע"ז?
A. גוי -
ר"א – אסורה ((לח:) אפילו בישראל ששחט בשביל גוי מניחים שהגוי כיוון לע"ז ואסורה). משנתנו – לא אסורה .
מה מדייקים מהמשנה -
1. שבגוי נבילה, אך אינה אסורה בהנאה.
2. ר' אמי מוסיף אכן בגוי אינה אסורה בהנאה, אבל במין (גם יהודי) – אסורה גם בהנאה (וכן מפורש בברייתא, והברייתא מוסיפה שהוא כגוי עע"ז גם לעניין פיתו, יינו, ספריו, פירותיו ומחלוקת לגבי בניו ממזרים).
B. למשנתנו לפי ר' אמי - למה לא חוששים שהוא מין?
ר"נ - רבה ב"א – "אין מינין באומות עובדי כוכבים"
כלומר - רוב הגויים לא עובדים ע"ז באדיקות אלא "מנהג אבותיהם בידיהם".
[C. ההבדל בין מין ישראל למין גוי -
"אין מינין באומות עובדי כוכבים" – כאן שגם במי שידוע שהוא מין – יש הבדל בין ישראל לגוי:
אין הבדל ב –
1. שחיטת שניהם פסולה (כש"כ ממין ישראל),
2. את שניהם מורידים (כש"כ ממין ישראל),
יש הבדל בזה שממין גוי מקבלים קרבן (ה.),
מקור - "דבר אל בנ"י ... אדם כי יקריב מכם ...".
[וא"א לדייק – בבנ"י דווקא "מכם", אך בגויים כלל לא, כי לומדים מ"איש איש" שגם גויים].

ג. שחיטת גוי נבילה, ומטמאה במשא
פשיטא!

רבא – בא ללמד על תקרובת ע"ז – 1. שמטמאה באוהל. 2. שלא מטמאה באוהל.
[ר"י ב"ב – תקרובת מטמאה באוהל – "ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים"].

שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il

בית המדרש החדש נמצא בתהליכי בנייה סופיים,
בוא ותתחדש אתנו בגירסת הנסיון!



אל תציג לי הודעה זאת שוב