ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

חולין - דף י"ח ;">

בית מדרש גמרא חולין Bookmark and Share
גירסת הדפסה האזן לשעור (18 ד') הורד mp3
שלח לחבר

י"ב תמוז תשע"א

חולין - דף י"ח

הדף היומי הקצר



נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
יוסף בן שמחה

(יז. 2 שורות מלמטה – יח. משנה שנייה)
פגימות בסכין ובדיקת הסכין
חלק א – סכין פגומה
א. סוג וכמות הפגימות (לפי רשב"א 2)-
פגימה אחת -
אוגרת
(שני עוקצים) – פסולה,
מסכסכת (עוקץ אחד) – כשירה .
למה? הרי העוקץ האחד קורע (כשפוגעים בכיוון העוקץ).
תשובה – העוקץ בצד קצה הסכין והוליך (כלומר לא הלך נגד העוקץ).
[ושוב: 1. רבא – אוגרת פסולה, מסכסכת – כשרה בדיעבד. 2. רב אשי במסכסכת– הוליך והביא – פסולה, רק כיוון אחד – כשרה].
כמה פגימות
גם במסכסכת – פסולה (שמא החזיר קצת אחורה).
(יז: כמעט אמצע)

ב. חיוב בדיקת הסכין
עצם הבדיקה – סברא (שהרי אם יש פגימה – מטריף).
מניין שצריך גם חכם – רי"ח – מפני כבודו , רב חסדא – "ושחטתם בזה ואכלתם" – רק אסמכתא.
(יז: שליש תחתון)

ג. איך בודקים
A. במה בודקים?

1. שיטות בראייה:
מערבא – שמש (וצל), נהרדעא – מים .
2. שיטות בהרגשה שלא בבשר/ציפורן:
רב ששת – לשון , רב אחא ב"י – שערה ,
3. שיטות בבשר/ציפורן – שהרי זה דומה לקנה וושט
אצבע – סורא,
אצבע + ציפורן - רב פפא, אמרו בשם רב אשי , וכן מסופר שרב אחא בריה דרבא בדק 3 ורב אשי אמר "יישר" ושכן אמר רב כהנא.
B. מכמה כיוונים?
שלושה – רב פפא, אמרו בשם רב אשי בשם רבא (ושלל או ששלל שזה מרב אשי), וכן מסופר שרב אחא בריה דרבא בדק 3 ורב אשי אמר "יישר" ושכן אמר רב כהנא.
רק בחוד – רב יימר, שהרי החיתוך "מרווח רווח" (ח.)].

ד. שיעור הפגימה
חגירת ציפורן - רב חסדא (לגבי הפגימות הבאות – עצם בפסח, מום בבכור ובנקבת קודשים, סכין, ומזבח (באבנים, אך בסיד פוגם רק בטפח או כזית)).
[מה היחס בין שיעור ציפורן לבין הבדיקות ב-A? י"א – מחלוקת, י"א – בA זה חומרא].

ה. שוחט שלא בדק אצל חכם (יח. 4+)

רב הונא ורבא

רבינא

אם נמצאת סכינו יפה

רק מנדים

גם מפטרים אותו פוסלים שחיטתו למפרע

אם לא יפה

גם מפטרים אותו פוסלים שחיטתו למפרע

גם מטנפים הבשר בצואה (שלא ימכור לגויים)



סיפור.

חלק ב – שיניים, ציפורן ומגל קציר (יח. אמצע)
א. שיניים וציפורן –


שיניים

ציפורן

במשנה – פסולה

שתיים (החריץ ביניהם כמו פגימה)

מחוברת

כרבי – שאין שוחטים במחובר (דף טז). וכן בשיניים (תוס').

רבה בר הונא – כשירה

אחת (כמו סכין קצרה)

תלושה
(ציפורן אחת לא קורעתהסימנים).



ב. מגל קציר
(כל העוקצים בצד של הידית, ולכן אם הוליך – העוקץ לא קורע).
A. במשנה הקודמת – פוסלת (חונקת),
במשנה זו – אם עושה רק הולכה – ב"ה – מכשירים, ב"ש = פוסלים (גזירה). ואם החליק השיניים מותר לכתחילה.
B. הקולא של ב"ה -
רי"ח – אסורה באכילה (שמא הזיז אחורה) אך אינה מטמאת (לא מרבים בטומאה).
רב אשי – גם מותרת באכילה (גם אם הזיז אחורה, הפגימות נמוכות ולכן אולי לא קרעו, ולא גזרו (ספ"ס)).

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il