ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- שם מרדכי
- נושאים שונים
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- נדרים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"היו מהלכין בדרך ואין לו מה יאכל, נותן לאחד לשום מתנה והלה מותר בה. אם אין עמהם אחר, מניח על הסלע או על הגדר ואומר הרי הן מופקרים לכל מי שיחפוץ, והלה נוטל ואוכל; ור' יוסי אוסר".
בסוגיה הובאה מחלקת בין רבי יוחנן לרבא. לדעת רבי יוחנן, רבי יוסי סבור שגדר "הפקר" מתקבל רק אחר הזכיה; ונמצא שהזוכה מן ההפקר דומה למקבל מתנה מן הנותן. מאידך, חכמים סבורים שגדר "הפקר" מתקבל גם לפני הזכיה של האחר.
רבא התקיף את שיטת רבי יוחנן, ונקט שרבי יוסי וחכמים מודים שגדר הפקר מתקבל מייד; אלא שרבי יוסי אסר מדרבנן - "גזירה משום מתנת בית חורון".
אחר-כך, הביאה הסוגיה שתי ברייתות והעמידה אותן באוקימתות. זו לשון הברייתא הראשונה שם:
"תניא: המפקיר את שדהו - כל שלשה ימים יכול לחזור בו, מכאן ואילך אין יכול לחזור בו וכו'".
וזו לשון הברייתא השניה שם, בדף מ"ד ע"ב:
"המפקיר את כרמו, ולשחר עמד ובצרו - חייב בפרט ובעוללות ובשכחה ובפיאה, ופטור מן המעשר".
למסקנת הסוגיה, הברייתא האחרונה מתאימה לדעת חכמים; אך הפטור ממעשרות גם למפקיר עצמו - הוא רק מדאורייתא; ויש להוסיף בה אוקימתא שמדרבנן חייב המפקיר לעשר, ומעשר מיניה וביה; כמבואר שם.
נתיבות-המשפט (סימן רע"ג ס"ק ב') הסביר את האוקימתא להלכה לפי שיטת הרא"ש. לחכמים - אחר שלשה ימים פטור מלעשר (- לגמרי) גם כשזוכה בכרם עצמו. אולם בתוך שלושה ימים פטור מלעשר (- לגמרי) רק אם זוכה בפירות ולא בגוף הכרם (מטעם גזירת רמאים, שגם חכמים מודים לה). ואם בתוך שלשה ימים זוכה גם בגוף הכרם, מעשר מיניה וביה מדרבנן.
פסיקת הרמב"ם
שיטת הרמב"ם אינה מתאימה לאוקימתות של הסוגיה. בהלכות נדרים (ז, יד) פסק הרמב"ם כחכמים ולא כרבי יוסי; אך בהלכות מתנות עניים (ה, כז), לא הזכיר הרמב"ם שום אופן של חיוב במעשר. ואדרבה, הוא הוסיף לבאר שהפטור ממעשרות קיים - למרות שזוכה גם בגוף הכרם. וזו לשונו שם:
"המפקיר את כרמו והשכים בבקר - וזכה בו לעצמו - ובצרו, חייב בפרט ובעוללות ובשכחה ובפאה שהרי 'שדך' ו'כרמך' אני קורא בו מפני שהיה שלו והרי הוא שלו. אבל אם זכה מן ההפקר בשדה של אחרים הרי זה פטור מן הכל . ובין כך ובין כך פטור מן המעשרות, כמו שיתבאר".
הרמב"ם לא הזכיר בשום מקום בהלכותיו, שמדרבנן צריך לעשר מיניה וביה. ויש לברר, מדוע השמיט הרמב"ם את האוקימתא המובאת בסוגיה?
לשיטת רבי יוחנן - אין צורך באוקימתות
נלענ"ד, שהרמב"ם סבור, שהמחלקת שבין רבי יוחנן ורבא היתה, האם הפקר הוא הסתלקות או הקנאה.
א. לשיטת רבי יוחנן, רבי יוסי וחכמים מסכימים שהפקר הוא הסתלקות מהרכוש. אלא שלרבי יוסי גדר "הפקר" מתקבל רק לאחר שמישהו אחר זכה ברכוש; ואילו חכמים סבורים שגדר "הפקר" מתקבל מייד שהסתלק.
ב. לשיטת רבא, רבי יוסי וחכמים מסכימים שהפקר הוא הקנאה מיידית לכל העולם. אלא שר' יוסי גזר משום מתנת בית חורון.
לשיטת רבא - ש"הפקר" הוא הקנאה, לא שייך לבאר את לשון "אין יכול לחזור בו" שמופיעה בברייתא - במובן "אסור לו לחזור בו". שהרי מכיוון שהקנהו לכל העולם ואינו שלו; דומה דינו לחפץ שהקנהו לחבירו - שאינו שייך במושגים של חרטה וחזרה. 1 לפיכך, נאלץ רבא להוציא את הברייתות מפשטותן – ולהעמיד אותן באוקימותות
מהלך הסוגיה בנדרים הוא כרבא. לפיכך, נקטו ראשונים רבים, שהפקר הוא הקנאה . אולם הרמב"ם סבור, שבסוגיות רבות בתלמוד (שתובאנה במאמרים הבאים) מבואר שההפקר הוא הסתלקות – כרבי יוחנן. כמו כן, בסוגיה בב"מ דף י"ב ע"א מבואר שרבא חזר בו, וסבר כרבי יוחנן שהפקר הוא הסתלקות 2 . לפיכך הכריע הרמב"ם שהפקר הוא הסתלקות - כרבי יוחנן.
לדעת הרמב"ם, רבי יוחנן - אינו צריך לדחוק את הברייתות באוקימתות. לרבי יוחנן הברייתות משמיעות - את שיטתו - שהפקר הוא הסתלקות; ויש פעמים שיכול ומותר לו לחזור בו; ויש פעמים שאסור (כלומר "אינו יכול") לחזור מן ההסתלקות, אלא צריך לזכות בו ככל אדם.
לשיטת רבי יוחנן, למרות שההסתלקות לכל העולם לא מומשה בפועל, שהרי הוא עצמו זכה בכרמו; הועילה ההסתלקות הזו - לענין מעשרות (אך לא לשאר הדינים המבוארים שם). כמו כן, הסתלקות זו מועילה במשנה במסכת נדרים - גם לענין מודר הנאה.
במאמרים הבאים נרחיב בשיטת הרמב"ם בהפקר.
^ 1.כמבואר בביאור הגר"א בחו"מ סי' רע"ג סעיף ב', כשהקשה על לשון השו"ע והרמב"ם.
^ 2.וזו לשון הסוגיה שם: - "בעי רבא: זרק ארנקי (- והפקירו לכל הקודם. רש"י) בפתח זה ויצא בפתח אחר מהו?" וע"ש בתוספות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.













