ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
מיקום השחיטה/מליקה – צוואר ועורף.
א. עורף/צוואר -
A. משנה – שחיטה – צוואר וצדדים, מליקה – עורף.
B. גמרא -
a. "עורף" שבמשנה = אחורי הצוואר (ולא אחורי הראש).
מקור: 1. בתורה כתוב " ממול עורפו" (ראה b). 2. במשנה כתוב " כל העורף" – רש"י – בא לרבות מקום רחב (עורף הראש הוא קטן).
b. המקור מהתורה: 1. עורף=אחורי הראש – "כי פנו אלי עורף ולא פנים". 2. "ממול עורפו"=אחורי הצוואר (משם רואה העורף) – "והוא יושב ממולי".
ב. סימנים בשחיטה ומליקה
A. הקדמה – הסימנים הם העיקר, ולכן: בשחיטה – יכול לקחת הסימנים לאחורי העורף ולשחוט, במליקה – חייב בסוף לחתוך גם הסימנים (אלא ששוחט מהעורף ואז מגיע לסימנים).
B. בני ר' חייא – במליקה מחזיר הסימנים לאחורי העורף ,
שתי הבנות:
1. יכול להחזיר (אך לכתחילה לא יחזיר. רש"י – אם מחזיר – לא צריך לחתוך המפרקת),
2. חייב להחזיר.
דיוקים מהמשנה:
a. ראיה ל-1 : במשנה כתוב "שוחט מן העורף – פסולה, מולק מן העורף כשרה", ואם מדובר במחזיר סימנים – גם בשחיטה כשרה. אלא מדובר שלא החזיר.
b. דחייה לדין של בני ר' חייא : ר' ינאי – המשנה מסכמת:
"כשר בשחיטה פסול במליקה, כשר במליקה – פסול בשחיטה". מה זה מרבה? (הרי את המיקום כבר למדנו)[1] – לכאורה שאין אפשרות שיעשו דבר דומה בשניהם (כלומר שלא יכול למלוק הסימנים).
דחיית הדחייה – המשפט מרבה הבדל אחר בין שחיטה למליקה: 1. ציפורן מחוברת – שכשרה למליקה ופסולה לשחיטה (וכן שן פסולה). דחיה – כבר למדנו (טו:). 2. מוליך ומביא – שכשר בשחיטה ופסול במליקה (זאת מחלוקת).
(בכל מקרה לפי כולם רק חצי אחד של המשפט מרבה משהו).
אגב – (כ. שליש)
ג. מוליך ומביא במליקה
רב כהנא – קוצץ ויורד, וזוהי מצוותה.
האם גם במוליך ומביא? ר' אבין – לא, ר' ירמיה – כן (כל שכן!).
ד. ר' ירמיה-שמואל - כל הכשר לשחיטה בצוואר, כשר למליקה בעורף,
ולהפך – כל הפסול לשחיטה פסול למליקה .
רש"י – לא מדובר בתהליך השחיטה (שם כבר ראינו הבדלים), אלא במיקום השחיטה .
מה מלמד? שגם במליקה פוסל ב:
1. עיקור סימנים (אחד מ5 הפסולים של שחיטה (ט.)).[2]
דחייה – אין עיקור סימנים בעוף (אמנם אם יש (ראה סעיף ה) אז אכן גם יש במליקה).
2. רב פפא – הגרמה ,
כלומר – לפי רב הונא-רב אסי (אתמול) ששליש בחוץ שני שליש בפנים פסולה, גם במליקה – שליש בראש שני שליש בעורף – פסול.
אגב -
ה. רמי בר יחזקאל - "אין עיקור סימנים בעוף" (כ. 3-)
A. היחס בין "אין עיקור סימנים בעוף" לבין האם שחיטת עוף מהתורה .
[יש מחלוקת אם יש הלכות שחיטה בעוף מהתורה (כז.).
(רש"י שם – גם למי שסובר שאין, חייב לעשות משהו בסימנים (לא יכול להורגו בחנק או מכה)].
רב אחא בריה דרבא – זה דווקא אם שחיטת עוף מדרבנן, אך אם מהתורה – התורה לא חילקה בין בהמה לעוף.
רב אשי – להפך – מהתורה אין עיקור, כי כך ההלמ"ס, אך מדרבנן – לא יחלקו בין בהמה לעוף .
B. במליקה או בשחיטה?
ההבנה הפשוטה – הכוונה שגם בשחיטה אין פסול.
רבינא – רק במליקה, אך בשחיטה יש פסול עיקור.
(וזה חולק על ר' ירמיה-שמואל שאמר שמה שפוסל לשחיטה פוסל למליקה (שם העמדנו שמדבר על הגרמה, אך אם יש פסול עיקור בעוף בשחיטה, אז גם יש במליקה).
________________________________________
[1] לכאורה בפשט מתייחס למיקום/סימנים, שהרי המשפט מתחיל ב"נמצא...", ולא כדחיות להלן.
[2] רש"י ט. פירש עיקור – שהסכין פגומה וקורעת, אך כאן הכוונה היא שהסימן עצמו נעקר ממקומו.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
