ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
מיקום השחיטה/מליקה – צוואר ועורף.
א. עורף/צוואר -
A. משנה – שחיטה – צוואר וצדדים, מליקה – עורף.
B. גמרא -
a. "עורף" שבמשנה = אחורי הצוואר (ולא אחורי הראש).
מקור: 1. בתורה כתוב " ממול עורפו" (ראה b). 2. במשנה כתוב " כל העורף" – רש"י – בא לרבות מקום רחב (עורף הראש הוא קטן).
b. המקור מהתורה: 1. עורף=אחורי הראש – "כי פנו אלי עורף ולא פנים". 2. "ממול עורפו"=אחורי הצוואר (משם רואה העורף) – "והוא יושב ממולי".
ב. סימנים בשחיטה ומליקה
A. הקדמה – הסימנים הם העיקר, ולכן: בשחיטה – יכול לקחת הסימנים לאחורי העורף ולשחוט, במליקה – חייב בסוף לחתוך גם הסימנים (אלא ששוחט מהעורף ואז מגיע לסימנים).
B. בני ר' חייא – במליקה מחזיר הסימנים לאחורי העורף ,
שתי הבנות:
1. יכול להחזיר (אך לכתחילה לא יחזיר. רש"י – אם מחזיר – לא צריך לחתוך המפרקת),
2. חייב להחזיר.
דיוקים מהמשנה:
a. ראיה ל-1 : במשנה כתוב "שוחט מן העורף – פסולה, מולק מן העורף כשרה", ואם מדובר במחזיר סימנים – גם בשחיטה כשרה. אלא מדובר שלא החזיר.
b. דחייה לדין של בני ר' חייא : ר' ינאי – המשנה מסכמת:
"כשר בשחיטה פסול במליקה, כשר במליקה – פסול בשחיטה". מה זה מרבה? (הרי את המיקום כבר למדנו)[1] – לכאורה שאין אפשרות שיעשו דבר דומה בשניהם (כלומר שלא יכול למלוק הסימנים).
דחיית הדחייה – המשפט מרבה הבדל אחר בין שחיטה למליקה: 1. ציפורן מחוברת – שכשרה למליקה ופסולה לשחיטה (וכן שן פסולה). דחיה – כבר למדנו (טו:). 2. מוליך ומביא – שכשר בשחיטה ופסול במליקה (זאת מחלוקת).
(בכל מקרה לפי כולם רק חצי אחד של המשפט מרבה משהו).
אגב – (כ. שליש)
ג. מוליך ומביא במליקה
רב כהנא – קוצץ ויורד, וזוהי מצוותה.
האם גם במוליך ומביא? ר' אבין – לא, ר' ירמיה – כן (כל שכן!).
ד. ר' ירמיה-שמואל - כל הכשר לשחיטה בצוואר, כשר למליקה בעורף,
ולהפך – כל הפסול לשחיטה פסול למליקה .
רש"י – לא מדובר בתהליך השחיטה (שם כבר ראינו הבדלים), אלא במיקום השחיטה .
מה מלמד? שגם במליקה פוסל ב:
1. עיקור סימנים (אחד מ5 הפסולים של שחיטה (ט.)).[2]
דחייה – אין עיקור סימנים בעוף (אמנם אם יש (ראה סעיף ה) אז אכן גם יש במליקה).
2. רב פפא – הגרמה ,
כלומר – לפי רב הונא-רב אסי (אתמול) ששליש בחוץ שני שליש בפנים פסולה, גם במליקה – שליש בראש שני שליש בעורף – פסול.
אגב -
ה. רמי בר יחזקאל - "אין עיקור סימנים בעוף" (כ. 3-)
A. היחס בין "אין עיקור סימנים בעוף" לבין האם שחיטת עוף מהתורה .
[יש מחלוקת אם יש הלכות שחיטה בעוף מהתורה (כז.).
(רש"י שם – גם למי שסובר שאין, חייב לעשות משהו בסימנים (לא יכול להורגו בחנק או מכה)].
רב אחא בריה דרבא – זה דווקא אם שחיטת עוף מדרבנן, אך אם מהתורה – התורה לא חילקה בין בהמה לעוף.
רב אשי – להפך – מהתורה אין עיקור, כי כך ההלמ"ס, אך מדרבנן – לא יחלקו בין בהמה לעוף .
B. במליקה או בשחיטה?
ההבנה הפשוטה – הכוונה שגם בשחיטה אין פסול.
רבינא – רק במליקה, אך בשחיטה יש פסול עיקור.
(וזה חולק על ר' ירמיה-שמואל שאמר שמה שפוסל לשחיטה פוסל למליקה (שם העמדנו שמדבר על הגרמה, אך אם יש פסול עיקור בעוף בשחיטה, אז גם יש במליקה).
________________________________________
[1] לכאורה בפשט מתייחס למיקום/סימנים, שהרי המשפט מתחיל ב"נמצא...", ולא כדחיות להלן.
[2] רש"י ט. פירש עיקור – שהסכין פגומה וקורעת, אך כאן הכוונה היא שהסימן עצמו נעקר ממקומו.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
