ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מר ג'יקוב, בעליו של מגרש גדול בראשון לציון, ביקש לקדם ולהרחיב תוכנית תב"ע במגרשו. לאחר התייעצות עם עורך דינו הקבוע, הוא שכר לצורך קידום ענייניו משרד עורכי דין מוכר אשר עלויותיו גבוהות בהרבה ממה שהוא רגיל לשלם לעורך דינו. על פי ההסכם, משרד עורכי הדין ישלח לג'יקוב חשבונית כל שלושה חודשים.
לאחר משלוח החשבון הראשון, היה ויכוח על שכר הטרחה, וג'יקוב שילם את חלקו. ג'יקוב המשיך לעבוד עם המשרד. לאחר שנה וחצי, קיבל ג'יקוב חשבון שכר טרחה בסכום של 250,000 ₪.
משרד עורכי הדין, תובע 250,000 ₪, על בסיס מחירון השעות שהוצג לג'יקוב בראשית ההתקשרות עימו.
ג'יקוב אינו חולק על המסמכים שהוגשו על ידי התובע, המפרטים את שעות העבודה של עורכי הדין השונים בענייניו. אך הוא טוען שלאחר הגשת החשבון הראשון, ההסכם שונה . לדבריו הוסכם על סכום כולל של 100,000 ₪: 50,000 ₪ שכבר שולמו על ידו, והוא התחייב לשלם 50,000 ₪ נוספים לאחר הצלחת ההליך. ההליך לא צלח, על כן אין הוא חייב מאומה.
הדיון
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
155 - שכר טרחה, חלק א'
156 - שכר טרחה, חלק ב'
157 - עין טובה, חלק א
טען עוד
קביעת שכר הטרחה לתשלום
בשלב זה עומדת בפני בית הדין השאלה, כיצד לקבוע את הסכום לתשלום.
א. הסוגיה בריש פרק השוכר את האומנין1, עוסקת במצב בו אדם שלח אדם אחר לשכור אומנין, והשליח קבע שכר גבוה ממה שהורה לו בעל הבית. שם נקבע, שכל עוד לא אמר השליח לפועלים 'שכרכם עלי', דומה הדבר למי ששכר פועלים בלא לקבוע איתם שכר. אזי, חובתו של שוכר הפועלים לשלם להם רק כ"פחות שבפועלים"2. אכן, הבעיה בנדון דידן אינה דומה, שכן לא מדובר על מצב בו שכרו פועל אך לא קבעו את שכרו, אלא היא עמוקה יותר. כאמור, מסתבר ביותר, שאילו ידע הנתבע על היקף הפעילות בה מחייבים אותו, וששכר הטרחה מתרבה והולך בהיקפים המדוברים - הוא היה עוצר את פעילות התובע וחוזר לפעול באמצעות עורך דינו הקבוע.
ב. סוגיית "יורד"3 מתייחסת למצב שבו אדם השביח נכס של אדם אחר ללא הסכמה על עצם הפעולה. הסוגיה מבחינה בין מצב בו ה"יורד" עשה זאת מדעתו של בעל הנכס אך ללא סיכום על השכר ("יורד ברשות") לבין מצב בו השביח את הנכס שלא מדעתו של בעל הנכס ("יורד שלא ברשות"). ל"יורד ברשות", צריך הנהנה לשלם שכר רגיל עבור ההנאה שקיבל, על פי התעריף הנמוך הרגיל בשוק.
בענייננו, נראה לכאורה שהעבודה נעשתה על פי הוראותיו של הנתבע ובקשר עימו. לכן, לכאורה, מחד גיסא יש כאן "יורד ברשות". אך מאידך גיסא, הנתבע כלל לא ידע לאילו פעילויות הוא נותן רשות ואת המשמעות: הוא לא העלה על דעתו את היקף השעות בהן הוא מחוייב - ובזה אשם התובע.
נושא נוסף המקשה על היישום של האמור בסוגיית יורד, הוא שלא ניתן לקבוע האם יש לנתבע רווח מהפעילות המשפטית שנעשתה בעניינו. קידום תוכניותיו נעצר באיבו, על רקע המחלוקת, ואין הישגים משמעותיים ששיפרו את מצבו הכלכלי של הנתבע.
ג. מצאנו מקרה נוסף, בו עושה אדם 'ברשות ושלא ברשות'. שותף שפעל לטובת השותפות, שלא בהתייעצות עם שותפו - זכאי לשכר כ"יורד ברשות"4. כתב הנמוקי יוסף5, שבעוד שיורד ברשות, מקבל הוצאותיו גם אם אין שבח לנכס (שכן עשה בדיוק את אשר ביקשו ממנו), שותף אינו זוכה להוצאותיו, אלא אם כן יש שבח. אין מקום לדמות שותף לנידון דידן, שכן בשונה משותף, שלעולם נחשב שעושה ברשות, שכיר אינו רשאי לעשות דבר ללא הרשאה מפורשת מן הלקוח.
ד. מצאנו בסוגיה אחרת, התייחסות למצב שבו עושה אדם שימוש בממון של אדם אחר ללא ידיעה שמדובר בממון אחרים ויצטרך לשלם עליו. הגמרא במסכת בבא קמא6 עוסקת ביורשים ששחטו ואכלו בהמה שחשבו שהיא של אביהם. לאחר מכן התברר שהבהמה היתה של אדם אחר, ואביהם רק שאל אותה.
הגמרא אומרת, שעל היורשים לשלם סכום חלקי עבור אותה בהמה, וכך נפסק להלכה: "משלמים דמי בשר בזול, שהוא שני שלישים."7
נקודת הדמיון בין סוגיה זו לנדון דידן היא בכך שבשני המקרים אדם הביא על עצמו הנאה, אך לא מוטל היה עליו לדעת שישלם עליה. בסוגית הגמרא מדובר על אכילת הבשר - ללא הבנה שיצטרכו לשלם בעבורו; במקרה שלנו הנתבע ביקש מפורשות לקבל שירותים, ללא שידע שיידרש לשלם עליהם סכומים גבוהים שנדרשו ממנו בסופו של יום (ונציין גם שכשהנתבע ביקש פעולה מסוימת, אין לו מושג על כמה שעות יחייבו אותו בעבורה).
כפי שראינו, בשו"ע לעיל נקבע שישלמו שני שלישים ממחיר הבשר שנאכל. בעל ספר מאירת עיניים מסביר את ההיגיון לחיוב בשיעור זה:
דיכולין לומר אם ידענו שאינה של אבינו לא היינו אוכלים בשר,
אבל שני שלישים משלמין שכן דרך בני אדם לקנות בשר בזול, ולאכול, אף אם בלאו הכי לא היו אוכלין בשר.
היתומים יכולים היו שלא לאכול בשר, אלא להסתפק במזון אחר, שהוא זול. הסכום שישלמו נקבע על פי הערכה כמה כסף יסכים לשלם אדם שלא רגיל לרכוש בשר, כדי לרכוש בשר ולאכול אותו. במקרה של מוצרי מזון יקרים, ההנחה הכללית היא שמדובר על כשני שלישים ממחיר השוק.
בדומה לאוכל בשר, שיכול היה להסתפק בלחם וירקות, כך המבקש שירותים משפטיים, יכול להסתפק בעבודתו של עורך דינו הקבוע ולא להזדקק לאחד המשרדים הגדולים בישראל. על כן, אם ניישם עקרון האמור בסמ"ע לנדון דידן, נבקש להעריך כמה היה מסכים הנתבע לשלם בעבור המשך השירותים המשפטיים היקרים במיוחד שקיבל.
גם אם הנתבע מעדיף את שירותי התובעת, ברור לבית הדין שהוא לא נכון היה להשקיע בכך סכומים בהיקף בהם הוא נתבע. על כן ברור שהסכום אותו יש לקבוע נמוך באופן משמעותי ביותר מהסכום הנדרש על ידי התובעת ולא די כאן בהפחתת שליש מן הסכום, ובמיוחד שמשרד עורכי הדין הוא האשם באי ההבנה.
נציין, שגם ביורד לשדה חבירו, הזכאי צריך להישבע כמה הוציא, אך אם הוא מבקש שבית הדין ישום את העבודה "בפחות שבשיעורין - שומעין לו, ונוטל בלא שבועה"8.
פסק הדין
בית הדין חייב את הנתבע בתשלום מלא עבור כל התקופה, עד לארבעה חודשים לאחר החשבונית שנשלחה בזמנה. ביחס לתקופה שלאחר מכן, חייב את הנתבע רק בסכום חלקי.
__________________________________________________________________
1 בב"מ עה ע"ב ; שו"ע חו"מ סימן שלא-שלב.
2 ראה שו"ע חו"מ סימן שלב, ד בדברי הרמ"א, וסעיף א' בדברי המחבר.
3 בב"מ דף קא ע"א ; שו"ע חושן המשפט סימן שעה.
4 בב"ב מב ע"ב ; שו"ע חו"מ שעה, ה
5 בב"מ כב ע"א בדפי הריף
6 דף קיב ע"א
7 שולחן ערוך חושן משפט סימן שמא סעיף ד:
8 חו"מ סימן שע"ה, ח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
