ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אֹתם ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבֹתיך"
יש להבין, כיון ששומעים את המשפטים ומקיימים את מצות התורה, הרי ראוי שהקדוש ברוך הוא יתן להם ברכה, כפי שנאמר בתורה כמה פעמים, ששמירת המצות מביאה ברכה, וחלילה עזיבת התורה גוררת אחריה שלִילתה. אם כן מדוע נאמר, שכתוצאה משמירת המשפטים הקדוש ברוך הוא שומר את הברית והחסד, שלכאורה אין זה חסד אלא חיוב. כמו שוכר פועל, שעשה עמו חסד ששכרו ונתן לו עבודה, אבל אחרי שעבד אצל מזמין העבודה, חייב השוכר לשלם שכר פעולת השכיר. אין זה חסד אלא חיוב.
ואמנם גם בסוף פרשת ואתחנן( ז, ט) נאמר: "וידעת עם לבבך כי ה' אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שֹמר הברית והחסד לאֹהביו ולשֹמרי מִצְוֹתָו לאלף דור". דהיינו, הקדוש ברוך הוא שומר הברית והחסד לאהביו. וברור שאין אוהב ה', שאינו מדקדק בשמירת כל התורה בקפדנות, ואם כן מדוע, הקדוש ברוך נותן לו בתורת חסד, ולא כגמול על מעשיו הטובים.
והנה הספורנו (ז, יב) פירש :
"ושמר ה' לך את הברית, שנשבע, כאומרו (בראשית יז, ז), ונתתי את בריתי ביני וביניך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך. שכאשר הקדוש ברוך הוא לנו אלהים, בלתי אמצעי, ישפיע מציאות נצחי, ההוה ממנו בלתי אמצעי. אך הנשפע ממנו יתברך באמצעות שליחים, הוא מציאות שאינה נצחית. ואת החסד, היא הבטחת הקדוש ברוך הוא לתת את הארץ לאבות ואחריהם לזרעם, שהטוב הנשפע לצדיקים בעולם הזה הוא חסד בלבד, כי את גמול מעשיהם הקדוש ברוך הוא משלם להם בעולם הבא". עכ"ד.
נראה לפי דבריו, שגם הרישא של הפסוק, ושמר לך את הברית שנשבע לאבותיך פירושו, שהקדוש ברוך הוא יקיים לך את הברית, בתורת חסד, ולא כתשלום חלק משכרו של עובד ה'. ששתי מעלות טובות נותן הקדוש ברוך הוא. האחת, השפעתו הישירה. והשניה, זכות הארץ, שמעלתה בקיום מצות כפי שנתבאר ברמב"ן בפרשתנו (יא, יח) וממילא יש בה השפעה אלהית ישירה, כנאמר (יא, יב), עיני ה' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה. ולפי משפט ה', כיון שזכיה במעלות אלה תלויה במעשיהם הטובים של ישראל, מדת הצדק שהן משולמות כגמול על מעשים אלו. לכן אומרת התורה, שלא כך יחשב הדבר, אלא, חסד ה' יהיה להמשיך טובות אלו במקיימי מצותיו. ושכר קיום המצות ישמר במלואו לעתיד לבוא.
כעין דברי הספורנו נמצא במדרש רבה (פרשה ג, אות ו), שכך אמרו:
"דבר אחר, וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ, מהו וְשָׁמַר, אמר רבי שמואל בר נחמן, כל מה שישראל אוכלים בעולם הזה, מכח הברכות שברכם בלעם הרשע. אבל ברכות שברכו אותן האבות משומרין הן לעתיד לבוא. שנאמר, וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ וגו'. דבר אחר, אמר רבי חלבו, למה הדבר דומה ליתום שהיה מתגדל אצל בעל הבית, היה אוכל משלו, ושותה משלו, ומתכסה משלו ולמדו אומנות. אותו היתום אמר, כל מה שאני אוכל ושותה ומתכסה, מתוך שכרי הוא מחשבו. אמר לו אותו בעל הבית, חייך, כל מה שאתה אוכל ומתכסה בכח חבית של מים שאתה ממלא לי, בכח עץ אחד שאתה מבקע לי. אבל שכרך צרור ומונח לך. כך, כל מה שישראל אוכלים בעולם הזה בכח היסורים שהן באין עליהם. אבל שכרן צרור ושמור לעולם הבא. וכו'. ומהו, אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד, אמר רבי חייא, שלש מדות טובות יש ביד ישראל, ואלו הן, ביישנים, ורחמנים וגומלי חסדים, וכו', גומלי חסדים מנין, שנאמר, וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְך אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד".
ישראל נתברכו בשני סוגי ברכות, ושתיהן על ידי נבואה נאמרו. האחת, על ידי האבות. והשניה, על ידי בלעם. כבר נתבאר בעזרת השם יתברך בדברנו לפרשת בלק, שנבואה המתגלת על ידי נביא, לפי כוח נבואתו האישי, היא מתגלת. האבות שהיו דבוקים בקדוש ברוך הוא, בחיי נצח ורחוקים מגשמיות, נבואתם בברכותיהם מתחילות בעולם הזה וממשיכות לחיי הנצח של בניהם, עם ישראל, לחיי העולם הבא. לעומתם בלעם שהוא ערל, לא רק בבשרו, כי אם גם בלבבו, שאמנם זכה לנבואה, אך נבואתו שייכת לחיי העולם הזה. מהו ההבדל בין ברכות בעולם הזה לברכות בעולם הבא. ברכות שמתממשות בעולם הזה, הינן מצומצמות, כי הן שייכות בעיקרן לגשמיות, שהיא מוגבלת מעצם טבעה. ואילו ברכות בעולם הבא, כאשר הגוף אינו מגביל, אין להן שיעור ואין להן גבול, כאשר משתמשים בברכות של העולם הבא בעולם הזה, דומה הדבר למי שקונה ככר לחם במטבע של זהב. שְׁדַי היה לשלם עבור הככר פרוטה, ובמטבע הזהב לרכוש דבר הרבה יותר גדול. כך כאשר נותנים לאדם טובה בגין הברכות, אם הטובה ניתנת בעולם הזה, היא מוגבלת ומצומצמת. משאין כן כאשר הטובה ניתנת בעולם שכולו טוב, בעולם שכולו ארוך, אין סוף לטובה זו.
רבי שמואל בר נחמן מבאר את הפסוק כך. כאשר ישראל שומרים את התורה ומקיימים אותה כראוי, הקדוש ברוך הוא שומר לעולם הבא, את הברית והחסד שנתן לאבות בשבועה, ואותן העבירו האבות לבנים. ואילו הטובות היוצאות מברכותיו של בלעם מתקיימות בעולם הזה. קיום הברכות אינו מגרע את הזכויות של כל אחד מישראל אותו הוא צובר לעצמו, ובודאי יקבל עליהם שכר בעולם הבא. אכן כאשר ישראל אינם מקיימים עקב תשמעון, וגו', אם ברכות האבות מתקיימות, הן ממומשות בעולם הזה, וממילא נחסר לבנים לעולם הבא.
רבי חלבו מדמה את ישראל בעולם הזה, ליתום שבעל הבית מגדלו, מאכילו ומשקהו ומלמדו אומנות. דהיינו, מאפשרים לאדם להכין את עצמו לחיי עולם הבא. כמו שאמרה המשנה (אבות פרק ד, משנה כב), "רבי יעקב אומר, העולם הזה דומה לפרוזדור לפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין". פירש רבינו יונה (שם), ורוצה לומר, שאין העולם הזה אלא כדי לזכות בו העולם הבא. ע"כ. לימוד האומנות, הוא לימוד תורה ושמירת מצותיה, על ידן זוכה העושה, לחיי עולם הבא. היתום חושב, שגם מה שהוא מקבל בעולם הזה, על חשבון שכרו שלעתיד הוא. אמר לו בעל הבית, שהוא הקדוש ברוך הוא בעל הבירה, בכח שאתה מעלה חבית של מים, ובכח שאתה מבקע לי עץ אחד, אתה אוכל ומתכסה. היתום שמעלה לבעל הבית חבית מים ומבקע עץ, לא רק לבעל הבית הוא עושה, הוא עצמו גם נהנה מכך. ובכל זאת בעל הבית מחשיב את עבודת היתום לראויה לתשלום שכר. גם ישראל, בכח היסורים הבאים עליהם, שאמנם אין יסורים בלא עון, אך שמו של הקדוש ברוך הוא מתגדל על ידי כך, שהכל רואים שהקדוש ברוך הוא עושה דין לעוברי רצונו. בכח יסורים אלה מתקיימים בעולם הזה, והשכר על פעולות טובות שעשה האדם, שמור לו לעולם הבא. מעלה זו קיימת כאשר מתקיים עקב תשמעון. אולם אם חלילה לא שומעים, המצות שעושים, מהוות המקור לזכות החיים בעולם הזה, וממילא נגרע מעולם הבא שלו.
לדעת רבי חלבו פירוש הנאמר, ושמר לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבֹתיך העולם הבא לו זכו האבות ובניהם אחריהם על ידי ברית עִם ה' ועל ידי חסד ה', אשר הוא נבנה על ידי מעשיו הנכונים של איש ישראל, שמור כולו לעולם הבא. ואילו החיים בעולם הזה ניזונים מכח היסורים (לא נאמר במדרש בזכות היסורים, כי הם באים בגין דברים שליליים, אלא שמכוחם נפעל דבר טוב, כנאמר לעיל). ברם יתרון זה קיים כאשר מדקדקים אפילו במצות שאדם דש בעקביו. אחרת, יתכן שגם חיי עולם הזה יהיו על חשבון מעשיו הטובים, ואשר ימעטו את קופתו לעולם הבא.
לדברי הספורנו וגם לדברי המדרש, נוכל להבין דבר נוסף. שהנה הרבה שואלים, שרואים שיש אנשים אשר טורחים הרבה לקבל משרה או תפקיד, ועולה בידם, ולפעמים אין התפקיד או המשרה הולמים אותם כלל. ואחרים הראויים יותר מהם, אך לא התאמצו, והניחו גורלם ביד הקדוש ברוך הוא, לא זכו לקבל טובה בעולם הזה. וכן בכל ענייני עולם הזה, הטורחים הרבה לפעמים מצליחים לקבל ברכה גשמית מרובה. ואלה שטרחו מעט והניחו גורלם לקדוש ברוך הוא, לא קיבלו.
לפי הנאמר לעיל, התבאר, שיש מי שזוכה בעולם הזה על חשבון זכויותיו, ובעצם הוא אוכל את חלקו בעולם הבא. ויש מי שהקדוש ברוך הוא עושה עמו חסד, שזכויותיו נשמרות במלואן לעולם הבא. ובמה הדבר תלוי. אם אדם מקבל חסד מהקדוש ברוך הוא, אשר מעצם טבעו תלוי בנותן. כי אין לעני ממון אצל העשיר. אלא הוא העשיר, נצטוה לתת מדעתו לעני. כאשר אדם מקבל מהקדוש ברוך הוא, כמו שנאמר, ושמר לך את החסד, שבורא העולם נותן כפי רצונו, יתכן שבעולם הזה יהיה למקבל פחות כי הכל נשמר לו לעולם הבא, להרבות שכרו באמת. אך כאשר אדם לוקח, ויש לו רשות לקחת, הוא לוקח משלו. ובעצם הוא ממעט את חלקו לעולם הבא. והוא דומה למחליף דינרי זהב בשברי חרס. לכן עובדי ה' האמיתיים אינם מחפשים לעצמם טובות הנאה בעולם הזה, כי עדיף להם שהכל ישמר עבורם לעולם הבא.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
