ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
קרי, לדעת רבי מאיר לתנאי יש משמעות רק כאשר מוזכרות שתי האפשרויות: מה אם יקרה אם התנאי יתמלא, ומה יקרה אם הוא לא יתמלא (תנאי כפול).
הגאונים סברו שרק בענייני קידושין וגירושין יש צורך בהקפדה על הלכות התנאים, והרמב"ם חלק עליהם (רמב"ם הלכות אישות פרק ו הלכה יד): "יש מקצת גאונים אחרונים שאמרו שאין אדם צריך לכפול תנאו אלא בגיטין וקידושין בלבד אבל בדיני ממון אינו צריך לכפול, ואין ראוי לסמוך על דבר זה".
מהשו"ע נראה שהוא פסק כדעת הגאונים (אבן העזר לח, ד), ובספר נתיבות המשפט (סימן רז ס"ק א) הביא "שעכשיו נוהגין דבמטלטלין לא בעינן תנאי כפול" (וראו עוד פד"ר ו, עמ' 97 בעניין זה).
שיטת התוספות מסבירה את הסיבה והמקום לצורך בדיני התנאים (תוספות מסכת קידושין דף מט עמוד ב, ד"ה דברים): "ואומר ר"י דצריך לחלק ולומר דיש דברים שאינם צריכין תנאי כפול אלא גלוי מילתא דאנן סהדי דאדעתא דהכי עביד. וגם יש דברים דאפילו גילוי מילתא לא בעי כגון ההיא דהכותב כל נכסיו לאחרים ושמע שיש לו בן שהמתנה בטלה".
ר"י מסביר שהצורך בפירוט התנאי, בסגנון של "תנאי כפול", נובע מהצורך להבהיר, שהמעשה אכן כפוף לקיום התנאי. לכן, במצבים בהם "אנן סהדי" שהרצון של האדם לעשות את המעשה תלוי בקיום התנאי, אין צורך לכפול את התנאי. דהיינו, רמת הפירוט של התנאי תלויה ברמת הודאות של הפרשנות של הדברים.
למעשה, ישנן שלוש דרגות: במצבים מובהקים אין צורך שאדם יסביר את כוונתו ואינו צריך כלל להזכיר את התנאי: כגון, אדם ששמע שמת בנו היחיד והעניק את רכושו בצוואה לאדם אחר. למרות שמות הבן כלל לא הוזכר בצוואה – אם יתברר שהבן חי - ברור שהצוואה בטלה, משום שאנו מניחים שהיא היתה מותנית בידיעה על מות הבן.
במקרים אחרים יש צורך ב"גילוי מילתא", דהיינו, באמירה מבארת שמעשה מסוים הוא מותנה. המקרה המובא בגמרא הוא של אדם שרצה לעלות לארץ ומכר את ביתו לשם כך. אלא שהעלייה לא צלחה, ומהגמרא עולה שאילו העולה היה אומר שהוא מוכר את הבית בגלל כוונתו לעלות, הוא יכול היה לבטל את העסקה בעקבות כישלונה של העלייה.
הרמה הגבוהה ביותר של הפירוט היא כאשר יש צורך בתנאי כפול. מדובר על מקרים בהם קשה להעריך האם אכן הליך מסוים היה מותנה או לא, לכן על מנת שבאי קיום התנאי המעשה יבטל – צריך תנאי כפול.
מקרה כזה נידון לפני בית הדין של "ארץ חמדה - גזית" בירושלים, כאשר מעסיק סיכם עם עובד על עבודה ארוכת טווח, ותשלום לפי שעות. בהסכם נאמר שהעובד ידווח כל חודש על מספר שעות העבודה שבוצעו. לאחר זמן-מה התגלע ויכוח בין המעסיק והעובד לגבי גובה השכר. לאחר הויכוח העובד חדל מלדווח למעסיק על היקף העבודה, עד שהחיוב הצטבר לסך של עשרות אלפי שקלים, וכאשר דרש העובד את התשלום הגיעו הצדדים לבית הדין.
בית הדין קבע כי בדרך כלל הדרישה לדיווח שעות עבודה חודשי איננה תנאי מחייב. ולכן בדרך כלל גם ללא דיווח שעות יש חובה על המעסיק לשלם עבור העבודה. אלא אם כן מדובר בתנאי כפול, אשר מגדיר באופן מפורש שללא עמידה בתנאי לא ישולם שכר.
אולם, בהקשר של הויכוח בין הצדדים על גובה שכר הטרחה, הפך הסעיף לתנאי מחייב (בדומה ל"גילוי מילתא" שהוזכר לעיל) גם ללא תנאי כפול. שהרי העובד ידע שהמעסיק איננו מרוצה מגובה השכר, ולכן בהקשר זה היה עליו לדעת שללא דיווח רצוף הם ייפגעו בזכותו לגבות את שכרו.
לאור זאת, ולאור נתונים נוספים חייב בית הדין את המעסיק באופן חלקי, כיון שבסופו של דבר הוא נהנה מהעבודה, אבל ייתכן והיה יכול להגיע לתוצאות דומות בעלות נמוכה יותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
