ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
כמובן, כך חושב רק בעל המבט השטחי. אנו יודעים, שהתורה כולה היא אלוקית ונצרכת לדורות עולם, וכל אות ותג בה חשובים מאד, שהרי (לרוב הפוסקים, למעט שיטת הרמב"ם) ספר תורה החסר אות אחת פסול לקריאה. לעיתים, בכלים רגילים איננו מוצאים את הטעם לכתיבת פרשיות עלומות אלו, ורק תורת הנסתר נחלצת לעזרתנו ומוצאת דווקא בפרשיות אלו את הסודות העמוקים ביותר.
נקודה כזו באחת הפרשיות, שבפרשת מסעי, ברצוני להציע לפניכם. התורה (לד, טז – כט) מפרטת לנו את רשימת שמות הנשיאים אשר יהיו נציגי השבטים בחלוקת הנחלות בארץ. לכאורה, רשימה שגרתית המפרטת עניין שבימינו אין לו שום משמעות. אולם, חד עין ירגיש בתמיהה גדולה הצפה מסדר השבטים ברשימה.
הנה הסדר לפניכם – יהודה, שמעון, בנימין, דן, יוסף – מנשה ואפרים, זבולון, יששכר, אשר, נפתלי. סדר זה תמוה מאד, השבטים לא מסודרים לפי סדר תולדותם ואף לא לפי סדר חנייתם במדבר. אם כך מדוע סודרו בצורה זו?
והתשובה פשוטה (בדרך שכל, ללא הזדקקות לנסתר) – זהו סדר הנחלות בארץ מדרום לצפון. יהודה ושמעון נחלו בנגב ובדרום. מצפונם – בנימין (במזרח) ודן (במערב), אחד כך – בני יוסף בשומרון ובשרון, בהמשך – זבולון ויששכר, ולסיום: התוחמים הצפוניים – אשר ונפתלי.
התשובה פשוטה, אלא שהיא מציפה תמיהה גדולה יותר – הרי כל שבט מצא את מיקומה של נחלתו בגורל. אם כך בעת שנחתמה התורה במות משה עדיין לא נקבע סדר הנחלות?
תמיהה ותשובתה עימה. אכן, מכאן למדנו, שהגורל אינו מקרי, אלא שמראש כול נחלה התאימה לשורש נשמתו של השבט שקיבל אותה. לפיכך, כבר בעת שניתנה תורה היה ברור מקומו של כל שבט. הגורל רק גילה זאת כלפי חוץ. עיקרון זה אנו יכולים גם למצוא בברכותיו של יעקב לשבטים, אשר מתנבא מראש – "זבולון לחוף ימים ישכון", הא למדת שכבר אז היה ידוע מקומו של זבולון, והמעיין ברש"י שם יגלה גם רמזים רבים לנחלותיהם של שאר השבטים.
המדהימה ביותר היא ברכתו של משה לדן – "דן גור אריה יזנק מן הבשן". כל העוקב בתנ"ך אחרי מסלול ההתנחלות של שבט דן בארץ יודע, שבימי יהושע עלה בגורלו של דן - אזור עמק איילון וגוש דן, ורק בהמשך כשהשבט נדחק מנחלתו בידי הפלשתים, עלה חלק מהשבט להתיישב באזור נחל דן בצפון. לכאורה, התנחלות זו היא רק תוצאה של חוסר בקרקעות, אולם משה כבר חזה אותה מראש באומרו שדן עתיד לנחול בנחל המזנק מהבשן.
זו גם הסיבה, (רש"י במדבר כו, נד) שהגורל היה על פי רוח הקודש ובאורים ותומים, "והגורל עצמו היה צווח ואומר – אני הגורל עליתי לגבול פלוני לשבט פלוני", לפי שכול שבט צריך להתיישב באזור בארץ המתאים לשורש נשמתו.
בימי בין המצרים, עת אנו מתקנים את פגמי הגלות והחורבן, עלינו לשוב ולפעול ולהתגעגע ליום בו נגלה את מעלתו של כל אזור וחלק בארצנו הקדושה, ונשוב ונתיישב כולנו בכול חלקי הארץ, איש איש במקום המיועד לו, וכך יופיע עם ישראל במלוא קומתו.
למה הכל אסור בתשעה באב?!
איך עושים קידוש?
איך מותר להכין קפה בשבת?
שבועות מעין עולם הבא!
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שיא השיאים בפסח!
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
נס חנוכה בעולם שכלי ?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
