ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
מדברי חז"ל אלו למדים אנו שהבריות הקפידו לילך בדרך תורה אף בעת שנזקקו לדין, אך חסרו הנהגה יסודית של לפנים משורת הדין. הסיפור הידוע אודות "קמצא ובר קמצא" שבגינה חרבה ירושלים משלים ומאשש את קביעה זו, שכן במעשיהם לא מתוארים חריגות משורת הדין, אך איבה ושנאה תהומית השתלטה על הבריות, והיינו השלכת התורה ארצה, וכמ"ש בפתיחה למדרש איכה "אימתי מלכות גוזרת גזרות וגזירתה מצלחת, כשישראל משליכין דברי תורה לארץ".
בפרשתנו מופיע הציווי "ועשית הישר והטוב בעיני ה'" (ו, י"ח). דברי הרמב"ן במקום מבארים את עיקרי מצוה זו: "והכוונה בזה כי מתחילה אמר שתשמור חוקיו ועדותיו אשר צווך, ועתה יאמר גם באשר לא צווך, תן דעתך לעשות הטוב והישר בעיניו, כי הוא אוהב הטוב והישר, וזה ענין גדול לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגת האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותיקוני הישוב והמדינות כולם". דברים אלו מבהירים עד כמה הנהגה של עשיית הישר והטוב, אף שלעיתים הם דברים המסורים ללב, הינם בריח מרכזי וחובק את כל זרועות מצוות התורה.
הגמ' בעבודה זרה (כ"ה ע"א) מביאה מחלוקת מהו נקרא "ספר הישר". ר' יוחנן סובר כי זהו ספר אברהם, יצחק ויעקב (בראשית) שנקראו ישרים ככתוב "תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו". ר' אלעזר סובר כי ספר משנה תורה (דברים) הוא הנקרא כך, שכן כתוב בו "ועשית הישר והטוב בעיני ה'". הנצי"ב בהקדמתו לספר בראשית מתמקד על תקופת הבית השני ומציין כי באותו דור היו צדיקים, חסידים ועמלי תורה אך לא היו ישרים בהליכות עולמים, היה זה דור עיקש ופתלתל מלא חשדות כלפי הזולת, עד שבדך הפלגה הגיעו לידי שפיכות דמים ולכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית. צדיקים הם היו אך לא ישרים. בניגוד מוחלט להם, שבח האבות הוא שמלבד היותם צדיקים היו אף ישרים, ואף חשו לטובתם של עובדי אלילים מכוערים והיו עמם באהבה.
את הפסוק "אהבת צדק ותשנא רשע, על כן משחך אלוקים אלקיך שמן ששון מחברך" (תהילים מ"ה, ח') מייחסים חז"ל בדרשתם לאברהם אבינו שאהב לצדק את בריותיו ומאן לחייבן (ב"ר מ"ט, ט'). משמעות דרשה זו כי אברהם אהב משפט, אך בתוך דרכי המשפט שילב את מידת היושר והאהבה לבריות.
דוגמא קלסית לדין המחייב לשלב בו אף את מידת היושר של האבות, מוצאים אנו במעשה תלמודי המובא בגמרא (ב"מ פ"ג ע"א) המתאר כי סבלים ששכר האמורא רבה בר בר חנא התרשלו בעבודתם ושברו את חביות היין שלו. כמשכון וכבטחון לפיצוי על נזקם תפס רבה את גלימות הסבלים. משפנו הסבלים לדין תורה בפני האמורא רב, הורה הוא לרבה להשיב את גלימות הסבלים, ואף לתת להם את שכר טרחתם. לשאלת רבה האם זהו דין התורה, השיב רב, כי חל עליו להוסיף חלק נוסף על הדין, והוא: "למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמור" (משלי ב', כ').
"ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" (ישעיה א', כ"ז), בניינה של ירושלים יתעלה וישוב לעמוד על תילו כבראשונה לעת שיצא כנגה צדקה. ובהנהגת המשפט ישתלבו דרכי טובים ואורחות צדיקים, ועשיית הישר והטוב בעיני ה'.
ענג שבת (308)
הרב בועז הוטרר
24 - החוזה מלובלין - נפטר בתשעה באב
25 - עשיית הישר והטוב
26 - דיני השבוע ומנהגיו פרשת ואתחנן
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.
ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
