ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
מדברי חז"ל אלו למדים אנו שהבריות הקפידו לילך בדרך תורה אף בעת שנזקקו לדין, אך חסרו הנהגה יסודית של לפנים משורת הדין. הסיפור הידוע אודות "קמצא ובר קמצא" שבגינה חרבה ירושלים משלים ומאשש את קביעה זו, שכן במעשיהם לא מתוארים חריגות משורת הדין, אך איבה ושנאה תהומית השתלטה על הבריות, והיינו השלכת התורה ארצה, וכמ"ש בפתיחה למדרש איכה "אימתי מלכות גוזרת גזרות וגזירתה מצלחת, כשישראל משליכין דברי תורה לארץ".
בפרשתנו מופיע הציווי "ועשית הישר והטוב בעיני ה'" (ו, י"ח). דברי הרמב"ן במקום מבארים את עיקרי מצוה זו: "והכוונה בזה כי מתחילה אמר שתשמור חוקיו ועדותיו אשר צווך, ועתה יאמר גם באשר לא צווך, תן דעתך לעשות הטוב והישר בעיניו, כי הוא אוהב הטוב והישר, וזה ענין גדול לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגת האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותיקוני הישוב והמדינות כולם". דברים אלו מבהירים עד כמה הנהגה של עשיית הישר והטוב, אף שלעיתים הם דברים המסורים ללב, הינם בריח מרכזי וחובק את כל זרועות מצוות התורה.
הגמ' בעבודה זרה (כ"ה ע"א) מביאה מחלוקת מהו נקרא "ספר הישר". ר' יוחנן סובר כי זהו ספר אברהם, יצחק ויעקב (בראשית) שנקראו ישרים ככתוב "תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו". ר' אלעזר סובר כי ספר משנה תורה (דברים) הוא הנקרא כך, שכן כתוב בו "ועשית הישר והטוב בעיני ה'". הנצי"ב בהקדמתו לספר בראשית מתמקד על תקופת הבית השני ומציין כי באותו דור היו צדיקים, חסידים ועמלי תורה אך לא היו ישרים בהליכות עולמים, היה זה דור עיקש ופתלתל מלא חשדות כלפי הזולת, עד שבדך הפלגה הגיעו לידי שפיכות דמים ולכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית. צדיקים הם היו אך לא ישרים. בניגוד מוחלט להם, שבח האבות הוא שמלבד היותם צדיקים היו אף ישרים, ואף חשו לטובתם של עובדי אלילים מכוערים והיו עמם באהבה.
את הפסוק "אהבת צדק ותשנא רשע, על כן משחך אלוקים אלקיך שמן ששון מחברך" (תהילים מ"ה, ח') מייחסים חז"ל בדרשתם לאברהם אבינו שאהב לצדק את בריותיו ומאן לחייבן (ב"ר מ"ט, ט'). משמעות דרשה זו כי אברהם אהב משפט, אך בתוך דרכי המשפט שילב את מידת היושר והאהבה לבריות.
דוגמא קלסית לדין המחייב לשלב בו אף את מידת היושר של האבות, מוצאים אנו במעשה תלמודי המובא בגמרא (ב"מ פ"ג ע"א) המתאר כי סבלים ששכר האמורא רבה בר בר חנא התרשלו בעבודתם ושברו את חביות היין שלו. כמשכון וכבטחון לפיצוי על נזקם תפס רבה את גלימות הסבלים. משפנו הסבלים לדין תורה בפני האמורא רב, הורה הוא לרבה להשיב את גלימות הסבלים, ואף לתת להם את שכר טרחתם. לשאלת רבה האם זהו דין התורה, השיב רב, כי חל עליו להוסיף חלק נוסף על הדין, והוא: "למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמור" (משלי ב', כ').
"ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" (ישעיה א', כ"ז), בניינה של ירושלים יתעלה וישוב לעמוד על תילו כבראשונה לעת שיצא כנגה צדקה. ובהנהגת המשפט ישתלבו דרכי טובים ואורחות צדיקים, ועשיית הישר והטוב בעיני ה'.
ענג שבת (308)
הרב בועז הוטרר
24 - החוזה מלובלין - נפטר בתשעה באב
25 - עשיית הישר והטוב
26 - דיני השבוע ומנהגיו פרשת ואתחנן
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
